איך מחשבים את האינפלציה ולמה נראה (בצדק) שהמחירים עולים יותר מאשר מגלים לנו
האינפלציה בישראל במגמת עלייה – היא הייתה 2.9% בסוף השנה שעברה, והשנה היא תהיה, כנראה, קצת מעל ה-5%. כשהאינפלציה עולה, בדרך כלל עוסקים בהשפעות על הצרכנים. פחות עוסקים בשאלה של איך מודדים בכמה עלתה האינפלציה.
בישראל, המדד העיקרי המשמש למדידת האינפלציה הוא מדד המחירים לצרכן, שנמדד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). על פי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי ב"סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שמחיריהם ניתנים למדידה סדירה. שינויים במדד מייצגים את השינוי הנדרש בהכנסה של משק בית שצורך סל הממוצע, כך שמשק הבית יוכל להמשיך לצרוך את אותו הסל גם כשהמחירים משתנים.
ההגדרה הזאת מעוררת שלוש שאלות מהותיות. הראשונה, היא איך מגדירים "סל קבוע"? סל הצריכה של צרכנים בישראל איננו קבוע – הוא משתנה מתקופה לתקופה. דוגמה אחת היא טלפונים חכמים. מי שיחפש באינטרנט ימצא שב-2006 יגלה שרוב הטלפונים שנמכרו בישראל לא אפשרו גלישה באינטרנט. ב-2007, הופיע האייפון. אז איך מודדים סל קבוע של מוצרים, אם ב-2006 הטלפון הנייד הנמכר ביותר היה של נוקיה, וב- 2008 נייד של נוקיה הפך למוצר ששמים במוזיאון?
השאלה השנייה היא איך מחליטים מהו הסל הממוצע של צרכן ישראלי. השאלה השלישית היא, מה עושים כשמחיריהם של מוצרים אינם ניתנים למדידה סדירה. זה יכול לקרות בגלל עונתיות: קל מאוד למדוד את המחיר של תותים, למשל, בדצמבר או בינואר, אבל הרבה יותר קשה למדוד את המחיר שלהם באפריל או במאי. זה יכול גם לקרות בגלל אירועים לא צפויים. הקורונה, למשל, שיבשה באופן קשה את חישוב המדד, מכיוון שמוצרים ושירותים רבים נעלמו מהמדפים.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשובות לשתי השאלות הראשונות כרוכות זאת בזאת. כדי לקבוע מהו הסל הממוצע של משק בית ישראלי, הלמ"ס עורך כל שנתיים סקר הוצאות והכנסות. בכל סקר דוגמים כ- 8,000 משקי בית שאמורים לייצג את כל שכבות האוכלוסייה. כל משק בית שנפל במדגם צריך לענות על כמות גדולה של שאלות מפורטות לגבי ההכנסות וההוצאות שלו. על בסיס התשובות האלו, בונים בלמ"ס תמונה של ההוצאה הממוצעת של משק בית בישראל.
כך מרכיבים סל מוצרים שמייצג את ההכנסה הממוצעת של צרכן ישראלי. לכל מוצר בסל נותנים משקל, כשהמשקל נקבע לפי היחס בין ההוצאה הממוצעת על המוצר לבין סך ההוצאה על כלל המוצרים בסל. למשל, הסל שנקבע בינואר 2021 ושבו הלמ"ס משתמש כעת, מכיל מוצרים שעלו ב-2020, בממוצע, 16,169 שקל. בסל הזה, הוצאות על דיור היוו 24.734% מכלל ההוצאות, וההוצאות על ירקות ופירות היוו 3.302%.
כך שלמעשה, אין באמת "סל קבוע." הסל משתנה כל שנתיים, והשרשור של מדדים משנים שונות נעשה בשיטות סטטיסטיות. לעתים, זה עדיין לא מספיק טוב, ומוצרים שהיוו חלק מהסל בתחילת תקופת המדגם הופכים לפחות רלוונטיים בתוך פחות משנתיים. יש כל מיני רעיונות איך להתמודד עם בעיות כאלו, אבל נכון להיום, עדיין אין תשובה מוסכמת.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
אחרי שקובעים את הסל, הלמ"ס שולחים בכל חודש סוקרים שבודקים את המחיר של מוצר מייצג מכל קטגוריה במספר גדול של נקודות מכירה. לאחר מכן, מוצאים את השינוי הממוצע במחירים בכל קטגוריה, מכפילים את השינוי במשקל של אותה קטגוריה, סוכמים, ומקבלים את השינוי הממוצע במדד.
