״שנה לאישור תכנית״: כ-40 אלף דירות אושרו ב-2016 בוועדה שנועדה לזרז תהליכים
הוועדה לקידום מתחמים מועדפים (הותמ"ל) בראשות סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, הציגה היום (ד') את דו"ח פעילות הוועדה לשנת 2016. מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 אושרו בותמ"ל כ-38.8 אלף יחידות דיור ב-15 תוכניות שקיבלו תוקף.
לפי הדו״ח, בדרום ובצפון מקודמים מספר רב של דירות, מספר דומה לזה שמקודם באזור המרכז, וזאת על אף רמות הביקוש השונות. על פי הנתונים, במחוז צפון הוכרז מספר המתחמים הרב ביותר, 21 מתחמים, הכוללים כ-51.5 אלף יח"ד. במחוז דרום, מקודם היקף יח"ד הגדול ביותר (כ-72.2 אלף יח"ד ב-11 מתחמים). במקביל מקודמות בותמ"ל תכניות במחוזות מרכז ו-תל אביב ב-21 מתחמים הכוללים כ-72.7 אלף יח"ד.
עוד צוין בדו"ח כי במהלך שנת 2016 הוועדה טיפלה בכ-182.7 אלף יח"ד בשלבים סטטוטוריים שונים. ״במסגרת זו הותמ"ל נערכת לקידום יתר התכניות על פי היעדים שנקבעו על ידי קבינט הדיור לשנת 2017״, כתבו בדו״ח.
שנה לקבלת אישור תכנית למתחם מועדף לדיור
עוד עולה מהדו״ח, כי מניתוח התוכניות שאושרו, הזמן הממוצע מקליטת תכנית בותמ"ל ועד למתן התוקף עומד על כשנה אחת. כמו כן, מההשוואה שמנהל התכנון ביצע, בין נתוני הוועדה, בשנת 2016 אושרו 15 תכניות לעומת 4 תוכניות בשנת 2015, וחל גידול של 150% באישור מספר יח"ד הכלולות בתכניות אלו, שמספרן עומד על כ-38.2 אלף דירות ב-2016 לעומת 25.3 אלף ב-2015.
שנה לתכנון - ככה זה מתבצע: בשלב הראשון לקידום תכנית מועדפת לדיור בותמ"ל הוא הכרזת הממשלה על קרקע כמתחם מועדף לדיור. לאחר שהוכרז המתחם כמועדף לדיור מתקיימות ישיבות התנעה בהן מוצגות התכניות לצוות הותמ"ל, ונבחנת רמת הבשלות שלהן לצורך המשך קידומן.
בדו״ח מסבירים כי לאחר גיבוש עקרונות התכנון ועריכת מסמכי התכנון הראשוניים, נערכות ישיבות 'שולחן עגול', במסגרתן מוצגות התכניות לראשונה לחברי הוועדה. בנוסף, מוזמנים לישיבה זו הגורמים הרלוונטיים לתכנית הנדונה ובכללם רשויות ותאגידים ממשלתיים, נציגי הרשויות המקומיות וועדות התכנון המחוזיות והמקומיות.
לאחר ישיבת "שולחן עגול" ועד העברת התוכנית לבדיקת תנאי הסף לקליטה ותחילת התהליך הסטטוטורי, מתקיים רצף של פגישות וישיבות עבודה עם צוותי התכנון, באמצעותן עוקב צוות הותמ"ל אחר ההשלמות והתיקונים הנדרשים בתכניות. לאחר קליטת התכנית במערכת המקוונת, מתחיל קידומה בתהליך הסטטוטורי עד למתן תוקף.
תרשים התהליך לאישור התכניות כפי שהופיעו בחוברת הדו״ח:
תכנית ששווקו ברמ״י ובנייה למגזר המיעוטים
מהנתונים עולה כי קידום התכניות בותמ"ל הגיע גם לשיווקי רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) ב-2016. כך לדוגמא, מציינים בדו״ח, כי שווקו על ידי רמ״י כ-4,700 יח"ד בשתי תכניות שקודמו בותמ"ל וקבלו תוקף ב-2015, תכנית 'עיר היין' בצפון אשקלון אשר מונה כ-3,500 יח"ד ותכנית 'פרדס בחיסכון', המצויה באור יהודה ואשר מונה כ-1,200 יח"ד .
מהנתונים עולה כי במגזר המיעוטים, מקודמות בוועדה 50 אלף יח"ד ביישובי מיעוטים. בשנת 2016 אישרה הותמ"ל 1,994 יח"ד ביישובים טורעאן צפון, בסמת טבעון וביר אל מכסור; הוחלט לאשר 728 יח"ד במזרעה; הופקדו 4,070 יח"ד בטייבה ובטמרה מזרח; הוחלט להפקיד 5,670 יח"ד בעילוט ובטמרה דרום.
יו"ר הותמ"ל, ערן ניצן: "שנת הפעילות של 2016 מאופיינת בהצלחה רבה לעבודת הותמ"ל, בזכות שיתוף הפעולה של הגורמים השונים. הצלחה זו באה לידי ביטוי באישורי תכניות, ולשמחתנו גם בתחילת שיווקים בהיקף של אלפי יחידות דיור".
מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו: "הותמ"ל מוכיחה כי ניתן לתכנן ולאשר תכניות איכותיות של שכונות מגורים בלוח זמנים מהיר וקצוב תוך מתן מענה לאתגרים וחסמים שעולים תוך כדי התקדמות התכנון. עבודת המטה שצוות הותמ"ל מוביל ברקע הפעילות התכנונית מאפשרת לגופי הממשלה לתת מענה לצרכים הנובעים מתכניות המגורים בזמן אמת".
חוק הותמ"ל, אושר בממשלה באוגוסט 2014 הינו חלק מהפעילויות שנוקטת הממשלה במסגרת ההתמודדות עם משבר הדיור ומטרתו לאפשר קידום יעיל של תכניות בניה למגורים במתחמי קרקע שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים מועדפים לדיור. ״במסגרת החוק נקבעה הקמתה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), האמונה על אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים קבוע וקצר״, נכתב בדו״ח.

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים
דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית
השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.
נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.
דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.
ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה
קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד.
- דירה חדשה או יד שנייה: מה באמת עדיף לרכוש היום?
- דירה מיד ראשונה: יתרונות והמלצות שכדאי להכיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
