כשצריך לבקר אנחנו מבקרים. ביקרנו את היבואנית דיפלומט אחזקות -0.6% לא פעם על המרווחים הגבוהים שלה, ראו כאן. דיפלומט היא לא חברה שצריך לרחם עליה. אבל היא רוצה להרוויח, וזה הגיוני מאוד שהיא תנסה לגלגל את העלייה באינפלציה על הציבור. היא לא היחידה כמובן. זה מה שעושות החברות הגדולות בעולם בניסיון להילחם באינפלציה. אז התקשורת - גם אנחנו - תוקפת את היבואניות הגדולות, ובצדק. צריך לפעול להורדת המחירים, צריך להגיד לחברות זה לא לגיטימי שאתן מעלות מחירים בצורה קיצונית, אבל כאשר ההסתדרות היא זו שתוקפת - הדג מסריח מהראש. ארנון בר דוד פשוט עושה את מה שההסתדרות יודעת לעשות הכי טוב: לאיים בבריונות, וכמה שיותר בריונות יותר 'טוב'. "כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש". כך הוא אומר. 

אבל לפעמים צריך לומר סטופ: יש כאלה שכאשר הם תוקפים ומדברים על יוקר המחיה זו פשוט צביעות, חוסר הוגנות וניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כאשר יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד תוקף - זה מרגיש כמו שילוב של הרבה מאוד מכל אלה. אנחנו נותנים לבר דוד את הקרדיט שהוא לא טיפש. לא מדובר בסתם חוסר מודעות עצמית.

צריך לומר את האמת: ההסתדרות לא באמת דואגת לעובדים בישראל, בטח לא לעובדים החלשים. היא בעיקר דואגת לעובדים העשירים, לוועדים החזקים. היא לא דואגת לא לעובדים בחברות קטנות, וגם לא לאלה שבכלל נמצאים מחוץ למעגל העבודה ונפגעים מהמהלכים שלה. ההסתדרות ובראשה ארנון בר דוד הם מהגורמים שאחראיים ליוקר המחיה בישראל. הם לא אלה שיכולים לבוא ולהטיף מוסר על הצורך בהורדת יוקר המחיה. הם אלה ששומרים על השמנת קרוב אליהם. הם מסכלים כל ניסיון לפתיחה של השוק הישראלי לייבוא מחו"ל ובכך להוריד את המחירים. תמצאו את ההסתדרות בכל צומת קבלת החלטות בישראל חשובה - אבל בדרך כלל היא תהיה בצד הלא נכון של המשוואה - בצד של אלה שפוגעים בציבור הישראלי כולו, תוך העדפת מקורבים. היא תומכת בבריונות של עובדי הנמלים (שגם כך השכר שלכם מאוד גבוה), היא תומכת בהסתדרות המורים שפוגעת במורים הצעירים, היא תומכת בוועד עובדי הרכבות, תומכת בחסימת ייבוא חופשי ומה לא - וכל המהלכים האלה פוגעים בציבור הרחב בישראל. אז כאשר ארנון בר דוד מדבר על מאבק ביוקר המחיה - הוא בעיקר משקר לכם. אל תקנו את זה.

• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כדאי לדעת - כלכלנים יודעים לומר שגם בעולם ארגוני עובדים יוצרים ומגדילים פערים כלכליים בחברה - על ידי כך שהם דואגים להעלאת שכר והטבות לעובדי הארגון הם יוצרים פערים בין עובדי הארגון עצמו לבין כלל הציבור שלא מאורגן בתוך ארגוני העובדים. למעשה הם פשוט דואגים למקורבים על חשבון כל השאר. גם נושא הקביעות במקום העבודה: ארגוני עובדים דואגים לקביעות ובכך לא מאפשרים תחלופת עובדים - כלומר, בארגון נשארים אותם עובדים ואנשים חדשים לא יכולים להיכנס למערכת. 

ומה קורה בארץ? ארגוני העובדים הם בכלל ייצור מיוחד: בישראל ארגוני העובדים הולכים עוד יותר רחוק ובפועל מגדילים פערים גם בין העובדים הוותיקים (שנהנים מעיקר התוספות) לבין העובדים החדשים (הנה שתי דוגמאות מהשנה האחרונה כאן בישראל: כאן וכאן). אה, איך שכחנו - ארגוני עובדים הם הגוף היחיד בדמוקרטיה שבו מיעוט יכול לכפות את עצמו על הרוב: אם מיעוט של שליש רוצה ארגון עובדים, אז כל העובדים מחויבים להיות חברים בו - וגם לשלם לו תשלום חודשי על חברותם. כן, מה ששמעתם. אין בדמוקרטיה עוד גוף עם יכולת כזו. בשורה התחתונה - ארגוני עובדים לא דואגים לחלשים בחברה. זו הרבה יותר אגדה אורבנית מאשר מציאות.

תראו את התגובה של דיפלומט. תגובה לפנתיאון: "אין מקום לקריאה כאמור לגבי חברה ישראלית, ומן הראוי היה שההסתדרות תקרא לתוכנית פעולה מקיפה וכוללת למלחמה ביוקר המחיה, יחד עם פתיחת השוק לתחרות הוגנת הכוללת את היצרנים הישראלים והיבואנים. נכון למועד זה, אין ביכולת החברה להעריך את השפעת האמור לעיל על תוצאותיה הכספיות (אם בכלל)".

• עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ותראו את התגובה הזו של חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) "אין גוף שאחראי ליוקר המחיה יותר מההסתדרות. מי שמשמר את הכח לוועדי השאלטר שמשביתים את המדינה ושאחראי לתור הספינות הבלתי נגמר בנמל, מדבר על מאבק נגד המדינה בגלל יוקר המחיה. אין גבול לציניות. בשלב הבא גרגמל מקים את ארגון זכויות הדרדסים ומבקש תקציב מהממשלה לתמיכה בפעילותו החשובה".

אז נגיד את האמת אבל לא בשפה דיפלומטית כמו דיפלומט: ארנון בר דוד, אתה באמת רוצה להוריד את יוקר המחיה? אז תפסיק למנוע תחרות, תפסיק למנוע את פתיחת השוק לייבוא, תפסיק לדרוש העדפה לתוצרת מקומית, תפסיק לנסות לכופף את כולם לטובת העובדים החזקים במשק - הדרך להוריד מחירים לכולם היא להגביר את התחרות, כך גם חוזרת ואומרת כל הזמן רשות התחרות, כך מסכימים הכלכלנים בארץ ובעולם, כך צריך ונכון לעשות, וכך גם קרה בכל פעם שהשוק הישראלי נפתח לתחרות. אבל האם ארנון בר דוד מסוגל להפסיק להיות יו"ר קבוצת המקורבים, ובאמת לדאוג לכל הציבור בישראל? כנראה שלא.