משה גפני
צילום: פוטו מרסלו

דרמה בכנסת. משה גפני הבהיר: "אף אחד לא יוצא מאף בית מלון"

במהלך ישיבת הכספים אמר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני: "קיבלתי פתק עכשיו שכל התושבים שלי באילת, קיבלו פתקים במלונות, שהם צריכים לצאת ולפנות את החדרים". גפני שוחח עם האוצר והודיע: "מסדירים את העניין"
איציק יצחקי | (15)

מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת ונראה כי ההיערכות מבחינת קליטת התושבים מאזורי העוטף עדיין נעשית תוך כדי תנועה. על מנת להבין את גודל האירוע, די להסתכל על אירוע שקרה במהלך דיון ועדת הכספים בנושא "היערכות הממשלה לקביעת מתווה הפיצויים בעקבות המלחמה", שהתקיים היום.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר במהלכה: "קיבלתי פתק עכשיו שכל התושבים שלי באילת, קיבלו פתקים במלונות, שהם צריכים לצאת ולפנות את החדרים, אני מבקש ממך שתדבר עם שר האוצר, שיתקשר לכל המלונות". בעקבות הדברים, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני יצא לשוחח עם האוצר, והודיע: "אף אחד לא יוצא מאף בית מלון, מסדירים את העניין". המשמעות: תושבי המועצה האזורית אשכול יישארו במלונות.

צריך להבין: מבין 32 יישובי המועצה האזורית אשכול, ישנם שמונה יישובים מרוחקים יותר מ־7 ק"מ מהגדר של עזה, שתוכנית רח"ל (רשות חירום לאומית) לא חלים עליהם. היישובים הם אורים, שדה ניצן, בני נצרים, צוחר, גבולות, צאלים, אוהד, תלמי אליהו. למה הן לא חלות? כי בבתי המלון יש מקום ל-40 אלף מקומות כשעלויות הפינוי גבוהות ויש 130 אלף אזרחים לאכלס.

מי שפונה מיד עם תחילת המלחמה הם תושבי עוטף עזה ממרחק של עד 4 קילומטר מהגדר, כשבהמשך  נוספו תושבי העוטף במרחק של עד 7 קילומטר וגם תושבי העיר שדרות שיכולים לקבל חדר במחיר מסובסד של 320 שקל לאדם. חלק מהאנשים שלא כלולים בתכנית נסעו לאילת או ליישובים אחרים. כעת, המלונות רצו לפנות אותם כדי ליצור תחלופה, אבל ירקוני, שדואג לתושביו, העביר מסר חשוב בכנסת, שטופל מיד.

ועדת הכספים - צעקות ודרישות 

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים ולתושבי הדרום. כמעט כולם תקפו את המתווה שהציע שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. נציגי הדרום אמרו כי הממשלה מפקירה אותם גם בצד הכלכלי.

גם ירקוני כאמור תקף את המתווה ודרש - "שמס רכוש לא יתחילו להגיד לי זה היה חדש וזה היה ישן, אנשים יצאו מהבתים עם חולצה בלבד. תחשבו איך כל העסקים והחקלאות מתו ב-7 קילומטר. אני מבקש מכם, חברי הכנסת והשרים, תדאגו שיפתחו לנו, ייצא עוד מיליארד שקל, מה קרה, למה לא?". הנקודה של ירקוני ברורה, אבל צריך להבין שעם כל הכאב העצם, מבחינה כלכלית נפגעים כולם. מה שהולך למפונים מהדרום יהיה על חשבון תושבים מהצפון ומהמרכז. הקופה היא לא אינסופית. 

בהמשך דיבר תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב שהסביר את הקושי הגדול שלו להתנהל בתקופה זו מול הנחיות המדינה - "קיבלנו הוראות מהמדינה. המדינה דואגת לפינוי תושבים בטווח של עד 7 ק"מ מהגדר. אבל, יש לנו אנשים במרחק קצת יותר גדול, ופינינו את האנשים האלו על חשבוננו. אני נאלץ לשלם מכספים שאין לי. מצדי שיעצרו אותי אחר-כך, אבל אני לא יכול להשאיר את התושבים בישובים האלה. מה מצפים ממני? מצפים ממני שאעשה סלקציה אלו משפחות לפנות ואלו לא? אני מבקש מהאוצר לנהוג הפעם בנדיבות. המדינה הפרה את ההסכם איתנו. תבינו שאם לא יהיה פתרון לעזה ופתרון כלכלי - לא יהיה חבל הארץ הזה. אנשים לא יהיו מוכנים לחזור לשם".

ביקורת נגד האוצר, השמיע גם נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר שאמר לנתיגי האוצר שהמענה שלהם לעסקים לא מחזיק והוא יתפרק תוך יומיים - "המתווה שלכם לתמיכה בעסקים לא נותן מענה לקטנים, ואיתו ביחד ייפלו גם הגדולים".

קיראו עוד ב"בארץ"

גם ח"כ גלעד קריב ביקר את האוצר "‏האוצר מציג מתווה ממענקים מחורר, זה לא מתווה  אמיתי לפיצויים לעסקים. מנכ"ל האוצר וראש אגף תקציבים לא פה. איפה הם? הגיבורים הגדולים שולחים את אנשי האגף ל'גוב האריות'. ‏מי כן פה? שר הכלכלה ניר ברקת שמגיע כדי להתנגד למתווה, שהאוצר מציג בשם הממשלה. כך נראית ממשלה לא מתפקדת. ‏כך נראית ממשלה ששריה והעומד בראשה עסוקים בקרבות אגו ובהשגת כותרות".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    גלעד 23/01/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    פשוט ניצול לרעה את הארוע זה כבר ניראה לא טוב
  • 9.
    שולמן 17/12/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    ניתן לחזור לשדרות. צהל נמצא בתוך הרצועה והירי לכוון שדרות דומה לירי בכל הארץ. כך שאין צורך להשאר בבתי המלון .
  • 8.
    שוקי 12/12/2023 15:13
    הגב לתגובה זו
    הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
  • 7.
    גפני הוא פוליטקאי פופולסט - יש לו מדפסת לכסף- (ל"ת)
    יותם 23/10/2023 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מאיר 23/10/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    אבל המלחמה מחקה הכל.מאין הכסף? ידםיסו ויכנסו לגירעון של 10 שנים אלא אם כן יוציאו מלווה מלחמה חובה.
  • המגיב 23/10/2023 23:26
    הגב לתגובה זו
    הוא הלוואה לכל דבר, ויהיה צורך להחזירו - עם ריבית.
  • 5.
    מאיפה הכסף? (ל"ת)
    ישראלי 23/10/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
  • לא הספיקו לגנוב))) (ל"ת)
    חחחח 23/10/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
  • א 23/10/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    אל תדאג ...כל הכסף שיש לך הודפס מתי שהוא
  • 4.
    גפני מפגין התעלות על פוליטיקה קטנה ועל זה כל הכבוד לו (ל"ת)
    שי 23/10/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
  • גפני המציא את הפוליטיקה הקטנה וזה חלק מההצגה (ל"ת)
    אוהד 23/10/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארז 23/10/2023 12:49
    הגב לתגובה זו
    אלא אם כן אתה חרדי, חרדלי ,מתנחל, משתמט משרות צבאי
  • 2.
    אנונימי 23/10/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    בלאגן שלם.אנשים לא מקצועיים במשרדים ממשלתיים וככה נראית המדינה.
  • מדינה לא ערוכה למלחמה! (ל"ת)
    הש 23/10/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מצאתי טעות בכתבה. מצאתי טעות בבחירת הממשלה (ל"ת)
    23/10/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).