נדלן בנייה דירה
צילום: תמר מצפי

איחרה במסירת הדירות ביותר משנתיים ותשלם 605 אלף שקל פיצויים

החברה טענה כי לא איחרה במסירה שכן עפ"י ההסכם הדירות היו אמורות להימסר לאחר 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. בית המשפט קבע שמדובר בהתניית פטור אסורה ופסק פיצויים לבעלי הדירות
 
נחמן שפירא | (4)

בני משפחה רכשו במהלך 2013,  3 דירות בפרויקט בנייה שיזמה וקידמה קבוצת אהרוני בבת ים. החברה לא עמדה בזמן המסירה כמתחייב לפי חוק המכר, ומסרה אותם באיחור של מעל שנתיים. בית המשפט קיבל את תביעת בעלי הדירות וקבע כי החברה תשלם פיצוי לבעלי הדירות של 605 אלף שקל.

 

השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירות נגד קבוצת אהרוני. בפסק הדין נקבע כי סעיף בהסכם המכר שמתנה את מסירת הדירות בהשלמת קומות המסחר בפרויקט נוגד את הוראות חוק המכר, שכן הוא נותן ליזמית חופש בלתי מוגבל לגבי תאריך המסירה.

 

"בהסכמי המכר בין הצדדים נקבע, כי החזקה בדירות תימסר לתובעים בתוך 36 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה או ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט – לפי המאוחר. היתר הבנייה ניתן לחברה בחודש אוקטובר בשנת 2013, אך הדירות לא נמסרו בחלוף 36 חדשים וגם לא עד להגשת התביעה באפריל 2018. רק לאחר הגשת התביעה, בפברואר 2019, נמסרו הדירות."

השאלה המשפטית שנדונה היא שאלת משמעותה של ההוראה שלפיה ימסרו הדירות בחלוף 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. הנתבעת טענה כי יש לקיים הוראה זו כלשונה, ולפיה אין כלל איחור במסירת הדירות ואין לתובעים זכות לפיצויים. מנגד טענו התובעים כי הוראה זו איננה משקפת את ההסכמה החוזית ואין לאכוף אותה, שלכן הדירות נמסרו באיחור ניכר ולכן יש לחייב את הנתבעת בפיצוי.

 

השופט אילן דן בשאלה "האם יש לראות בהוראה החוזית הקובעת מועד מסירה שאיננו ברור ותחום ונתון לחלוטין בשליטת הנתבעת, המוכרת, "תניית פטור" העומדת בסתירה להוראות הדין המיועדות להגן על רוכשי דירות."

"תניית פטור אסורה"

השופט אילן בפסק דינו עושה קצת סדר בתירוצי החברות מדוע הן לא יצטרכו לפצות את בעלי הדירות. אשר מצד אחד עומדים בתשלומים אך מצד שני לא מקבלים את דירותיהם בזמן. ובבואם לתבוע את הפיצוי לו הם זכאים, חברות הנדל"ן מוצאות סיבות להתחמק מהתשלום. השופט אילן קובע כי התניה על זמן במסירה באופן בו אין מועד בעצם עם תאריך שניתן לשליטתה הבלעדית של החברה היזמית יהיה פסול ובטל.

 

קבוצת אהרוני הנתבעת היא חברה פרטית אשר עוסקת ביזמות וביצוע פרויקטים של בנייה. במסגרת פעילותה, קידמה הנתבעת במשך שנים, לפחות משנת 2010, פרויקט משולב הכולל בניית מרתפי חניה ומחסנים תת-קרקעיים, קומות מסחר, מבנה משרדים ומבנה למגורים, המכונה פרויקט "Up Town", באזור התעשייה הישן של בת ים.

 

התובעים הינם בני משפחה אשר במהלך 2013, רכשו 3 דירות בפרויקט, שתי דירות של 3 חדרים ודירה אחת של 4 חדרים. בחודש אוקטובר תם מניין 36 החדשים שמיום קבלת ההיתר חלף, אך בניית הפרויקט טרם הושלמה והדירות לא היו מוכנות למסירה לתובעים.

קיראו עוד ב"משפט"

 

בחודש אפריל 2017 התובעים לנתבעת בכתב, טענו לאיחור במסירת הדירות, ותבעו לקבל פיצוי בגין זאת. הנתבעת דחתה את טענות התובעים וטענה כי מועד המסירה שנקבע בהסכמים טרם הגיע, שכן טרם הושלמה בניית קומות המסחר בפרויקט. סכום התביעה שהוגשה בחודש מאי 2019 עמד על 700 אלף שקל.

 

השופט קבע כי  "פרשנות הנתבעת, על פניה, מתיישבת עם לשון ההסכמים אלא שהשאלה העומדת להכרעה במצב זה איננה רק שאלה פרשנית. אלא האם היא בכלל מתיישבת עם דיני המכר הרלוונטיים.

