פולקסווגן קרוס-בלו קונספט: תרגיל בחיזוי

האם זהו הטוארג הבא? רכב פנאי תצוגתי של פולקסווגן מסדר לנו מבט לעתיד הקרוב של פולקסווגן בקטגוריה
עמרי ספיר |

פולקסווגן קרוס-בלו קונספט, תערוכת שנחאי

הדור השני של פולקסווגן טוארג אמנם רק בן שלוש, אבל זה לא אומר שהיצרנית הגרמנית לא חושבת על העתיד. כעת היא מנצלת את תערוכת שנחאי המתקיימת בימים אלו להצגת קונספט של רכב פנאי שנקרא קרוס-בלו (CrossBlue). ולמרות הגדרתו כרכב תצוגה בלבד, אין כאן אי-אלו מאפיינים עתידניים מהסוג שלעולם לא ישרוד את הדרך לפס הייצור. הקרוס-בלו הוא רכב שלם, כמעט מוכן לייצור, עם מראה שמצביע על שפת העיצוב העתידית של פולקסווגן, עיצוב תא נוסעים נאה וריאלי, וגם הנעת כלאיים.
 

שפת העיצוב החדשה המוצגת בקרוס-בלו בולטת, בראש ובראשונה, בצללית הנמוכה והרחבה. זו באה לידי ביטוי גם במידות הרכב, שעומדת על 201.5 ס"מ לרוחב (כ-7 ס"מ יותר מהטוארג) ורק 186 ס"מ לגובה (3 ס"מ פחות מהטוארג). הקרוס-בלו מבוסס על פלטפורמת ה-MQB של פולקסווגן ובסיס הגלגלים שלו ארוך למדי – 298 ס"מ – מה שמוסיף לצללית הספורטיבית. עם אורך כולל של 489 ס"מ, הקרוס-בלו ארוך בכמעט 10 ס"מ מהטוארג. את הקווים העיצוביים השונים, שממשיכים בסופו של יום לשמור על המראה ה"פולקסווגני", משלימים עיטורי כרום ופנסי LED ליום.

מתחת למכסה המנוע נמצאת מערכת הנעת כלאיים עם מנוע TSI משושה צילינדרים בנפח 3.6 ליטר אשר אליו משודכים שני מנועים חשמליים – מלפנים ומאחור. ביחד מספקת המערכת 415 כ"ס ומסוגלת לייצר מומנט של 71.4 קג"מ. המשמעות – ביצועים זריזים עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-5.9 שניות ומהירות מירבית של 236 קמ"ש. זאת לצד צריכת דלק משולבת של 33.3 ק"מ לליטר ואפשרות לנסיעה בכוח החשמל בלבד למרחק של עד ל-33 ק"מ. ניתן לחבר את הרכב לשקע החשמל או לתת למנוע הבנזין לטעון את הסוללות.
 
גם תא הנוסעים, כפי שכבר אמרנו, נראה שלם ובשל. את מקומו של לוח המחוונים תופס מסך בגודל 12.3 אינץ', כמקובל אצל רבים כיום בתעשייה. הקונסולה המרכזית מכילה מסך נוסף, 10.1 אינץ' גודלו, המהווה את מרכז השליטה. שאר הקונסולה מהווה תרגיל בארגונומיה, עם מערכת בקרת אקלים מפוצלת, כפתור P המופרד מהתיבה ועוד. עם המידות הגדולות מגיע גם המרווח, כך פולקסווגן, כולל תא מטען שנפחו 537 ליטר (מעט קטן יותר מזה שבטוארג). עם קיפול המושבים, צומח הנפח ל-1,101 ליטר.

הקרוס-בלו, למי מכם שלא זוכר, הוא ככל הנראה גלגול נוסף של הקרוס-קופה – קונספט של רכב פנאי שהציגה פולקסווגן בסוף 2011 ולאחר מכן בז'נבה בשנה שעברה. כבר אז היה נדמה שמדובר ברעיון מבושל היטב שנמצא על סף הייצור. האם מדובר בתבשיל הסופי? רק הזמן יגיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.