מה נשתנה בשוק הנדל"ן בעקבות משבר הקורונה, ואילו מניות שהיו מאוד אטרקטיביות - כבר לא
מגפת הקורונה מכניסה את הכלכלה לסחרור משמעותי ואף היסטורי, אחד הענפים שנעים בקורלציה ישירה עם הכלכלה זה שוק הנדל"ן, בראיון שקיימנו עם שי ליפמן, אנליסט נדל"ן ווליו בייס, ניסינו להבין לאן צועד שוק הנדל"ן. נכון לכרגע יש הרבה חוסר ודאות וסימני שאלה, לדבריו "אורך המשבר יקבע את העומק שלו - מתי נחזור לשגרה, ככל שייקח יותר זמן, זה ישפיע על הכלכלה ובמישרין על הנדל"ן".
בתחום הנדל"ן המסחרי מונה ליפמן 5 סיבות מטרידות שישפיעו על הקניונים לטווח ארוך, מעבר לפגיעה הגדולה בטווח המיידי. בנוסף, ליפמן מציין כי עזריאלי קבוצה 1.24% וחברת מליסרון 2.12% הינן קבוצות חזקות מאוד, אך ייפגעו בכל זאת באופן משמעותי, כאשר חברות בעלות נכסים פתוחים - ביג 9.16% , רני צים 0% וחברת מידאס 0% יפגעו פחות.
בהתייחס לשוק המשרדים והמגורים ליפמן לא צופה פגיעה מהותית כרגע, ואילו בשוק הנדל"ן הלוגיסטי הוא צופה צמיחה לאור המעבר לרכישות און ליין, כאשר לדבריו במניותוילאר 0% ומניית מגה אור 4.19% - המחירים הנוכחיים משקפים ירידות מתונות מהשיאים שנקבעו לפני המשבר.
נדל"ן מסחרי - הקניונים נפגעים פעמיים
להערכת ליפמן, "הנפגעים הכי גדולים ממשבר הקורונה אלו הקניונים הסגורים, הם נפגעו פעמיים, היבט ראשון טווח מיידי - הרבעון השני יהיה הגרוע בהיסטוריה של הקניונים הם סגורים ואין הכנסה, אבל זה חצי צרה".
הסיפור הגדול לדברי ליפמן והצרה הגדולה זה בטווח הארוך והוא מעלה מספר נקודות שעשויות להדאיג את המשקיעים בחברות אלה: "כל הלקוחות שלהם נחלשו דרמטית, יש רשתות בסיכון משמעותי כמו קסטרו והמשביר לצרכן שמהוות 8% מסך הלקוחות, גם לא יעמדו בתור להחליף אותם, בנוסף יש חנויות קטנות בלי גב כלכלי רחב".
המיתון בדרך - הפדיון בקניונים יקטן
בנוסף צופה ליפמן קיטון בהכנסות של החברות. "מודל ההכנסות הולך להשתנות ולהפוך יותר דומה למקובל בעולם, מבוסס פדיון. אם מדברים על פדיונות, כנראה הם לא יעלו, עפ"י הערכות יש 10%-11% אבטלה ביום שאחרי. זה נתון עצום. ההכנסה הפנויה של הציבור תצטמצם, אנשים יתחילו לחסוך יותר, ולפיכך ההכנסות - התזרים העתידי של חברות הקניונים יקטן. וזאת הבעיה", אומר ליפמן.
יתרה מכך, לדברי ליפמן עידן הכסף חינם הולך להשתנות, ממצב של גיוסים ב-0.5%. "עלויות המימון עלו ב-2%-1.5%, מליסרון עכשיו הרחיבה שתי סדרות במחיר גבוה משמעותית ממה שהיה לפני חודשיים, המימון יגדל לכיוון 3%-2% וזה הרבה כסף, זה עדיין עלויות מימון טובות אבל אחרי שמתרגלים לגייס בחינם זה יקטין את הרווחיות", אומר ליפמן.
