מבחן הבגרות של התקשורת הישראלית
אתה מתרגש? ספר לנו איך אתה מרגיש? אתה יודע, העם היה איתכם כל השנים ועכשיו הוא ממש רוצה לדעת איך אתם מרגישים!
יש לי מבזק חדשות קצרצר לכל כתבי השטח ועורכי מהדורות החדשות בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות המודפסת ובאינטרנט: אין אדם אחד שתומך בעסקה וגם שלא, שלא מבין, מסוגל לנחש ואפילו יודע היטב שנועם, אביבה, יואל, הסבא, השכנים ושאר החברים, מאד מאד מאד מתרגשים ומצפים וחרדים ותוהים. טבעת החנק של העיתונאים והצלמים, סביב ההורים היא אחד הדברים המיותרים והמביכים!
אחרי כל אירוע מתוקשר מתכנסים להם בכירי העורכים והכתבים בתיק תקשורת או באחד מעמודי הדעות ומגנים את עצמם לדעת. מאשימים את עצמם בעיוורון, בחוסר כבוד. מבטיחים להפיק לקחים ו... עד האירוע המתוקשר הבא, שבו הם מתנהגים בדיוק כמו שהתנהגו, ואולי אפילו מעלים מעט את הרף. תקשורת יקרה, זהו! עכשיו מתקיים מבחן הבגרות שלך. ולא, אל תגידי שטויות, יהיה מועד ב. תצליחי בו כבר עכשיו.
התקשורת שיחקה תפקיד מכריע בקמפיין הציבורי להשבת גלעד שליט הביתה ועכשיו היא דורשת לפרוע את השטר. "היינו בשבילכם בכל האירועים התקשורתיים שיצרתם במיוחד למעננו ועכשיו אנחנו דורשים מקום בשורה הראשונה. בעצם לא בשורה הראשונה, אלא ממש בצמוד לאביבה ונועם".
אז עורכים, כתבים ומגישים נכבדים ויקרים, זהו יום המבחן שלכם. יש לכם כמה שעות לחשוב טוב טוב אם מצור אלים ושאלות בנאליות הם באמת ה-דבר שצריך לבלוט ביום חזרתו של גלעד. אם ההתנפלות האלימה והבוטה בגיבוי גישת ה"מגיע לנו" היא הדבר שצריך להאפיל על היופי והשמחה שעם חזרתו הצפויה. יש לכם זמן קצר לחשוב טוב טוב איך מסקרים את האירוע הכל כך חשוב הזה ואיך מעבירים את התחושות והרגשות מבלי להיות הסיפור עצמו.
זו הזדמנות פז עבור התקשורת הישראלית לתקן עוולות גדולות ובראשן את זו שנגרמה לרונה רמון. זו הזדמנות לתכנן ולהיערך כבר מעכשיו כיצד לספק ולתעד את חזרתו של גלעד במינימום רמיסה של כבוד האדם, הפרטיות והשקט שמגיע לו ולמשפחתו.
אחרי שדובר צה"ל ולשכת העיתונות הממשלתית יסיימו את תפקידם הרשמי, כשהמשפחה המאוחדת תחזור למצפה הילה, אז תידרשו להפגין בגרות של ממש. מבחינתי, אם אתם שואלים אותי - בואו נהיה כנים, אין באמת צורך בעשרות מיקרופונים שיוצמדו להורים ולגלעד. למען האמת זה הדבר האחרון שצריך הבחור הזה שלא ברור מה מצבו הנפשי והפיזי. אז מה דעתכם לאחד כוחות? אתם מסוגלים לוותר על האגו והכבוד והיוקרה? אולי תעשו פול? תבחרו כתב אחד ואחדו שידור בין כל התחנות וכל הרשתות וכל הערוצים. סקרו את החזרה הביתה אבל גלו קצת רגישות. אל תתחבאו מאחורי תירוצי "תפקידנו לספר את הסיפור". את הסיפור הזה אפשר לספר פעם אחת, סימולטנית, גם בלי ליצור טבעת חנק סביב המשפחה הזו.
- 12.בר 27/10/2011 19:22הגב לתגובה זוגם אם אתם לא מסכימים עם הטקסט אין צורך להעליב את עינת.הבוז לכם
- 11.אלדד 23/10/2011 10:57הגב לתגובה זומדהים לראות כל פעם מחדש כמה רוע יש באנשים שעובדים במקצועות שלכם (פרסום, יח"צ וכו'), כמה מרירות, כמה צרות עין. אישית, אני חושב שהדברים של עינת קצת נאיביים ואף מיותרים, אבל זה לא מצדיק השמצות מכוערות כאלה.
