מלחמה צפון תקיפה בלבנון צהל
צילום: דובר צהל

פונתה מביתה במלחמה; למרות חוב של 200 אלף, תשלם 850 שקל לחודש ותקבל הפטר

נכה תושבת כפר גלעדי נקלעה לחובות של כ-200 אלף שקל. לאחר הליכים של כשנתיים, הממונה דרש כי תשלם יותר כסף להחזר חובותיה. החייבת טענה כי בעקבות המלחמה פונתה מביתה ואין ביכולתה לשלם. מה קבע השופט? 
נחמן שפירא |

המלחמה פגעה בצורה קשה בציבור שמתגורר קרוב לגבולות בדרום ובצפון הארץ לאחר שנאלצו לעזוב את ביתם ולהתגורר במלונות ברחבי הארץ כבר מעל 100 ימים. אבל יש תושבת אחת מהצפון שהמלחמה לפחות סייעה לה לסיים סיפור של מספר שנים בהן הייתה חדלת פירעון.

כידוע הליך של חדלות פירעון נועד לעזור לאדם שנקל לחובות אשר אין ביכולתו לשלמם, להשתקם ולהמשיך בחייו ולא להיות שקוע במשך שנים רבות בחובות שלא נגמרים. במקרה שלפנינו האישה, נכה מכפר גלעדי נקלעה לחובות של כמעט 200 אלף שקל. במהלך המלחמה דרש הממונה כי תשלם יותר כסף לנושיה, והיא טענה שאין ביכולתה לשלם. 

תחילתו של הסיפור, לפני שנתיים בשנת 2022, אז ניתן צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון כנגד אישה נכה מכפר גלעדי, שנקלעה לחובות כבדים. בית המשפט השלום בנוף הגליל-נצרת מינה אז את עו"ד נשר נפתלי כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.  במסגרת ההליכים, כנגד החייבת הוגשו 4 תביעות של 195,084 שקל

צו התשלומים שנקבע לה בתקופת הביניים במסגרת ההליך הועמד על 1,000 שקל לחודש, באופן רטרואקטיבי החל מתחילת ההליך. בית המשפט דחה בקשה של החייבת להפחתת צו התשלומים. כזכור בהליכי חדלות פירעון לאחר הגשת בקשה, בודק הנאמן את הכנסות החייב ואת הוצאותיו, זאת בנוסף לבדיקת סכום החובות, ואז מחליט על סכום חודשי אותו צריך החייב לשלם מדי חודש לקופה. לאחר הדיון בבית המשפט בהליך ולאחר דוח שמגיש הנאמן מוגשת הצעה לבית המשפט להסדר התשלומים שלאחריו יזכה החייב בהפטר מחובותיו, ויוכל לפתוח בחיים חדשים ללא חובות.

צפון צילום דובר צהל

   תגובת צה"ל בלבנון לירי הטילים של חיזבאללה. צילום דובר צה"ל

 

החזר חובות במשך ארבע שנים

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בחודש דצמבר 2023 הגיש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הצעה לבית המשפט למסגרת התשלומים שבאם תעמוד בהם החייבת היא תוכל לקבל הפטר מחובותיה. האישה תושבת כפר גלעדי, שפונתה מביתה בעקבות המלחמה והירי של החיזבאללה מלבנון, היא נכה בדרגת אי כושר בשיעור 100%.

למרות מצבה ולמרות העובדה שפונתה מביתה בעקבות המלחמה המליץ הממונה לבית המשפט להגדיל את התשלום החודשי של החייבת. (מ-1,000 שקל ל-1,350 שקל). הממונה המליץ לבית המשפט לקבוע כי החייבת תצטרך לשלם לשם החזרת חלק מחובותיה וקבלת הפטר - 1,350 לחודש, לתקופה של 48 חודשים, דהיינו סכום של 64,800 שקל, וזאת בנוסף לתשלום חוב הפיגורים והמצאת המסמכים החסרים. בסך הכל עתר הממונה להתנות את ההפטר של החייבת ויציאתה לחיים חדשים בתשלום של  כ-70,000 שקל למשך ארבע שנים.

