המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

מדד הבועה של המיליארדר ריי דליו מזהיר מפני בועה פיננסית קיצונית

המשקיע האגדי ומנהל ברידג'ווטר - קרן הגידור הגדולה בעולם, פיתח מדד כמותי וסטטיסטי לזיהוי בועה בניירות ערך. מה מבנה המדד? על אילו אינדיקטורים הוא מסתכל? האם לפי המדד שלו אנו נמצאים בבועה?
הלל בש | (24)

באופטימיות מוגברת, ועם תיאבון אין סופי למניות בתחום החדשנות הטכנולוגית, המשקיעים מובילים את מדדי השוק בארצות הברת לשיאים חדשים. הדרך לא חלקה, ויש תיקונים (וירידות) מפעם לפעם, אבל המגמה הינה עלייה מתמשכת.

 

השוק השורי (העולה) נהנה מתמיכה מאסיבית של הממשל האמריקאי שעמל שוב על חבילת סיוע ענקית לציבור האמריקאי (צ'ק לכל אחד). במקביל, שוק ההון עובד בסביבת ריבית אפסית, בניצוחו של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) - שמנהיג מדיניות מרחיבה של "כסף זול" ונזילות מוגברת.

 

ישנם משקיעים רבים שחוששים שמדובר על בועה פיננסית שסופה להתרסק בקול גדול

רבים חוששים שמדובר על בועה, ושמחירי ניירות הערך רחוקים מאוד מהערך המהותי שלהם לטווח הארוך. החשש העיקרי הוא להתהוות בועה בענפים מסוימים בתחומי הטכנולוגיות המתפתחות (אנרגיה ירוקה, רכבים חשמליים, רכבים אוטונומיים, סוללות, רובוטיקה וכו').

 

תזמון שוק לטווח קצר אינו אפשרי

כידוע, לא ניתן לתזמן את השוק! אף אחד לא יכול לזהות בצורה טובה את נקודת השיא או השפל המקומי של נייר ערך או מדד ברמה היומית, השבועית, החודשית וכו'. רבים וטובים ניסו, מנסים וינסו, אבל אף אחד מהם לא מצליח להציג מודל עקבי ומוצלח לאורך זמן. תזמון שוק לטווח קצר – נידון מראש לכישלון.

 

למרות זאת, אפשר לנסות ולזהות מגמות, ומי שמזהה שוק בועתי ובעייתי יכול להקטין חשיפה במטרה לקצור את הרווחים ולהימנע מירידות חדות. הוא אולי יפספס עליות נוספות שייתכן ויקרו, אבל הוא מגן על עצמו מפני ירידה עתידית חדה וכואבת במיוחד.

 

הבעיה היא שההגדרה של בועה היא קצת כללית ולא ממש חדה. נראה שהיא מאוד סובייקטיבית ומשתנה קצת יותר מדי מאדם לאדם. אז איך יודעים אם אנחנו נמצאים בבועה? כל מומחה אומר משהו קצת שונה... צריך לחפש מדד יותר מספרי, יותר בדוק (על סמך נתונים העבר) ויותר אובייקטיבי (לא תלוי בדעה של המנתח אלא בנתונים עצמם).

 

מדד הבועה של ריי דליו

אין ספק, שריי דליו הינו משקיע מוצלח בכל קנה מידה, שיודע היטב כיצד לנהל סיכונים פיננסים. הוא עמל עוד מתחילת דרכו בפיתוח מדד כמותי וסטטיסטי, יותר אובייקטיבי – לבחינה של בועות פיננסיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

דליו מגדיר בועה פיננסית כסביבת מחירים גבוהה, שאינה יכולה להימשך לאורך זמן. זוהי הגדרה מאוד כללית, אבל דליו מגבה את ההגדרה שלו בניתוח מספרי ממשי. המודל שלו מתייחס לסדרה של נתונים מהותיים ביחס לניירות ערך בשוק ההון, וסכימה של התוצאות על מנת לקבל ניקוד לשוק בכללותו.

 

מדד הבועה של ריי דליו מתבסס על שישה פרמטרים שונים, והם: מחיר מול ערך, השוואות תשואות אג"ח מול מניות, כמות השחקנים החדשים בשוק ההון, סנטימנט חיובי בקרב משקיעים, פיתוח עסקי ורמת המינוף. בכל אחד מהם, דליו מחשב נתון מספרי מייצג ובוחן אותו לאור ההיסטוריה הכלכלית המוכרת של משברים פיננסיים. נדון בכל אחד מהם בנפרד.

 

מחיר מול ערך

עד כמה מחיר המניה (או כל נייר ערך אחר) גבוה מול מדדי בסיס מסורתיים של ערך? במדידה זו משווים את מחיר המניה  בשוק, למדדים קלאסיים כמו מכפיל הרווח או מכפיל ההון. ניתוח הנתונים מעלה כי באופן כללי שוק ההון האמריקאי נמצא מעל האחוזון ה- 85 ביחס ל- 100 השנים האחרונות. זה מאוד גבוה ומבטא סימן היכר לבועה פיננסית ממשית.

 

השוואות תשואות אג"ח מול מניות

ניתוח זה, כולל הערכה אודות שיעורי הצמיחה ברווחי החברה, והשוואתה לתשואות הגלומות בשוק אגרות החוב. על בסיס מדד זה, המניות בארצות הברית לא ממש מבטאים בועה פיננסית קיצונית. תוצאה זו נגזרת מרמת הריבית המאוד נמוכה ומהעובדה שתשואות אגרות החוב נמוכות במיוחד.

 

כמות השחקנים החדשים בשוק ההון

כמה קונים חדשים הצטרפו לחגיגה בשוק ההון, בתקופה האחרונה? נהירה המונית של שחקנים חדשים לבורסה, הנמשכים אחר העליות המהירות והרווחים הקלים, מגדילים את ההסתברות לבועה. המדד גם בוחן את הרכב השחקנים החדשים; ככל שהם קטנים יותר (כל אחד בפני עצמו), הדבר מבטא סיכון מוגבר יותר לבועה. הצמיחה המהירה בשנת 2020 של משקיעים קמעוניים, שנכנסו למניות טכנולוגיות גדולות, מזכירה מאוד את תנאי הרקע של המשברים הפיננסיים בשנים 1929, ו-2000.

 

סנטימנט חיובי

עד כמה הרגש של המשקיעים חיובי? אם ננתח את תגובות שוק ההון האמריקאי לפרסומים כלכליים פחות מחמיאים, נראה כי השוק מקבל חדשות בניתוח די חיובי. בחודשים האחרונים הדבר היה בולט במיוחד; ראינו ימים עם עליות מצוינות במקביל לחדשות מאקרו כלכליות ממש גרועות.

 

כשהסנטימנט הינו חיובי מדי, אנו רואים שוק שורי עולה ונהירה כמעט עיוורת אחר הנפקות חדשות (IPO, SPAC) במיוחד בענפים טכנולוגיים מסוימים. בניתוח הנתונים נראה כי ארצות הברית נמצאת כעת במקום מאוד גבוה באווירה מאוד חיובית, ובהתעלמות ממשית מהמציאות הכלכלית בשטח.

 

פיתוח עסקי

האם העסקים משקיעים בפיתוח היכולת העתידית שלהם? עיון במבנה ההוצאות של עסקים ותאגידים מגלה הרבה על רמת ההשקעה שלהם בציוד חדש, במפעלים ובהגדלת ההיצע שלהם. ככל שהחברות עוסקות יותר בניתוח העתיד, ומקצים משאבים ניכרים יותר בהגדלת יכולת הייצור (ובשיפור תהליכים), הדבר מבטא אופטימיות אודות גידול ממשי בביקושים.

 

לעיתים קרובות, הנחות העבודה של החברות אודות העתיד אינן הגיוניות ואינן מתממשות (ראו את ענף תשתיות האינטרנט של 1999). הן מונעות מציפיות מוגברות של בועה פיננסית ממשית בשוק ההון. שוק ההון הבועתי מועבר לשוק הריאלי, ומקבלי ההחלטות בטוחים שהמגמה המאוד חיובית, בכל המישורים, תימשך לעולם.

 

בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה כי כיום, אין חשש ממשי לפיתוח יכולות ייצור עודפות. ייתכן וזו השפעה מצננת של משבר הקורונה, שמובילה מנהלים רבים לשמרנות זהירה יותר. בשורה התחתונה – מדד זה אינו מורה על בועה פיננסית בשוק ההון הרחב.

 

רמת המינוף

האם ההשקעות בשוק ההון ממומנות על ידי הלוואות? קונים של ניירות ערך שמסכנים אחוז נמוך מכספם (ואחוז גבוה מכספם של אחרים) נוטים לקחת יותר סיכונים. המינוף נובע מהלוואה ממשית או ממבנה ההשקעה (נגזרים פיננסיים).

 

באופן מפתיע, ניתוח הממצאים מראה כי נכון לעכשיו, שוק ההון האמריקאי אינו נמצא ברמות מינוף גבוהות מדי. מדד זה אינו מורה על בועה פיננסית ממשית.

 

האם אנחנו בבועה או בשגשוג כלכלי מתמשך?

נראה כי המדד של דליו מוביל למסקנה כי מדדי השוק הרחבים בארצות הברית אינם נמצאים בבועה קיצונית.  התוצאות המעורבות של ששת המרכיבים של המדד מעוררים חשש מסוים, אך לא צפירת אזהרה חמורה. אולם, ניתוח ענף הטכנולוגיה האמריקאי מוביל למסקנה שונה לחלוטין. שם כמעט כל מרכיבי המדד מורים על קיומה של בועה פיננסית קיצונית הדורשת רמה מוגברת של זהירות והקטנת החשיפה.

 

כאמור, לא ניתן לבצע תזמון שוק מושלם, וענף הטכנולוגיה הבעייתי עליו אנו דנים כעת יכול עוד לעלות. אבל המדד האובייקטיבי, המספרי – כמותי – סטטיסטי של ריי דליו מראה שענף זה עומד בתנאים ההיסטוריים של בועה פיננסית קיצונית. בעבר, בועות שכאלו קרסו בבת אחת והשאירו אחריהם הרבה משקיעים מופסדים.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    לפי דעתי זה עניין של ימים ספורים (ל"ת)
    קש 09/05/2021 03:55
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    ותיק 27/04/2021 13:46
    הגב לתגובה זו
    בגלל הדפסת הכסף המטורפת שבה החל אובמה ושאר המעצמות הצטרפו לזה וחלוקת הכסף בקורונה. אז מי שחוסך מפסיד ולא ישיג את האינפלציה ומחירי הנדל"ן. מי יודע איך זה ייגמר?
  • 19.
    שסק 13/03/2021 19:50
    הגב לתגובה זו
    לביזפורטל, הלל בש הוא נכס. ברוב הכתבות יוצא בתחושה של בזבוז זמן, וכשסוף סוף אני מרגיש שהכתבה טובה אני אומר לעצמי זה בטוח הלל בש ושוב לא טעיתי...
  • 18.
    ראו הוזהרתם 12/03/2021 00:17
    הגב לתגובה זו
    שוק המניות באמריקה מנופח.אל תתפתו לקנות מניות.לאחר תיקון מחירים חד למטה תקבלו אישור כניסה לשוק
  • 17.
    רק מזומן 11/03/2021 21:41
    הגב לתגובה זו
    נעים לראות מספרים עולים .נפט כסף וזהב מדוכאים על ידי שרלטנותו של גיי.פי.מורגן שכבר הפסיד במשפטים ושילם על ויסותם.הנדלן המניות המדדים של חומרי בניין ואוכל בסיסי וגם נחושת זועקים אינפלציה ובועה ביחד.
  • 16.
    אבל היא לא תתפוצץ בגלל הריבית (ל"ת)
    11/03/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ההתמוטטות בדרך 11/03/2021 20:36
    הגב לתגובה זו
    ההתמוטטות בדרך.והציבור כמו תמיד.קנה מניות ביוקר.אנשים יפסידו את התחתונים במפולת הקרובה
  • 14.
    דודו 11/03/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הצחקתם אותי. מקסימום ייפלו 20% וכולם יסתערו לקנות במחיר מבצע.
  • 13.
    כתבה טובה. (ל"ת)
    הקורא 11/03/2021 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 11/03/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    ואז הכרישים ירוויחו את הכסף.
  • 11.
    לב 11/03/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
    יישר כח! כתבה מקצועית וטובה
  • 10.
    יודה 11/03/2021 13:22
    הגב לתגובה זו
    לכן אני בחוץ מסוף ינואר, נחכה בסבלנות להזדמנות הבאה אחרי המפולת, צריך ללמוד מההיסטוריה כי מה שהיה הוא שיהיה
  • נדב 11/03/2021 20:15
    הגב לתגובה זו
    איפה לשים את הכסף
  • יוסי 11/03/2021 23:22
    לא לעשות,זה גם לעשות.לא תמיד צריכים להיות במשחק.
  • 9.
    יש אופוריית יתר גם אם מדןבר בריבית נמוכה , צודק בקשר לחשש שצפויות ירידות משמעותיות בשוק , כנראה בקרוב. (ל"ת)
    יש בועה ולא רק בטכנולוגיה 11/03/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    התחיל עמום אבל בהמשך הסתדר, כתבה טובה (ל"ת)
    אלי 11/03/2021 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ביאליק 11/03/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    שלא היה מטיל על 4 אנשים מכובדים בבריג'ווטר ועשרות צוותים שלהם לאסוף נתונים מאין ספור מקורות גלויים אילו לא היתה סיבה סבירה ל 44% לבועתיות....
  • 6.
    אולי מספיק עם ההפחדות האלה.. כל המודלים האלה רלוונטיים למצב שהשוק פעיל ולא משותק בצורה מלאכותית (ל"ת)
    גלפ 11/03/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    א 11/03/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    כל יום "גורו" חדש מנבא מה יהיה, בלי לתחם את זה בזמן. בכלל, כל הערכה שמתבצעת על מחיר מול ערך נוכחי, לא לוקחת בחשבון את המהפכה הטכנולוגית בה אנחנו נמצאים ואת פוטנציאל המהפכה בעשור הקרוב. בקיצור, מתי שהוא גם ירד שלג בירושלים...
  • 4.
    הכותרת שלכם שגויה 11/03/2021 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבועה היחידה הינה בחלק ממניות הטנולוגיה והאנרגיה ירוקה
  • 3.
    משה 11/03/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
    מנסיון של 40 שנה בבורסה כאשר כולם אומרים בועה זה לא בועה . כאשר יתחילו להסביר שהעליות מוצדקות ויש צמיחה ועוד קישקושים תברחו .
  • 2.
    מני 11/03/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
    אמנם הם לכאורה לא תלויים אבל אם האסדאק יפול חזק כולם ימכרו הכל ואז הכל נופל. כך שניתוח הזה מאד בעייתי.
  • Sassi6 05/04/2021 01:06
    הגב לתגובה זו
    וגם במשבר הסב-פריים הנסדק נפל חזק וכולם מכרו הכול ואז הכול נפל
  • 1.
    איפה הכותרת ואיפה הכתבה? השורה התחתונה לא מסתדרת (ל"ת)
    אסף 11/03/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).