שוק ההנפקות רותח ויכול להניב תשואות עודפות
בסביבת תשואות נמוכות ישנה משמעות אדירה ליצירת תשואות עודפות באמצעות השתתפות בהנפקות * צביקה אליהו, מנהל השקעות מנורה מבטחים פיננסים, מסביר
בסוף שנת 2015 נכנסה לתוקף רפורמה חדשה המאפשרת למנהלי תיקים להשתתף בהנפקות למשקיעים פרטיים, זאת לאחר שבעבר חברות מנהלי התיקים לא יכלו לגשת להנפקות בשלב המוסדי עבור המשקיע הפרטי. כיום יש ערך מוסף גדול מאוד להשתתפות בהנפקות, גם כאשר מדובר במנהלי תיקים למשקיע הפרטי, דוגמת עמלות התחייבות מוקדמת. בטבלאות המצורפות ניתן לראות כי לרוב לאחר ההנפקה נרשם רווח לנייר, ובנוסף המשקיע הפרטי נהנה מעמלת התחייבות מוקדמת שמעניקה תוספת תשואה.
מדד תל בונד 20 ומדד תל בונד 60 עלו מתחילת השנה ביותר מ-3%, כאשר מדד תל בונד תשואות נסק בכ-6%. העליות החדות נבעו מהריבית הנמוכה השוררת בשוק בשנים האחרונות, כמו גם מהפנמה של הציבור כי הריבית אינה צפויה לעלות דרמטית בשנים הקרובות, ושמירה על כספם בפיקדונות בריבית בנק ישראל מביאה לשחיקה ריאלית של חסכונותיהם. אלו הביאו לגיוסים מקרב הציבור בתעשיית הקרנות ובתעודות הסל המשקיעות באפיק, כאשר מתחילת השנה גייסו חברות בבורסה בתל אביב יותר מ-40 מיליארד שקל.
בהיבט זה נציין כי בחודשים יולי ואוגוסט ראינו מיעוט הנפקות של איגרות חוב חברות, בין היתר בגלל העובדה שמדובר בתקופת פרסום הדו"חות וימי הקיץ שהביאו לפעילות נמוכה יחסית. יחד עם זאת, במהלך חודש אוגוסט הורגשה התעוררות בשוק ההנפקות עם גיוסים גדולים של חברות נדל"ן, ונראה שמגמה זו ממשיכה גם בחודש ספטמבר עם זרם הנפקות גבוה שיימשך להערכתנו עד תחילת החגים באוקטובר. יש לזכור כי רוב החברות שמחות לנצל את המומנטום בשוק ולגייס בזול, גם תוך החלפת אשראי קיים באשראי זול יותר וגם לצרכי פיתוח עסקי.
יש לשים לב לאיגרות חוב של הבנקים בישראל, הרי שמתחילת השנה אנו עדים לאחוז גבוה יותר של הנפקות חוב מסוג קוקו (Contingent Convertibles). כיום, מנפיקים הבנקים איגרות מסוג COCO מכיוון שאלו נחשבות על פי תקנות באזל 3 חלק מרובד ההון המשני של הבנקים. הבנקים שכבר הנפיקו איגרות חוב מסוג COCO הם לאומי 1.98% , בינלאומי 0.99% , מזרחי טפחות -0.42% , ירושלים 2.39% ואגוד, ולהנפקות נרשמו ביקושים גבוהים ונוצרו רווחי הון יפים למשתתפים בהן.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד החברות המנפיקות בדירוגים גבוהים ניתן לראות כי מתגבר זרם ההנפקות של חברות בעלות דירוג נמוך או חברות לא מדורגות כלל המקבלות ביקושים גבוהים עקב תנאי שוק נוחים, הריבית הנמוכה בשוק והרצון של המשקיעים להשיא תשואה. חלק מההנפקות היו מגובות בביטחונות על פרויקטים עתידיים שעדיין לא התחילו או שעבודים, וחלקן אף היו ללא בטחונות. השילוב של ריבית נמוכה במשק ומחסור במקורות לתשואה, הביא להתנפלות על ההנפקות שהיו בתקופה האחרונה, מה שהביא לרווחים יפים למשתתפים בהן.
דוגמה טובה לביקושים הגדולים להנפקות היא ההנפקה של חברת חשמל שהודיעה על הרחבת סדרות 26 ו- 27 בהיקף כולל של שני מיליארד שקלים. בהנפקה נרשמו ביקושים של כארבעה מיליארד שקלים, וכתוצאה מהביקושים הגבוהים, הגדילה חברת חשמל את היקף ההנפקה ל-3.3 מיליארד שקלים.
רשימה חלקית של ההנפקות הלוהטות מההנפקות האחרונות והרווחים בהן למשתתפים מטעם הציבור (לא כולל עמלת התחייבות מוקדמת למוסדיים) מסוף יום המסחר הראשון עד ל-08/09/2016
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
 
חלק מההנפקות שלא הניבו רווחים הן דווקא ההנפקות של חוב בדירוג גבוה יותר בגלל עליית התשואות באיגרת הממשלתית המקבילה מסוף יום המסחר הראשון עד ל- 08/09/2016
 
מה הלאה?
החודש התחיל עם מספר הנפקות שכבר עברנו. כך למשל, הנפקה של בנק איגוד של חוב מסוג COCO שקיבלה ביקושים גבוהים של 363 מיליון שקלים, כאשר במקור הבנק ביקש לגייס רק 200 מיליון שקלים. דוגמה אחרת היא הנפקת אלוני חץ שגייסה לפני שבועיים כחצי מיליארד שקל בשוויץ בריבית אפס בבורסה. אצלנו לעומת זאת לא הצליחה החברה לגייס את הסכום שכיוונה אליו. בהנפקה הוזרמו ביקושים של 260 מיליון שקלים בלבד, וחתמי ההנפקה הזרימו עוד ביקשו של כ- 60 מיליון שקלים. בסופו של יום, אלוני חץ הצליחה לגייס 320 מיליון שקלים לעומת הביקוש ההתחלתי של אלוני חץ ל- 340 מיליון שקלים בריבית של 2.8%. הנפקה נוספת שהייתה בשבוע שעבר (08/09/2016) היא של איירפורט סיטי, שהנפיקה 250 מיליון ששקלים בדרך של הרחבת הסדרות ד' ו ה'.
בנוסף להנפקות שכבר בוצעו, בחודש הקרוב צפויות להיות מספר הנפקות נוספות בהובלת בי קום המגייסת כ- 1.8 מיליארד שקלים. אליהן יצטרפו גם אביב ארלון, אאורה, בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות, להב אל.אר ואלעזרא החזקות.
חברות בולטות שצפויות להנפיק בחודש ספטמבר 2016
| שם חברה | היקף הנפקה | 
| בי קומיוניקישנס | כ- 1.8 מיליארד. | 
| מזרחי טפחות | כ- 1.5 מיליארד. | 
| כלכלית ירושלים | כ- 300 מיליון | 
| סלקום | כ- 400 מיליון | 
רואים בהתאם לבדיקתנו, נראה שרוב ההנפקות מייצרות תשואות עודפות למשתתפים (לא כולל עמלות התחייבות). לאור זאת, אנו מעריכים כי בהשקעה באיגרות חוב קונצרניות ובהשתתפות בהנפקות השונות, יש לבחון כל מקרה לגופו תוך פיזור רחב בתיק ובחינה מעמיקה של כל חברה.
צביקה אליהו מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה ניהול תיקים או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