אחרי שהבנו איך בונים ומחשבים את המדד, נשארת השאלה החשובה מכולן, זאת שהופכת את מדדי המחירים (ולא רק בישראל) לנושא שיכול להסעיר את המערכת הפוליטית. בגלל שמדד המחירים לצרכן מלמד על השינוי הנדרש בהכנסה כדי לשמור על רמת חיים קבועה, הוא כלי מרכזי בקבלת החלטות רבות. הממשלה מתייחסת אליו כשהיא קובעת תוכניות סיוע. בנק ישראל מתייחס אליו כשהוא קובע ריבית.
אבל מכיוון שמדובר במדד שמבוסס על ממוצע, אין אף קבוצת אוכלוסייה שמרגישה שהמדד מייצג אותה. צרכנים עם הכנסה נמוכה, היו רוצים לתת משקל גדול משמעותי למוצרי מזון בסיסיים. צרכנים עם הכנסה גבוהה, לעומת זאת, התלוננו (ועדיין מתלוננים) שמחירים של המוצרים שהם קונים עולים באופן הרבה יותר מהיר ממדד המחירים לצרכן.
מעבר לכך: מכיוון שרכישת דירה איננה הוצאה שוטפת, מחירי דירות אינם כלולים במדד, אלא רק שינויים במחירים של שכר דירה. מכיוון שמאז 2008 שכר הדירה עולה בקצב איטי משמעותית ממחירי הדירות, גם זה גורם לצרכנים רבים, בעיקר כאלו שעדיין אין בבעלותם דירה, להרגיש שהמחירים עולים יותר מהר מכפי שמדווח הלמ"ס.
הדברים האלה מביאים לכך שגם כשקצב עליות המחירים הוא נמוך כפי שהיה ב-2011, צרכנים יכולים לצאת ולהפגין נגד עליית מחירי הקוטג'. כשקצב עליות המחירים הוא כפי שקורה עכשיו, המיצוע מביא לכך שהמדד המדווח הוא סביב ה-5%, אבל מרבית הצרכנים משוכנעים שהוא הרבה יותר גבוה. זאת גם אחת הסיבות שפוליטיקאים מציעים הצעות לחוקים "שימתנו את עליות המחירים," בזמן שכלכלנים שמסתכלים על הנתונים הרשמיים טוענים שבעצם אין צורך למתן את עליות המחירים, כי הן ממילא לא עד כדי כך מהירות.
- 9.לבנות מדד נפרד עבור כל חמישון, בהתאם לסל הצריכה שלו (ל"ת)פתרון 13/12/2022 15:22הגב לתגובה זו
- 8.dd 13/12/2022 11:21הגב לתגובה זוחמס
- 7.בבקשה 13/12/2022 11:10הגב לתגובה זוהייתי שמח שתהיה כתבה שמשווה מחירי מזון מ1990 לעכשיו וכל מוצר בסיסי אחר לי לא זכור בתור ילד ששילמתי על שווראמה 59 שקל אלא 18 שקלים
- 6.אלי 13/12/2022 11:04הגב לתגובה זו1. מחירי הדירות לא כלולים. אוקיי. זה מסביר חלק מהעניין. 2. את השאר אתה פותר במילה "ממוצע". לי זה לא ברור. נראה לי שעליות המחירים הם כמעט בכל המוצרים ולכן גם הממוצע צריך לעלות יותר בחריפות. אם לחזור למחירי נדל"ן, אני מבין את התירוץ לכך שהם לא כלולים אבל לי זאת נראית עיוולת
- 5.5% אינפלציה חחחח 13/12/2022 10:44הגב לתגובה זולפני חודשיים אמרו לנו יום יום שהשוק של פירות וירקות נפתח והמחירים יצללו חחחחחחחחחחחחחחחחח אפילו אצל רמי לוי בשכונה המחירים בשיא השיאים היום .
- 4.עמי 13/12/2022 09:45הגב לתגובה זובקיצור משקרים אותנו
- 3.אני 13/12/2022 09:43הגב לתגובה זוחושבים שהאזרחים טיפשים.האינפלציה האמיתית:8-12 אחוז.אבל חצי מדינה צמודת מדד:פנסיות,צה"ל,עובדי מדינה.לכן זה מדד שיקרי.
- 2.ארנון 13/12/2022 09:22הגב לתגובה זו20 שח ללא טיפ.
- 1.זליג 13/12/2022 09:13הגב לתגובה זויש שלושה סוגי ירקות ופירות: סוג ג' שנכנס למדד של הלמ"ס, סוג א' שמעמד הביניים רוכש אותו ומחירו ב50% יקר יותר וסוג א"א שלקוחות עשירים צורכים אותם ומחירם יקר פי שניים לעומת סוג ג'.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