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
אספקט נוסף שעלול להשפיע על הכנסות הקניונים נובע משינוי תמהיל הקניונים. לדברי ליפמן "פחות אופנה ויותר פנאי, בידור והסעדה אלו תחומים שיחטפו חזק, אלו עסקים חדשים שעשו השקעות עצומות להיכנס לקניונים, כסף שעדיין לא הצליחו להחזיר. בנוסף, מי שפתח מסעדה בשנתיים האחרונות השקיע המון כסף, הוא ממשיך לשלם את ההלוואות, ויהיה לו קשה אחרי התקופה הזאת, כלומר מדובר בחברות שהשקיעו הרבה כסף, עם גב כלכלי פחות חזק הפועלות בתחום עיסוק שרגיש להשלכות הקורונה".
הנקודה האחרונה והיא משמעותית ביותר, איך יתנהגו הצרכנים ביום שאחרי. ליפמן מעלה מספר שאלות שמכסות בערפל כבד את עתיד הכלכלה בכלל ואת עתידו של תחום הקניונים בפרט. "איך תתנהג האנושות ביום שאחרי? יהיה שינוי? האם חוזרים לאותה שגרה או שגרה אחרת? מה תהיה הצפיפות בקניונים? האם ילכו לקניונים סגורים או פתוחים? קניות און ליין אולי יגדלו עוד יותר...".
שי ליפמן, אנליסט נדל"ן ווליו בייס
חברות הקניונים
בהסתכלות על החברות הגדולות בענף המסחרי עזריאלי ומליסרון אמר ליפמן "עזריאלי זאת תופעה בינלאומית, חברה לא ממונפת בכלל, אין לה כמעט חובות ויכולה להסתדר גם אם השוק יהיה סגור שנתיים. בנוסף עזריאלי פתח קרן של 100 מיליון שקל לעזור ללקוחות שלו, הוא לא רוצה להיות בנק אבל הוא צריך לתמוך בלקוחות שלו".
יתרה מכך, אומר ליפמן "עזריאלי מפוזרים יחסית, רק 40% מהיקף הההכנסות נובעות מהנדל"ן המסחרי, בחלק של המשרדים פחות צפויה פגיעה כרגע".
גם מליסרון זאת חברה חזקה שגייסה הון בתחילת השנה ונכנסה חזקה למשבר, "היקף ההכנסות בתחום המסחרי במליסרון נאמד בכ-60%", מציין ליפמן "מליסרון לעומת עזריאלי יותר חלשה אבל עדיין מאוד חזקה".
לדבריו במקרה שלהן הגדולות חוטפות, הן מפסידות כסף כי הנכסים סגורים ולא מניבים הכנסה, אבל המדינה לא תתגייס לעזור להן אף על פי שראוי היה לסייע להן, "למה הן צריכות לשאת בכל הנזק?".
מתחילת משבר הקורונה ירדה מניית עזריאלי כ-36% ואילו מליסרון 47%.
הנכסים הפתוחים זוכים ביתרון נוסף
להערכת ליפמן, הצד האופטימי של הנדל"ן המסחרי נמצא בחברות עם הנכסים פתוחים - ביג, רני צים ומידאס. "לכולם תהיה פגיעה כי הנכסים היו סגורים כמה שבועות, לא יודעים במדויק כמה זמן זה יימשך, אך כנראה שיחזרו לפעול יותר מוקדם מהקניונים הסגורים. הצרכנים אולי ירגישו יותר נוח ללכת לשם, בנוסף שכר דירה, אחזקה ודמי ניהול נמוכים מהקניונים הסגורים, ולכן המצב שלהם משמעותית יותר טוב"
לגבי רני צים, מעריך ליפמן כי החברה "יותר חסינה למיתון, המרכזים המסחריים שלה נמצאים במגזר הערבי ובפריפריה - מרכז מסחרי שהעוגן שלו זה סופר מרקט, סופר-פארם, בנק ומספרה הוא פחות יפגע".
מתחילת משבר הקורונה ירדה מניית ביג בכ-34% ואילו מניית רני צים ירדה בכ-37%.
