אלגנט משודרג: אסטון מרטין ראפיד S

מכונית הספורט בעלת 4 הדלתות של אסטון מרטין זוכה למתיחת פנים, לשדרוג ולתוספת של אות לשם
עמרי ספיר |

אסטון מרטין ראפיד Sלפני כ-3 וחצי שנים הציגה אסטון מרטין מכונית GT עם 4 דלתות בשם ראפיד (Rapide, בשונה לחלוטין מהמכונית בעלת השם הכמעט-זהה מבית סקודה, שם מאייתים אותה Rapid, ולה כזכור שורשים הנטועים עוד בשנות ה-30'). עבורנו היא הייתה בעיקר מושא להזלת ריר לא-רצונית ולמשתתפת באותם חלומות שלא נעים לדבר עליהם. במרוצת השנים הלכה ודעכה ההתלהבות וכעת נראה שהגיע הזמן לשדרוג ולמתיחת פנים של אמצע החיים בשביל להחזיר את הראפיד לתודעה שלנו. או שמא לתודעה של אותם ברי-מזל שבאמת עשויים לרכוש אותה. לא משנה.

הראפיד הולכת בעקבות החידושים והשדרוגים להם זכו מספר דגמים וגרסאות של יצרנית האקזוטיקות הבריטית, כמו למשל הוואנקוויש החדשה. זה אומר חזית מעודכנת עם גריל מנופח ושלל נגיעות נוספות, תוספת של האות 'S' לשם והכי חשוב, לפחות לדעתנו, עוד כוח.

העדכון למנוע ה-V12 בנפח 6.0 ליטר (וללא הנשמה מלאכותית) מניב שיפור של 17% בהספק כשבמספרים פשוטים זה אומר – 550 כ"ס ב-6,000 סל"ד, לעומת 470 עד כה. תוסיפו לזה 63.2 קג"מ ב-5,000 סל"ד, ותקבלו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-4.9 שניות בדרך ל-305 קמ"ש מירביים. ואם לא היינו בטוחים לגבי המשמעות של תוספת הכוח, זה בגלל כמה מכוניות קופה-4-דלתות מגרמניה שאולי לא מהוות מתחרות ישירות (הראפיד עולה בערך כפול מהן), אבל מציעות חבילה די דומה ונתוני ביצועים אפילו עוד יותר מרשימים.
 
 

אבל אסטון מרטין זו אסטון מרטין. היא ממוקדת דינאמיות, ייחודיות וכמובן יוקרה. היא מוגדרת בכלל כמכונית ספורט בעלת 4 מושבים (GT), שהיא במקרה גם קצת יותר ארוכה מהרגיל וגם עם עוד שתי דלתות. בין השדרוגים עליהם מדבר אסטון ב-S תמצאו למשל פסקה שלמה על הנמכת מיקומו של המנוע ב-1.9 ס"מ לטובת שיפור מרכז הכובד של המכונית.
בצד היוקרתי תמצאו גימור עור ועץ, רשימת אבזור רחבה עם מאפניינים כמו מושבים מחוממים מלפנים ומאחור, מערכת שמע של חברת באנג ואולפסון (Bang & Olufsen) וגם מטרייה של אסטון מרטין. לצידה נמצאת רשימת תוספות נרחבת, עם אפשרויות כמו גימור סיבי-פחמן (בחוץ, בפנים, או שניהם), שלל סוגי חישוקים (20 אינץ' בעיצובים ובצבעים שונים) ועוד, ועוד.

מה שבאמת חשוב כאן, חוץ מהעיצוב הנאה להחריד ותוספת הכוח למכונית חזקה-גם-ככה – זה האקסקלוסיביות. אסטון מרטין כמעט משפחתית שמתאימה לג'יימס בונד – הדור הבא.
והמחיר? לא מפורסם, וגם לא כזה משנה לנו. הקודמת עלתה באזור ה-200,000 דולר בבסיסה, וה-S צפויה לעלות כמה דולרים יותר. שיווקה של הגרסה החדשה יחל, בכל אופן, כבר בחודש הבא (פברואר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."