קיראו עוד ב"משפט"

הממונה נימק את הצעתו להגדלת התשלום בכך שמדובר בנכה שהיא זכאית לקצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך של 3,951 שקל בחודש, ממצאי הדוח בעניינה הראו כי בנוסף לכך היא מקבלת פנסיית נכות מחברת מנורה מבטחים של 2,108 שקל. וכן מקבלת סיוע בשכר דירה של 720 שקל בחודש, סך הכל כ-6,800 שקל הכנסות ציין הממונה ולכן לדעתו הכנסותיה מספיקות בכדי לשלם סכום זה. במסגרת החישוב, נמצא גם כי הוצאותיה הרפואיות עומדות על 3,458  בחודש ולכן היא זכאית להחזרים בגין הוצאות רפואיות אלו.

 

 לא יכולה לשלם יותר מ-300 שקל; למרות שפונתה מביתה מבקשים ממנה עוד מסמכים

בסוף דצמבר 2023 הגישה החייבת את תגובתה בה ביקשה לקבל צו הפטר לאלתר מחובותיה או לחלופין ביקשה כי בית המשפט יקבע תוכנית פירעון בה תשלם רק 300 שקל בחודש. לטענתה, מצבה הרפואי נכות של 100%, והוצאותיה הרפואיות הרבות, וכן פינויה מביתה שבכפר גלעדי בשל המצב הביטחוני מאז תחילת המלחמה, לא מאפשרים לה לשלם מעבר לסכום זה.

בנוסף ציינה כי הכנסותיה עומדות רק על 6,740 שקל בחודש, ולא כפי שחישב הממונה ובנוסף לכך הם צפויות לרדת בצורה משמעותית לאחר שפנסיית קצבת אובדן כושר עבודה שלה ממנורה מבטחים צפויה להתבטל בקרוב.

בדיון בבית המשפט ציינו נציגי הממונה כי ישנן 5 פיגורים של התשלומים החודשיים על ידי החייבת שמסתכמת בסכום של 5,000 שקל. כמו כן ציינו כי עדיין חסרים מסמכים אותם ביקשו מהחייבת, ביניהן אישור כי לא מתנהל על שמה עסק במס הכנסה וכן הבהרה על תביעה שניהלה בבית הדין לעבודה והפיצוי שקיבלה בעקבותיו.

החייבת טענה כי מדובר בפיגור של 3,000 שקל בלבד בתשלומים החודשיים לקופה, שכן יש נוהל של ממונה לדחיית תשלומים בעקבות המלחמה. בנוסף ציינה כי לא ניתן לדרוש ממנה מסמכים נוספים שכן כל המסמכים שנדרשו בעניין התביעה שניהלה בבית הדין לעבודה, נמצאים בדירתה בכפר גלעדי, והיא כאמור פונתה ממנה בעקבות המלחמה ולא יכולה להגיע לשם במהלך המלחמה לשם מציאתם.

 

תקבל הפטר, מתחשב בפינויה מהבית

 

השופט עופר חיים שורק קבע כי הוא מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לכך שהחייבת תשלם 850 שקל בחודש, לתקופה של 45 חודשים. בנוסף עליה לשלם את חוב הפיגורים של 5,000 שקל עד סוף תקופת התשלומים. 

השופט ציין כי הוא מורה על מתן צו שיקום מתחשב, במסגרתו היא תשלם 43,250 שקל כ-22% בלבד מחובותיה בפריסה ל-3 שנים ו-9 חודשים כתנאי לקבלת הפטר (וזאת מלבד תשלום חוב הפיגורים של 5 אלף שקל כאמור). 

השופט שורק הסביר כי למרות בקשת הממונה להאריך בשנה את תקופת התשלומים עקב מחדליה בהליך, אי תשלום כל התשלומים החודשיים ואי המצאת כלל המסמכים, הוא מקצר את תקופת התשלומים בהשוואה לזו שהוצעה על ידי הממונה, שכן החייבת לא יכלה לשתף פעולה עם הממונה ולהמציא לו את כל המסמכים השופכים אור על מצבה הכלכלי שכן פונתה מביתה. השופט החליט להוסיף 9 חודשים מעבר ל-3 השנים הרגילות לתשלום. "יש לקחת בחשבון כי היא פונתה מביתה, כך שקיים קושי בהמצאת מסמך מסוים" ציין השופט.