שוק המשרדים, לוגיסטיקה ומגורים
לדברי ליפמן, "הסיכון בתחום המשרדים יבוא מהאטה בכלכלה. תקופות מיתון מאופיינות יותר בשמירה על הקיים ובקיצוצים, ופחות במעבר למשרדים חדשים. תחום המשרדים נכנס למשבר עם תפוסות גבוהות (מעל ל-95%) ומתאפיין בחוזי שכירות בעלי מח"מ של 5 שנים, כך שכל שנה כ-20% מהחוזים נפתחים לחידוש. בטווח הקצר יהיה לחץ להורדה בדמי השכירות בעת חידושים".
שוק המשרדים בתל אביב נהנה בשנים האחרונות מביקוש גבוה מתעשיית ההיי-טק. בווליו בייס מעריכים כי ביקוש זה צפוי להתמתן. בנוסף, השוק רווי מאוד בבנייה חדשה שצפויה להתאכלס בשנים 2021-2020 (מתחם חסן עראפה, ציר יגאל אלון ומנחם בגין).
"מעבר של השוכרים למשכנם החדש יקשה על הנכסים שמהם עוזבים לשמור על תפוסה גבוהה ויכול גם הוא ללחוץ לירידת מחירים", מעריך ליפמן, "פרויקטים חדשים בייזום שטרם ביצעו השכרות משמעותיות ושנמצאים בשלב של חפירה או בניית חניונים בלבד יוקפאו לעת עתה".
"מעניין יהיה לבחון את תחום חללי העבודה המשותפים, הפגיעה בו בהחלט תלויה באורך המשבר, אך גם לשינויים בצפיפות או בתקנות בתחום שאולי ייוצרו לאחר המשבר יכולה להיות השפעה מכרעת על התחום".
"חשיפה סולידית לתחום המשרדים נכון לבצע על ידי קרנות הריט, ריט 1 0% וחברת סלע נדלן 0% (חשיפה נמוכה לייזום, מינוף סביר ונכסים לא משועבדים), ועל ידי השקעה בחברת אדגר 0% ובחברת דורסל, שנסחרות במכפילי הון נמוכים של כ-0.5 ו-0.7 בהתאמה".
תחום הלוגיסטיקה עשוי להתחזק
כרגע נראה כי הלוגיסטיקה צפויה להיפגע פחות מהמצב ואולי אף תתחזק. נקודות החוזק של התחום נשמרות ואף מתחדדות. לדברי ליפמן "מחיר נמוך של שכ"ד למ"ר, התאמת המרכזים הלוגיסטיים בשיטת made tailor ללקוחות, השקעות מסיביות של הלקוחות בנכסים - ברוב המקרים עלות ההתאמות עולה על עלות הבנייה. מעל לכל, שינוי הרגלי הצריכה של הלקוחות שיוביל לצריכה מוגברת בשיטת הקנייה המקוונת יכול לתרום לגידול בביקוש למרכזים לוגיסטיים חדשים. רוב החוזים בתחום הם ארוכי טווח".
חשיפה סולידית לתחום ניתן לבצע על ידי השקעה בחברת וילאר 0% ובחברת מגה אור 4.19% .
מגורים
נקודת האור היא שכרגע תחום זה מוגדר עדיין כחיוני למשק והעבודה בו מותרת ונמשכת ברוב אתרי הבנייה. לאור העובדה שכ-8% מהתוצר נובעים מתחום זה ומהתעשיות הנלוות אליו, ענף הנדל"ן למגורים מהווה מרכיב משמעותי בתמ"ג.
עם זאת, התחום מאופיין בהרבה רגולציה והתערבות ממשלתית ולהערכת ליפמן צפוי לתקופה מאתגרת. "הגידול המשמעותי באבטלה יביא לירידה בביקוש לדירות ולהקפאה של תכניות שיפור דיור של אזרחים (שמהווים את עיקר מנוע הצמיחה), השיתוק בו מצויות הרשויות המקומיות יביא לעיכובים נוספים בהוצאת היתרים ובשינויי תכניות, ועתידה של תכנית מחיר למשתכן נראה שהוכרע לנוכח העלויות הגבוהות שלה עד היום, שלא סביר שהמדינה תוכל להמשיך ולממן.
