פונתה מביתה במלחמה; למרות חוב של 200 אלף, תשלם 850 שקל לחודש ותקבל הפטר
המלחמה פגעה בצורה קשה בציבור שמתגורר קרוב לגבולות בדרום ובצפון הארץ לאחר שנאלצו לעזוב את ביתם ולהתגורר במלונות ברחבי הארץ כבר מעל 100 ימים. אבל יש תושבת אחת מהצפון שהמלחמה לפחות סייעה לה לסיים סיפור של מספר שנים בהן הייתה חדלת פירעון.
כידוע הליך של חדלות פירעון נועד לעזור לאדם שנקל לחובות אשר אין ביכולתו לשלמם, להשתקם ולהמשיך בחייו ולא להיות שקוע במשך שנים רבות בחובות שלא נגמרים. במקרה שלפנינו האישה, נכה מכפר גלעדי נקלעה לחובות של כמעט 200 אלף שקל. במהלך המלחמה דרש הממונה כי תשלם יותר כסף לנושיה, והיא טענה שאין ביכולתה לשלם.
תחילתו של הסיפור, לפני שנתיים בשנת 2022, אז ניתן צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון כנגד אישה נכה מכפר גלעדי, שנקלעה לחובות כבדים. בית המשפט השלום בנוף הגליל-נצרת מינה אז את עו"ד נשר נפתלי כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון. במסגרת ההליכים, כנגד החייבת הוגשו 4 תביעות של 195,084 שקל
צו התשלומים שנקבע לה בתקופת הביניים במסגרת ההליך הועמד על 1,000 שקל לחודש, באופן רטרואקטיבי החל מתחילת ההליך. בית המשפט דחה בקשה של החייבת להפחתת צו התשלומים. כזכור בהליכי חדלות פירעון לאחר הגשת בקשה, בודק הנאמן את הכנסות החייב ואת הוצאותיו, זאת בנוסף לבדיקת סכום החובות, ואז מחליט על סכום חודשי אותו צריך החייב לשלם מדי חודש לקופה. לאחר הדיון בבית המשפט בהליך ולאחר דוח שמגיש הנאמן מוגשת הצעה לבית המשפט להסדר התשלומים שלאחריו יזכה החייב בהפטר מחובותיו, ויוכל לפתוח בחיים חדשים ללא חובות.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת צה"ל בלבנון לירי הטילים של חיזבאללה. צילום דובר צה"ל
החזר חובות במשך ארבע שנים
בחודש דצמבר 2023 הגיש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הצעה לבית המשפט למסגרת התשלומים שבאם תעמוד בהם החייבת היא תוכל לקבל הפטר מחובותיה. האישה תושבת כפר גלעדי, שפונתה מביתה בעקבות המלחמה והירי של החיזבאללה מלבנון, היא נכה בדרגת אי כושר בשיעור 100%.
למרות מצבה ולמרות העובדה שפונתה מביתה בעקבות המלחמה המליץ הממונה לבית המשפט להגדיל את התשלום החודשי של החייבת. (מ-1,000 שקל ל-1,350 שקל). הממונה המליץ לבית המשפט לקבוע כי החייבת תצטרך לשלם לשם החזרת חלק מחובותיה וקבלת הפטר - 1,350 לחודש, לתקופה של 48 חודשים, דהיינו סכום של 64,800 שקל, וזאת בנוסף לתשלום חוב הפיגורים והמצאת המסמכים החסרים. בסך הכל עתר הממונה להתנות את ההפטר של החייבת ויציאתה לחיים חדשים בתשלום של כ-70,000 שקל למשך ארבע שנים.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
הממונה נימק את הצעתו להגדלת התשלום בכך שמדובר בנכה שהיא זכאית לקצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך של 3,951 שקל בחודש, ממצאי הדוח בעניינה הראו כי בנוסף לכך היא מקבלת פנסיית נכות מחברת מנורה מבטחים של 2,108 שקל. וכן מקבלת סיוע בשכר דירה של 720 שקל בחודש, סך הכל כ-6,800 שקל הכנסות ציין הממונה ולכן לדעתו הכנסותיה מספיקות בכדי לשלם סכום זה. במסגרת החישוב, נמצא גם כי הוצאותיה הרפואיות עומדות על 3,458 בחודש ולכן היא זכאית להחזרים בגין הוצאות רפואיות אלו.