 

"המועד אשר נקבע למסירת הדירה בהסכם המכר, "המועד החוזי" כהגדרתו בחוק המכר, הינה ביסוד הסכם המכר. למועד זה השלכה דרמטית על התחייבויות וזכויות הרוכש, ולכן מצופה שתהיה בהסכם המכר תניה הקובעת מועד ברור למסירת הדירה, ולא יינתן תוקף לכזו תניה השומרת בידי המוכר, הקבלן, את הכוח לשלוט במועד המסירה החוזי או לתניה השומרת בידי הקבלן שיקול דעת מוחלט והזכות הבלעדית לקבוע את מועד המסירה. תניה שכזו תיחשב לתניית פטור העומדת בסתירה להוראות חוק המכר ולכן חסרת תוקף.

 

"כאשר בוחנים את טענת הנתבעת על רקע זה, מתברר שזו זו בדיוק ההסכמה לה טוענת הנתבעת – הסכמה למסירת הדירה במועד עתידי הנתון לחלוטין לשליטתה. מועד אותו היא יכולה לשנות, בהקדמה או בדחייה, חד צדדית ובלי כל יכולת שליטה לתובעים".

 

תשלום לפי השלמת בניית הדירה, מסירה לפי השלמת בניית קומות המסחר

השופט אילן מציין כי כבר בישיבת קדם המשפט הראשונה, נעשה ניסיון ממושך מצדו לברר עם הנתבעת מהו המועד בו היא מתחייבת, לשיטתה, למסור את הדירות. אך ניסיון זה היה לשווא.

 

"לא רק שהנתבעת לא נוקבת במועד בו היא מודה שהיא תתחייב במסירת הדירות אלא למעלה מכך התברר כי הנתבעת איננה יודעת לציין כזו נקודה בקידום הפרויקט שלגביה ניתן היה לקבוע באמת מידה אובייקטיבית כי "הושלמה קומת המסחר".

 

 "הנתבעת טענה כי אין כל אפשרות מעשית להשלים פרויקט בהיקף כה גדול בתוך 36 חדשים בלבד ממועד קבלת היתר הבנייה, אלא שדווקא טענה זו ממחישה את הקושי בעמדת הנתבעת. שאם אין אפשרות מעשית להשלמת הפרויקט בפרק זמן שכזה, עובדה שהיא לחלוטין בידיעת הנתבעת אך לא בידיעת התובעים, לא ברור מדוע בכלל נכללה כזו תניה בהסכמים". לפיכך פסק השופט כי מדובר בתניית פטור אסורה. תנייה המותירה בידי הנתבעת שליטה מלאה והחלטה חד צדדית באשר למועד מסירת הדירות.

 

השופט לא חסך בביקורת מהנתבעת וקבע כי "הנתבעת, אשר לנגד עיניה שיקוליה המסחריים שלה בלבד, מוצאת להיתלות בחלופה השנייה כמועד הקובע לעניין מסירת הדירות, אך מצאה להיתלות דווקא בחלופה הראשונה כמועד הקובע לצורך חיובי התובעים בתשלום. מצאה לעשות כן אף שידעה, ודאי שהיה עליה לדעת, כי לצד דרישות התשלום הרי שמועד המסירה רחוק מאד. התנהלות זו איננה עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום לב בכלל, וזו המצופה ממי שכוחו היחסי עולה לאין שיעור על זה של הצד שכנגד בפרט".

 

בבואו לקבוע פיצויים צטט השופט את סעיף 5א בחוק המכר, כאשר מאחר המוכר במסירת הדירה ביחס למועד החוזי זכאי הקונה לפיצוי ללא הוכחת נזק "בעבור כל חודש או חלק ממנו מתום חודש מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו", כאשר בסיס החישוב הינו "סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה".

 

בית המשפט קבע כי היקף הפיצוי עמד על כפל דמי השכירות ב-1.5 בגין 8 חדשי האיחור הראשונים, וכפל דמי השכירות ב-1.25 בגין כל חדש איחור נוסף עד למסירת הדירה.

 

השופט קיבל את טענת התובעים על גובה השכירות בדירותיהם וקבע כי  דמי השכירות שלפיהם יחושב הפיצוי יעמדו על 5,050 שקל לחודש בגין דירות תובעים 1 ו- 2, ו-6,800 שקל לחודש בגין דירת תובע 3.

בית המשפט פסק פיצויים של 181 אלף שקל לתובע 1 ו-2 ופיצוי של 243 אלף שקל לתובע 3. סך הכל 605 אלף שקל פיצויים, בתוספת של 36 אלף שקל שכר טרחת עורכי הדין.

 

 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח 08/05/2023 09:47
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שחברות בנייה יספיקו להתעלל בלקוחות שלהם!!
  • 2.
    שמאי ותיק 07/05/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    בסוף בית המשפט פסק לדיירים נזיד עדשים במקום לתת עונש ראוי שימנע מקרים כאלה בעתיד. שיטת מצליח של הקבלנים בכל מקום.
  • זהבה 08/05/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
    לפחות כיסה להם את תשלום השכירות
  • 1.
    שולתתתת1 07/05/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    שלא ניתן לקבוע זמן שנתון לשליטת הקבלן. במצב כזה אף פעם לא יהיה איחור כי הקבלן יגיד שעדיין לא הגיע הזמן. מעניין שרק עכשיו הקבלנים הוסיפו תנאי מקפח כזה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים