הכלכלן הראשי במחקר חדש: הפתרון לפערים במגזר החרדי והערבי - שילוב באקדמיה

הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון טוען בהתבסס על מחקר חדש שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי סגירת הפערים החברתיים במגזר החרדי והערבי יכולים לבוא לידי שיפור משמעותי על ידי חיזוק מגמת ההליכה לאקדמיה. לפי הנתונים, ישנה עלייה בשיעור המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכל קבוצות האוכלוסייה. עם זאת, הפערים בין יהודים לא חרדים לערבים וחרדים לא מצטמצמים. בשני העשורים שחלפו חלה עלייה משמעותית בשיעור הערבים והחרדים המשתתפים במערכת ההשכלה העל-תיכונית בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. הפערים לא מצטמצמים למרות העלייה באחוזי הלימוד. קרדיט משרד האוצר   

 

זינוק במספר הסטודנטים

בשנת הלימודים 2020 עמד שיעור הסטודנטים החדשים מופע ראשון מהאוכלוסייה החרדית והערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל על כ-16% ו-28% מהשנתון בממוצע, בהתאמה; זאת בהשוואה לכ-3% וכ-17% בשנת 2000. עם זאת, שיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית גדל בקצב גבוה יותר במהלך תקופה זו ועמד בשנת 2020 על כ-56% מהשנתון; כפול מזה של ערבים וכמעט פי 4 מהשיעור הנרשם בקרב חרדים            שיעור הסטודנטים החדשים המחקר מצא כי מלבד הפערים הכלליים בין הקבוצות קיים גם פער מגדרי משמעותי. שיעור השתתפותן של הנשים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גבוה מזה שנרשם בקרב גברים בכל הקבוצות, הן בקרב יהודים לא חרדים והן בקרב ערבים וחרדים. בשנת 2020 עמד שיעור הנשים שהשתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה במופע ראשון על כ-65% בקרב יהודיות שאינן חרדיות, 39% ערביות ו-24% חרדיות. בעוד שבקרב הגברים נרשמו שיעורים נמוכים יותר של כ-48% ליהודים שאינם חרדים, 18% לערבים ו-8% לחרדים. יתרה מזאת, הפערים המגדריים התרחבו בשנים 2000-2020 בכל אחת מהקבוצות.    התפלגות תחומי ההשכלה  

25% מהיהודים הלא חרדים לומדים מחשבים

המחקר מצא גם שונות גדולה בהתפלגות רמות ההשכלה בין הקבוצות הנבחנות. כ-25% מהגברים היהודים שאינם חרדים בוגרי תואר מאוניברסיטה למדו את מקצועות ההיי-טק בהשוואה לכ-14% ו13% בהתאמה בקרב גברים ערבים וחרדים. בקרב נשים, ייצוג גבוה לבוגרות מכללות לחינוך, בעיקר בקרב ערביות (כ-59%) וחרדיות (כ-53%), לעומת כ-20%  בלבד בקרב יהודיות שאינן חרדיות. הפערים הגדולים ביותר מתבטאים בשיעור חסרי זכאות לבגרות. כך לדוגמה, שיעור חסרי הזכאות לבגרות מבין הגברים הערבים עמד על 62% ובקרב גברים חרדים על 82% בהשוואה ל-33% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. באופן כללי שיעורם של הגברים היהודים לא חרדים הפונים להשכלה על תיכונית (כ-42%) הוא גבוה יחסית בהשוואה לערבים (כ-19%) וחרדים (כ-12%) עם זאת, מבין הגברים הצעירים שפנו להשכלה על תיכונית באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יחסית פונה להשכלה על-תיכונית לא אקדמית (57%) בהשוואה ליהודים לא חרדים (26%) ולחרדים (40%). כמו כן, קיימים פערים בקרב בוגרי תארים אקדמיים כאשר אחוז גבוה יחסית מהערבים שפנו ללימודים אקדמיים עשו זאת באוניברסיטאות (56%) בהשוואה ל 50% בקרב יהודים לא חרדים ו-30% בקרב החרדים. עוד בולט במחקר שיעורם הגבוה יחסית של הגברים החרדים הפונים ללימודים במכללות אקדמיות (כ-70%) מתוך בוגרי תואר אקדמי בהשוואה ליהודים לא חרדים (כ-50%) וערבים (כ-44%).  

מי לומד ליבה?

המחקר של הלמ"ס מצא כי בחינת תחומי הלימוד ישנם פערים נוספים. בפרט, בתחומי ההיי-טק שבוגריהם מרוויחים שכר גבוה יחסית. כך, חלקם של בוגרי תואר במקצועות ההיי-טק מאוניברסיטה או מכללה אקדמית מסך הבוגרים הצעירים שהם יהודים שאינם חרדים הוא כ-25% ו-20% בהתאמה; בהשוואה ל-14% ו-11% בלבד בקרב גברים ערבים ול-13% ו-19% בקרב גברים חרדים. במחקר נמצא גם כי ישנם פערים משמעותיים גם בתחומים אחרים כגון: מקצועות ליבה (כ-26% ו-24% בקרב יהודים חרדים ולא חרדים בהתאמה בהשוואה לכ-11% בלבד בקרב ערבים), ותואר ממכללה לחינוך (כ-17% מהערבים והחרדים שהם בוגרי תואר ממכללה למדו את התואר באוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, בהשוואה ל-7% בקרב יהודים לא חרדים. פערים נוספים נרשמו גם בתחומי הנדסה כ-19% בקרב חרדים ויהודים לא חרדים לעומת 11% בקרב ערבים, ותואר פרופסיונאלי - כ41% בקרב ערבים ו-44% בקרב חרדים לעומת 30% בקרב יהודים לא חרדים מאוניברסיטה. משרד האוצר תרשים 4 מהמחקר נמצא שגם בקרב הנשים ישנם פערים גדולים בין האוכלוסיות בשיעור הזכאיות לבגרות, אם כי הפערים קטנים יותר מהפערים שנרשמו בקרב גברים. כחמישית מהצעירות היהודיות שאינן חרדיות ושליש מהערביות אינן זכאיות לתעודת בגרות. לעומת זאת, בקרב חרדיות, שיעור זה גבוה יותר ועומד על כשני שליש, בין היתר בשל המסלולים המקבילים לתעודת בגרות, המהווים תחליף לזכאות לתעודת בגרות. לפי המחק נמצא כי באופן כללי, רוב הנשים הפונות להשכלה על-תיכונית עושות זאת במסגרת לימודים לתואר אקדמי במערכת ההשכלה הגבוהה. בקרב נשים חרדיות בולט שיעורים גבוהים יחסית של בוגרות המערכת העל-תיכונית לא אקדמית (34%) בהשוואה ל-8% בקרב יהודיות לא חרדיות ו-12% בקרב ערביות, ובוגרות מכללות מבין בעלות תואר אקדמי (77%, בהשוואה ל-53% בקרב יהודיות לא חרדיות וערביות). בנוסף נמצא בולט במחקר חלקן של החרדיות בוגרות תעודה במקצועות לא ליבה (כ-57% מסך החרדיות שלמדו במערכת ההשכלה העל-תיכונית לא אקדמית). לפי הנתונים, היות והלימודים העל-תיכוניים לא דורשים זכאות לתעודת בגרות אקדמיים הם יכולים להוות שלב ביניים להמשך לימודים במערכת ההשכלה הגבוהה כפי שנדרש בלימודים לתואר אקדמי.              השפעת תעודת השכלה על השתכרות  

מרוויחים יותר מהנשים

עוד נתון לא מפתיע שנמצא במחקר הוא כי הכנסתם של הגברים בתחומים השונים היא לרוב גבוהה יותר משל נשים. בקרב הגברים בולט השכר הגבוה לטובת יהודים שאינם חרדים בכל רמות ההשכלה. הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים מלבד תואר ממכללה לחינוך, בין היתר בשל הוותק במקצוע שהוא מרכיב מרכזי בקביעת השכר בענף החינוך והעובדה שיהודים שאינם חרדים מתחילים את הלימודים בגיל יותר מבוגר. הנתונים מראים תוצאה דומה בקרב נשים, אם כי לנשים חרדיות שכר גבוה יותר בחלק מתעודות ההשכלה לרבות לימודים על-תיכוניים לא אקדמיים (בעיקר סמינרים) או תואר ממכללה אקדמית. עוד עולה כי לבוגרי תואר אקדמי בתחומי ההיי-טק והנדסה הכנסה גבוהה יחסית בהשוואה לשאר תחומי הלימוד הן באוניברסיטאות והן במכללות. הנתונים מראים  גם כי לבוגרי תחומי ליבה הכנסה גבוהה יותר משל לא מעט תחומים באקדמיה; זאת כשבקרב יהודים שאינם חרדים היא דומה להכנסתם של בוגרי תואר במקצועות פרופסיונאליים מאוניברסיטה, ובקרב חרדים ההכנסה אף גבוהה יותר. כמו כן, קיימים פערים בהכנסה בכל תחומי הלימוד בין האוכלוסיות השונות. בולט במיוחד הפער בהכנסה בקרב בוגרי מקצועות ההיי-טק בקרב יהודים שאינם חרדים באוניברסיטאות )כ-354 אלף שקל לעומת כ-236 אלף שקל וכ-300 אלף שקל בקרב ערבים וחרדים בהתאמה.  במכללות אקדמיות (כ-275, כ-198, וכ-229 אלף שקל בהתאמה). ממצא חשוב נוסף העולה מהמחקר הוא הפער בהכנסה של בוגרי תחומי הלימוד בתוך המערכות השונות. במערכת ההשכלה הגבוהה קיימת שונות גדולה בהכנסה בין התחומים השונים ויתרון בולט לטובת תחומי היי-טק והנדסה.   

השכלה אקדמית מביאה להכנסה יותר גבוהה

לתעודת השכלה על-תיכונית, אקדמית או לא אקדמית, ישנה פרמיה חיובית וגבוהה בהשוואה לתעודת השכלה תיכונית בלבד. בקרב צעירים יהודים שאינם חרדים נראה כי לתואר אקדמי מאוניברסיטה פרמיה גבוהה (כ-34%) בהשוואה לזו המתקבלת מלימודי תעודה על-תיכונית לא אקדמית (כ-19%) או מלימודי תואר במכללה לחינוך (כ-11%). באופן דומה, גם בקרב צעירים ערבים הפרמיה לתעודת השכלה על-תכונית היא גבוהה מזו של תיכונית בלבד; ובניגוד ליהודים שאינם חרדים, לערבים פרמיה גבוהה לתואר ממכללה לחינוך (כ28%). עוד עולה מהניתוח כי הפרמיה לצעירים חרדים הפונים ללימודים על-תיכוניים אקדמיים ולא אקדמיים היא גבוהה בהשוואה לזו של לימודים תיכוניים בלבד.