- רונאל 23/10/2011 14:02הגב לתגובה זוהפרצוף הזחוח שלה דורש את זה
- 10.אחמדיניג'ד 22/10/2011 17:33הגב לתגובה זואם עוד נשארו ביציות כמובן
- 9.תקשורת עלובה רק רייטינג.?? (ל"ת)תקשורת של עלובים 20/10/2011 23:16הגב לתגובה זו
- 8.המשועשע 20/10/2011 11:18הגב לתגובה זואו שתרדי מההתעקשות הזו על פרסום תמונה. גם לכתוב שטויות גם לכתוב אותם רע וגם כזו תמונה? אין בך שמץ של חמלה עצמית?
- 7.קורא 20/10/2011 10:00הגב לתגובה זואם אלה הכותבים שהוא מביא. יחצנית מליגה י"ד, טקסט שבלוני ומשמים, אפס תובנות אמיתיות. די לנו כבר מכל היחצנים דה לה שמטע שסבורים שאם מישהו נתן להם לכתוב קומוניקטים הם כבר יודעים יותר טוב מהתקשורת. די, אתם כולה יחצנים, ולא ממש מבינים בתקשורת. אייס, קצת פחות מאמרים כאלה מיחצנים כמו אלה, רק יוסיפו לכם
- 6.טור צודק, אהבתי. (ל"ת)שני כרמי 18/10/2011 13:53הגב לתגובה זו
- 5.יוסי 18/10/2011 13:38הגב לתגובה זומי היא ומה הטקסט הנמוך הזה..
- 4.מי זאת? (ל"ת)חיים 17/10/2011 20:54הגב לתגובה זו
- פנינה שלו 17/10/2011 21:37הגב לתגובה זוולא,.. לא קשורה אליה, לא מכירה. שום קשר. רק לא מבינה את התגובות המזלזלות והמתנשאות מול קול שפוי, שקורא לתקשורת לגלות איפוק ולהפסיק ללעג עצמה ללעג ולמיאוס
- ומי את? (ל"ת)יוסי 22/10/2011 23:45
- חיים 18/10/2011 10:02בכל מקום תקראי בדיוק את הידיעה הזו ולא ברור למה לה ניתנה הבימה במסך הראשי
- עינת מירון 17/10/2011 22:46שאת יכולה לדמיין צרות עין וקנאה של אנשים. זה בסדר, יש מקום לכולם ואת מוזמנת לגגל אותי. אני גם בפייסבוק :)
- 3.מי הסמיך אותה לקבוע ? (ל"ת)נדב 17/10/2011 20:49הגב לתגובה זו
- 2.אמיר 17/10/2011 18:28הגב לתגובה זולפי התמונה היא נראת כמו איזו נערה מגודלת. מטומטם מי שמפקיד בידה תקציב יחסי ציבור, היא נראת ונשמעת מכתבתה קצת אדיוטית.....
- חיים 17/10/2011 20:47הגב לתגובה זוכי היא כבר לא נראת נערה
- עינת מירון 17/10/2011 19:23הגב לתגובה זועם מראה צעיר של נערה. תודה! :)
- מרים נומך מוזס 22/10/2011 13:55אם הכותבת סובלת משיגעות גדלות נרקסיזים או אפס במודעות עצמית. אחרי קריאה יסודית של המאמר הייחודי מפרי עטה, אחרי עיון בתמונה המדוברת, (מה את מורחת בשעיר למען השם? גריז של מנועי סילון?), ואחרי קריאת הטוקבקים שהיא הדביקה כאן למגיבים הגעתי למסקנה המתבקשת. היא לא סובלת מכל אלו. היא נהנית מהם. נהנית מהנרקסיזם נהנית מיכולתה להתעלם מהמציאות שהעניקה לאישיותה מעט כל כך ונהנית להיות לא חכמה, (עבור הטיפשים החיים כנראה הרבה יותר פשוטים וורודים). אז תמשיכי להנות. שהיה לך בכיף מכל הלב
- 1.דיברה דיברה ולא חידשה כלום! (ל"ת)שירה 17/10/2011 17:36הגב לתגובה זו
- רן מצנר 17/10/2011 18:16הגב לתגובה זוכל מאמין בנאמר עד כדי כך שאני הולך להעביר את הלאה לחברים טובים וגם פחות טובים. ואני עושה את זה אחת ל-..... אשמח עם הכותבת תשאיר מייל של משרד, לתשומת ליבך עינת מירון
- זרש 23/10/2011 14:00עד כדי כך מצב התעסוקה בשוק הקופירייטינג חמוד? אתה נואש ברמות שאתה מוכן להתבזות בשם גלוי לאחת מהתרנגולות היותר מגוחכות בענף היחצנות?

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".