״שנה לאישור תכנית״: כ-40 אלף דירות אושרו ב-2016 בוועדה שנועדה לזרז תהליכים
הוועדה לקידום מתחמים מועדפים (הותמ"ל) בראשות סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, הציגה היום (ד') את דו"ח פעילות הוועדה לשנת 2016. מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 אושרו בותמ"ל כ-38.8 אלף יחידות דיור ב-15 תוכניות שקיבלו תוקף.
לפי הדו״ח, בדרום ובצפון מקודמים מספר רב של דירות, מספר דומה לזה שמקודם באזור המרכז, וזאת על אף רמות הביקוש השונות. על פי הנתונים, במחוז צפון הוכרז מספר המתחמים הרב ביותר, 21 מתחמים, הכוללים כ-51.5 אלף יח"ד. במחוז דרום, מקודם היקף יח"ד הגדול ביותר (כ-72.2 אלף יח"ד ב-11 מתחמים). במקביל מקודמות בותמ"ל תכניות במחוזות מרכז ו-תל אביב ב-21 מתחמים הכוללים כ-72.7 אלף יח"ד.
עוד צוין בדו"ח כי במהלך שנת 2016 הוועדה טיפלה בכ-182.7 אלף יח"ד בשלבים סטטוטוריים שונים. ״במסגרת זו הותמ"ל נערכת לקידום יתר התכניות על פי היעדים שנקבעו על ידי קבינט הדיור לשנת 2017״, כתבו בדו״ח.
שנה לקבלת אישור תכנית למתחם מועדף לדיור
עוד עולה מהדו״ח, כי מניתוח התוכניות שאושרו, הזמן הממוצע מקליטת תכנית בותמ"ל ועד למתן התוקף עומד על כשנה אחת. כמו כן, מההשוואה שמנהל התכנון ביצע, בין נתוני הוועדה, בשנת 2016 אושרו 15 תכניות לעומת 4 תוכניות בשנת 2015, וחל גידול של 150% באישור מספר יח"ד הכלולות בתכניות אלו, שמספרן עומד על כ-38.2 אלף דירות ב-2016 לעומת 25.3 אלף ב-2015.
שנה לתכנון - ככה זה מתבצע: בשלב הראשון לקידום תכנית מועדפת לדיור בותמ"ל הוא הכרזת הממשלה על קרקע כמתחם מועדף לדיור. לאחר שהוכרז המתחם כמועדף לדיור מתקיימות ישיבות התנעה בהן מוצגות התכניות לצוות הותמ"ל, ונבחנת רמת הבשלות שלהן לצורך המשך קידומן.
בדו״ח מסבירים כי לאחר גיבוש עקרונות התכנון ועריכת מסמכי התכנון הראשוניים, נערכות ישיבות 'שולחן עגול', במסגרתן מוצגות התכניות לראשונה לחברי הוועדה. בנוסף, מוזמנים לישיבה זו הגורמים הרלוונטיים לתכנית הנדונה ובכללם רשויות ותאגידים ממשלתיים, נציגי הרשויות המקומיות וועדות התכנון המחוזיות והמקומיות.
לאחר ישיבת "שולחן עגול" ועד העברת התוכנית לבדיקת תנאי הסף לקליטה ותחילת התהליך הסטטוטורי, מתקיים רצף של פגישות וישיבות עבודה עם צוותי התכנון, באמצעותן עוקב צוות הותמ"ל אחר ההשלמות והתיקונים הנדרשים בתכניות. לאחר קליטת התכנית במערכת המקוונת, מתחיל קידומה בתהליך הסטטוטורי עד למתן תוקף.
תרשים התהליך לאישור התכניות כפי שהופיעו בחוברת הדו״ח:
תכנית ששווקו ברמ״י ובנייה למגזר המיעוטים
מהנתונים עולה כי קידום התכניות בותמ"ל הגיע גם לשיווקי רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) ב-2016. כך לדוגמא, מציינים בדו״ח, כי שווקו על ידי רמ״י כ-4,700 יח"ד בשתי תכניות שקודמו בותמ"ל וקבלו תוקף ב-2015, תכנית 'עיר היין' בצפון אשקלון אשר מונה כ-3,500 יח"ד ותכנית 'פרדס בחיסכון', המצויה באור יהודה ואשר מונה כ-1,200 יח"ד .
מהנתונים עולה כי במגזר המיעוטים, מקודמות בוועדה 50 אלף יח"ד ביישובי מיעוטים. בשנת 2016 אישרה הותמ"ל 1,994 יח"ד ביישובים טורעאן צפון, בסמת טבעון וביר אל מכסור; הוחלט לאשר 728 יח"ד במזרעה; הופקדו 4,070 יח"ד בטייבה ובטמרה מזרח; הוחלט להפקיד 5,670 יח"ד בעילוט ובטמרה דרום.
יו"ר הותמ"ל, ערן ניצן: "שנת הפעילות של 2016 מאופיינת בהצלחה רבה לעבודת הותמ"ל, בזכות שיתוף הפעולה של הגורמים השונים. הצלחה זו באה לידי ביטוי באישורי תכניות, ולשמחתנו גם בתחילת שיווקים בהיקף של אלפי יחידות דיור".
מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו: "הותמ"ל מוכיחה כי ניתן לתכנן ולאשר תכניות איכותיות של שכונות מגורים בלוח זמנים מהיר וקצוב תוך מתן מענה לאתגרים וחסמים שעולים תוך כדי התקדמות התכנון. עבודת המטה שצוות הותמ"ל מוביל ברקע הפעילות התכנונית מאפשרת לגופי הממשלה לתת מענה לצרכים הנובעים מתכניות המגורים בזמן אמת".
חוק הותמ"ל, אושר בממשלה באוגוסט 2014 הינו חלק מהפעילויות שנוקטת הממשלה במסגרת ההתמודדות עם משבר הדיור ומטרתו לאפשר קידום יעיל של תכניות בניה למגורים במתחמי קרקע שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים מועדפים לדיור. ״במסגרת החוק נקבעה הקמתה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), האמונה על אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים קבוע וקצר״, נכתב בדו״ח.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