- 14.דירה=קורת גג 21/04/2020 21:42הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 13.רוטשטיין וחנן מור אינן עם בסיס הון איתן (ל"ת)מייק לבנובסקי, ר''ג 17/04/2020 09:37הגב לתגובה זו
- מייק לינוביץ' 18/06/2020 08:47הגב לתגובה זותמיד דואגת להכנס יחד עם משקיעים לפרויקטים ולא לקחת על עצמה התייחבויות תזרימיות וכן סיימה את הרבעון האחרון עם קופת מזומנים שמנה מאוד.
- 12.מומו 16/04/2020 22:40הגב לתגובה זואנליסט שמקבל תשלומים עבור האנליזות שלוזהירות
- 11.ביבי 16/04/2020 19:13הגב לתגובה זושיש מי שמנשים את הנדל"ן למגורים. לא שזה יעזור למישהו - מיליון מובטלים לא משקרים. מחירי הדירות בדרך לקריסה!
- 10.ישראל ישראלי 16/04/2020 16:32הגב לתגובה זוסליחה. מחיר למשתכן הוא סחיטת מזו"צ כאשר 60% ויותר הולך לממשלה אתם כל השמן מתעים את הציבור רוב עלות דירה מעל 60% עד 90% שהם עלות הקרקע ומיסי בניה וחומרי בניה. הגיע הזמן להפסיק את הנטל הזה על הזוגות הצעירים
- 9.דירה=קורת גג 15/04/2020 06:29הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 8.נדלן למגורים 14/04/2020 09:22הגב לתגובה זוכי מי שיש לו יותר מדירה אחת לא שווה לו למכור, עם מיסוי דרקוני של מס רכישה, מס שבח,היטל השבחה והוצאות נילוות כמו הוצאות תיווך, אגרות והוצאות משפטיות, שחותכים את שווי הנכס לפחות מחצי...אז לא מוכרים!
- 7.אבי 14/04/2020 03:00הגב לתגובה זושקנו דירות במשכנתא ל שכירות יומית או שוכרים שלא יוכלו לממן שכירות , הרבה דירות יזרקו לשוק המחיר יחתך תלוי בלחץ
- 6.פור 14/04/2020 01:10הגב לתגובה זומי שלא מבין שאם מסעדות ינזקו וחצי מכל קנין יצטרכו להוריד שכירות וכן באופנה ולכן עזריאלי לא יוכל לבקש מחירי של 2019 יהיה מחירי 2020 ב40 אחוז יותר זול גם באיכות וגם בכמות וגם בניהול וגם בחניות זה קוו השבר של סחיטת עסקים
- 5.ליפמן אתה גונב דעת 13/04/2020 22:33הגב לתגובה זוהחוזק והגיוון אצל מליסרון ועזריאלי לא ישפיע כפי שליפמן טוען
- 4.אדם 13/04/2020 20:56הגב לתגובה זושהן בתשואת זבל! זה אומר שיצטרכו למכור דירות במחירי סוף העונה או לפשוט רגל!
- 3.הקורונה היתה אמורה 13/04/2020 20:39הגב לתגובה זוולהוריד את מחירי הנדלן השקריים אך כל משבר מרחיק העלאת ריבית ותומך בהמשך ההלוואות השקריות וניפוח נכסים שקרי גם אם אין לאף אחד כסף ממשי לקנות וחבל
- 2.עזריאלי 13/04/2020 20:09הגב לתגובה זובמסחרי סופרסל סופרפארם ועוד רשתות חזקות עם חולשה באופנה . מחיר ירד40% במניה! חברה לא ממונפת , כרגיל כותבי האקסלים מפחידים את המשקיעים ובמחירי שיא יוציאו עבודות קניה חזקה
- 1.אחד העם 13/04/2020 20:04הגב לתגובה זומתי כל החברות הללו יקלטו שהן משלמות משכורות על כלומניקים? יש הצע מטורף של נדלן גם אם יפסיקו לבנות חמש שנים.
- דנה 13/04/2020 20:27הגב לתגובה זומה כתבת עלי ״הוא״ . אהה ההוא .

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
