חופשי לכולן: טבע קיבלה אישור FDA לגלולת החירום למניעת הריון

ה-FDA, אישרה לטבע למכור מעבר לדלפק ללא כל מגבלה ללקוחות בארה"ב את גלולות החירום למניעת הריון, Plan B One-Step, במינון של 1.5 מ"ג
יעל גרונטמן | (5)
נושאים בכתבה טבע מניעת הריון

בשורה חיובית לחברת טבע: רשות המזון התרופות האמריקנית, ה-FDA, אישרה לטבע למכור מעבר לדלפק ללא כל מגבלה ללקוחות בארה"ב את גלולות החירום למניעת הריון הנקראות Plan B One-Step במינון של 1.5 מ"ג.

חטיבת בריאות האישה של טבע היא שקיבלה את האישור מה-FDA. "ההחלטה מהווה ציון דרך משמעותי ומייצגת את המשך השיפור בגישה לגלולת חירום לכל מי שזקוקה להן".

"להביא את גלולת ה-Plan B One-Step אל מחוץ לדלפק עוזר בצורה משמעותית לנשים, בכך שזה מסיר את אחד החסמים הגדולים ביותר בגישה בזמן הנדרש בעת חירום לצורך מניעת הריון בלתי רצוי, דבר שהוא קריטי להצלחת מניעת ההריון. Plan B One-Step מאפשרת לנשים להשיג את מה שהן צריכות במנה אחת, ללא שיצטרכו להמתין 12 שעות על מנת ליטול את הגלולה השניה על מנת להשלים את הטיפול" אמרה ג'יל דה'סימון, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית טבע גלובל בריאות האישה.

לדבריה, "אנו מחוייבים להבטיח שהגלולה תהיה זמינה לנשים שצריכות אותה גם כאשר היא עוברת למעברים. בכך המחיר של Plan B One-Step לסיטונאים ולאוטלטים הקמעונאיים ישאר ללא שינוי. הגלולה גם תמשיך להימכר לבתי חולים ולקליניקות בריאות ותינתן במחירים מסובסדים לנשים שיתכן שאחרת לא היו יכולות להרשות אותה לעצמן".

Plan B One-Step היא הגלולה הראשונה אותה נוטלים רק פעם אחת לצורך מניעת הריון בלתי רצוי לאחר קיום יחסי מין (להבדיל מהפוסטינור אותה יש ליטול פעמיים, י.ג.) וגם הגלולה הראשונה שניתן יהיה לרכוש ללא מרשם רופא וללא מגבלת גיל וללא דרישה מהלקוחה להציג תעודה מזהה על מנת לקנות את הגלולה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מודאג 23/06/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
    גם ויאגרה וגם גלולה למניעת היריון
  • 4.
    עאוני פרח 23/06/2013 12:31
    הגב לתגובה זו
    אם זה כלכך טוב למה המניה יורדת ?
  • 3.
    לא סגור 23/06/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
    לא נראה לכם שזה כשל שוק ....
  • 2.
    ואף על פי כן 23/06/2013 10:45
    הגב לתגובה זו
    המניות שלהם עכשיו עוסקות בסקס אבל לא סקסיות
  • 1.
    מניית הזבל 23/06/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
    המנהלים שם מטומטמים ולא יודעים לקדם את המניה שלהם אין להם כיוון ולכן הם לא מצליחים להעלות את המניה אוסף של מפגרים שמקבלים משכורות עתק.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.