לא יכולה לשלם יותר מ-300 שקל; למרות שפונתה מביתה מבקשים ממנה עוד מסמכים
בסוף דצמבר 2023 הגישה החייבת את תגובתה בה ביקשה לקבל צו הפטר לאלתר מחובותיה או לחלופין ביקשה כי בית המשפט יקבע תוכנית פירעון בה תשלם רק 300 שקל בחודש. לטענתה, מצבה הרפואי נכות של 100%, והוצאותיה הרפואיות הרבות, וכן פינויה מביתה שבכפר גלעדי בשל המצב הביטחוני מאז תחילת המלחמה, לא מאפשרים לה לשלם מעבר לסכום זה.
בנוסף ציינה כי הכנסותיה עומדות רק על 6,740 שקל בחודש, ולא כפי שחישב הממונה ובנוסף לכך הם צפויות לרדת בצורה משמעותית לאחר שפנסיית קצבת אובדן כושר עבודה שלה ממנורה מבטחים צפויה להתבטל בקרוב.
בדיון בבית המשפט ציינו נציגי הממונה כי ישנן 5 פיגורים של התשלומים החודשיים על ידי החייבת שמסתכמת בסכום של 5,000 שקל. כמו כן ציינו כי עדיין חסרים מסמכים אותם ביקשו מהחייבת, ביניהן אישור כי לא מתנהל על שמה עסק במס הכנסה וכן הבהרה על תביעה שניהלה בבית הדין לעבודה והפיצוי שקיבלה בעקבותיו.
החייבת טענה כי מדובר בפיגור של 3,000 שקל בלבד בתשלומים החודשיים לקופה, שכן יש נוהל של ממונה לדחיית תשלומים בעקבות המלחמה. בנוסף ציינה כי לא ניתן לדרוש ממנה מסמכים נוספים שכן כל המסמכים שנדרשו בעניין התביעה שניהלה בבית הדין לעבודה, נמצאים בדירתה בכפר גלעדי, והיא כאמור פונתה ממנה בעקבות המלחמה ולא יכולה להגיע לשם במהלך המלחמה לשם מציאתם.
תקבל הפטר, מתחשב בפינויה מהבית
השופט עופר חיים שורק קבע כי הוא מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לכך שהחייבת תשלם 850 שקל בחודש, לתקופה של 45 חודשים. בנוסף עליה לשלם את חוב הפיגורים של 5,000 שקל עד סוף תקופת התשלומים.
השופט ציין כי הוא מורה על מתן צו שיקום מתחשב, במסגרתו היא תשלם 43,250 שקל כ-22% בלבד מחובותיה בפריסה ל-3 שנים ו-9 חודשים כתנאי לקבלת הפטר (וזאת מלבד תשלום חוב הפיגורים של 5 אלף שקל כאמור).
השופט שורק הסביר כי למרות בקשת הממונה להאריך בשנה את תקופת התשלומים עקב מחדליה בהליך, אי תשלום כל התשלומים החודשיים ואי המצאת כלל המסמכים, הוא מקצר את תקופת התשלומים בהשוואה לזו שהוצעה על ידי הממונה, שכן החייבת לא יכלה לשתף פעולה עם הממונה ולהמציא לו את כל המסמכים השופכים אור על מצבה הכלכלי שכן פונתה מביתה. השופט החליט להוסיף 9 חודשים מעבר ל-3 השנים הרגילות לתשלום. "יש לקחת בחשבון כי היא פונתה מביתה, כך שקיים קושי בהמצאת מסמך מסוים" ציין השופט.
השופט הוסיף כי לקח בחשבון את החלטת הממונה שניתנה לאחרונה לפיה צו התשלומים של החייבת הועמד על 1,000 שקל בחודש, כמו כן לקח בחשבון כי בקשתה להקטנתו נדחתה ולא הוגש ערעור מצדה. יחד עם זאת נלקח בחשבון באופן חלקי טענות החייבת, שלא הוכחו, לגבי הוצאות רפואיות חריגות עליהן אין החזר, בסך של 800 שקל בחודש. השופט ציין גם כי לקח בחשבון את תשלום שכר הטרחה החודשי של 1,000 שקל בחודש.
השופט קבע כי על החייבת להמציא לנאמן את המסמכים החסרים שפורטו בדיון תוך 60 ימים. השופט קבע כי בכפוף למילוי ההוראות, החייבת תהיה פטורה מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
