האינפלציה תתדלק מחדש את עליית מחירי הדיור. יש מפלט?

אם תתפרץ אינפלציה, תקורות הבנייה יחלו להתייקר ואנחנו הקבלנים נגיע להפסדים בפרויקטים - המחירים יעלו והציבור ייאלץ לקחת משכנתא גבוהה יותר. אז מדוע הממשלה מפקירה את הפתרון האחד והיחיד למצב?
רוני מזרחי | (8)

במדינת ישראל גדל דור שלא ידע מהי אינפלציה. המבוגרים שבינינו זוכרים בוודאי את האינפלציה הדוהרת שאיפיינה את המחצית הראשונה של שנות ה-80 במאה שעברה, והרקיעה ליותר מ-400 אחוזים לשנה, מה שחייב את כל הגורמים במשק להתעדכן כמעט ברמה יומיומית, החל מעדכון משכורות, דרך מוצרי צריכה בסיסיים וכלה, כמובן במחירי הדיור שהיו אמנם נקובים בדולרים, אולם התאימו את עצמם לירידת ערך השקל.

אצלנו זה לא קרה במרוצת 36 השנים האחרונות ולאחר שגובשה ב-1985 תכנית כלכלית מחמירה וקפדנית על ידי ראש הממשלה דאז שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי. עליות המחירים השנתיות שהיו מאז אותם הימים היו באחוזים חד ספרתיים, לעיתים אף ספורים. אולם לאחרונה, דווקא בעקבות המיתון העולמי שפשה בימי הקורונה, החלו בארצות שונות בעולם, ובמיוחד במדינות המערב המפותחות להסתמן סממנים ראשונים של אינפלציה.

נכון, זה עדיין לא בא לידי ביטוי מובהק במחירי הדיור, אולם במוצרי צריכה כבר כן, פועל יוצא של ההתאוששות המפתיעה ומהירה של השווקים, החל מהבורסות לניירות ערך, ובמיוחד חברות הטכנולוגיה ונאסד"ק הנמצאים כיום במדד הגבוה ביותר בכל הזמנים וכלה ברשתות מוצרי הצריכה למיניהן. המחירים מתעדכנים תכופות, ובמהירות שאינה זכורה זה שנים רבות.

אני מוטרד מאוד מהאפשרות הריאלית הזו. סנוניות ראשונות אלה אינן מבשרות, לטעמי, את האביב שבפתח, אלא משב של סופת טורנדו, מעורבבת בציקלון והוריקן, שעלולה לתדלק את רמות המחירים בשוק הדיור לשיאים שגם בחלומותינו הפרועים ביותר לא דמיינו, זאת בנוסף לבעיות הקיומיות שהוא עובר ממילא, החל מהיצע מדולדל להפליא ובמיוחד באיזור הביקוש וכלה בבעיות הידועות של העדר שיווק קרקע, העדר עובדים בענף וכיו"ב.

ברגע שחלילה תתפרץ אינפלציה, יחלו תקורות הבנייה להתייקר בשצף קצף, אנחנו הקבלנים נעמוד בפני מצב בלתי אפשרי של העדר רווחיות ואפילו הפסדים בפרויקטים, מה שייאלץ את כולנו להתחיל ולעדכן את רמות המחירים כלפי מעלה, ייאלץ את הרוכשים לנטול מימון משכנתאות עוד יותר גבוה כל זאת, לפרוטוקול, בעידן של משבר רפואי וכלכלי החמור שיעדנו אי פעם עם יותר ממיליון מובטלים.

האם אפשר וניתן למנוע מראש את האינפלציה הדוהרת. ובכן, זה לא פשוט בעליל. העלאת ריבית גורפת, לדוגמא, הינה צעד לכל הדיעות בעייתי ומרבית הכלכלנים סבורים, ובצדק שדווקא ריבית נמוכה כפי שהיא כיום תתניע את גלגלי הכלכלה בסופו של דבר. גם הדפסת כסף, מה שמפתה מאוד את מקבלי ההחלטות בממשלה כיום, הינה צעד בעייתי שעלול לצד התנעת המשק לדחוף שלא לצורך גם את גלגלי האינפלציה.

הפתרון חייב להיות בכך שממשלת ישראל הנבחרת תמנה לתפקיד שר על לנושא הדיור ובאחריות ישירה של ראש הממשלה הנבחר, שיידע להפריד בין התנהלות השוק כולו לבין המשימות המרכזיות בשוק הדיור ובראש וראשונה הגדלה דרמטית של התחלות הבנייה, זאת באמצעות התכנית שהצעתי זה מכבר להגדיל באופן אוטומטי ב-30 אחוזי בנייה כל פרויקט ופרויקט באיזור הביקוש (שבס כחלון) ומתוך זה להקצות 20 אחוזים לדיור מוזל ועוד 10 אחוזים לשכירות מסובסדת לטווח הארוך. זוהי לטעמי האפשרות האחת והיחידה לנטרל, לפחות בשוק הדיור, את סכנת תדלוק המחירים האינפלציוני!

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוני 14/04/2021 00:48
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מעניינת אותו עאלק. רוצה עוד 30 תוספת אישורי בנייה לעוד קופסאות גפרורים עם מחיר מופקע.. כשתגיע האינפלציה כל העם יקרוס והקבלנים יורידו מחיר כי אף אחד לא יוכל לקחת משכנתא.
  • 5.
    אורן 14/04/2021 00:32
    הגב לתגובה זו
    המחירים כבר לא אטרקטיבים בטוח שלא למשקיעים ובטח כבר לא לזוג צעיר שההורים יפסיקו לעזור לילדיהם לקנות דירה ולתדלק את החזירות של הקבלנים , לא מבינים שמי שישלם את המחיר זה הדור הצעיר ההורים יתרכזו אך ורק לשלם משכנתה ולהעשיר את חזירות היזם ולמעוך את עתיד ילדיהם !
  • 4.
    עוז 13/04/2021 16:53
    הגב לתגובה זו
    נכון, הקבלנים מבוהלים מעליית הריבית, אבל זה יכניס קצת שפיות לשוק
  • 3.
    8 13/04/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    השמאלן הסוציאליסט הטייקוניסט הרמאי נתניהו רוצה שמחירי הדיור יעלו ויעלו ויעלו.
  • האמת 13/04/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
    יש לו אינטרס שמחירי הדיור ירקיעו
  • 2.
    אשמח לקבל ולו דוגמא אחת על בועת נדל"ן שלא התפוצצה! (ל"ת)
    אדם 13/04/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
  • נומינלית מחירי הדיור מעולם לא ירדו בארצנו (ל"ת)
    א מ 18/04/2021 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לאיפה עוד המחירים יכולים לעלות?! לחלל?! נגמר הכסף! (ל"ת)
    משה 13/04/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.