השופט הוסיף כי לקח בחשבון את החלטת הממונה שניתנה לאחרונה לפיה צו התשלומים של החייבת הועמד על 1,000 שקל בחודש, כמו כן לקח בחשבון כי בקשתה להקטנתו נדחתה ולא הוגש ערעור מצדה.  יחד עם זאת נלקח בחשבון באופן חלקי טענות החייבת, שלא הוכחו, לגבי הוצאות רפואיות חריגות עליהן אין החזר, בסך של 800 שקל בחודש. השופט ציין גם כי לקח בחשבון את תשלום שכר הטרחה החודשי של 1,000 שקל בחודש.  

השופט קבע כי על החייבת להמציא לנאמן את המסמכים החסרים שפורטו בדיון תוך 60 ימים. השופט קבע כי בכפוף למילוי ההוראות, החייבת תהיה פטורה מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?

פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי בת זוגו של אדם שהלך לעולמו, עמו חיה במשך 17 שנה, תוכר כידועה בציבור ותירש מחצית המעיזבון שלו, בהתאם לחוק הירושה. השופטת דחתה את הטענות של בנו היחיד של המנוח, שלפיהן הסכם הממון שעליו חתם אביו מולה מהווה צוואה המדירה את בת הזוג, וקבעה כי המסמך אינו יכול לשמש תחליף לצוואה

עוזי גרסטמן |

עבור האשה שניהלה קשר זוגי ארוך שנים עם המנוח, פסק הדין שניתן באחרונה הוא לא רק ניצחון משפטי, אלא גם הכרה במעמדה. השופטת רונית ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קיבלה את תביעתה להכיר בה כיורשת על פי דין, וקבעה כי היא עמדה במבחנים הנדרשים בסעיף 55 לחוק הירושה. בכך נקבע כי צו הירושה שניתן ביולי 2023 יתוקן, והיא תירש מחצית מהעיזבון ביחד עם בנו של המנוח.

הפרשה החלה לאחר מות בן הזוג שלה במאי 2023, אז ניתן צו ירושה המורה כי בנו הוא היורש היחיד. כחודשיים לאחר מכן פנתה בת הזוג לבית המשפט וטענה כי היתה ידועה בציבור של המנוח במשך 15 שנה לפחות, וכי יש להוסיף אותה כשותפה לירושה. הבן מצדו, הגיש תביעה נגדית, שבה ביקש מבית המשפט להכיר בהסכם הממון שנחתם בין אביו לבת הזוג ב-2007 כצוואה לכל דבר ועניין. לטענתו, מהוראות ההסכם ניתן ללמוד כי אביו התכוון להבטיח כי עיזבונו יעבור אך ורק אליו.

במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הסכם ממון יכול לשמש צוואה. השופטת ויצמן דחתה את הטענה הנחרצת של הבן וקבעה כי אין בסיס משפטי להעניק להסכם מעמד של צוואה. היא ציינה בפסק הדין שפורסם  כי, "המצווה צריך להצהיר בפני העדים שזו צוואתו... והעדים צריכים לאשר באותו מעמד בחתימתם", דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד היא הדגישה כי הנתבע לא זימן לעדות את עורכת הדין שערכה את ההסכם, ולא הביא כל ראיה לכך שהמנוח התכוון שההסכם ישמש הוראת ירושה. "המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמנוח לא ראה בהסכם הממון את צוואתו", כתבה השופטת בפסק הדין.

"לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון"

השופטת דחתה גם את האפשרות לראות בהסכם הממון "הוראה אחרת", השוללת את זכות הירושה של בת הזוג, כפי שניתן לעשות לפי סעיף 55 לחוק הירושה. לדבריה, ההסכם עסק בהפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, אך לא כלל הוראות מפורשות בנוגע להורשה. "לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון לפיה רצון המנוח היה לנשל את התובעת מעיזבונו", היא פסקה בהכרעתה.

לאחר שנדחתה טענת הבן, פנה בית המשפט לבחון אם התקיימו התנאים להכרה בתובעת כידועה בציבור. השופטת ציינה כי אין מחלוקת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים, והזכירה כי כבר בהסכם הממון הצהירו הצדדים על רצונם, "לחיות יחדיו באהבה וברעות ולקיים ביניהם חיי זוגיות מלאים כיחידה משפחתית אחת". עוד היא הוסיפה כי, "לא נטען שהצדדים נפרדו, שלא היתה רציפות בזוגיות, או שהיתה למנוח זוגיות אחרת".