אתה מתרגש? ספר לנו איך אתה מרגיש? אתה יודע, העם היה איתכם כל השנים ועכשיו הוא ממש רוצה לדעת איך אתם מרגישים!

יש לי מבזק חדשות קצרצר לכל כתבי השטח ועורכי מהדורות החדשות בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות המודפסת ובאינטרנט: אין אדם אחד שתומך בעסקה וגם שלא, שלא מבין, מסוגל לנחש ואפילו יודע היטב שנועם, אביבה, יואל, הסבא, השכנים ושאר החברים, מאד מאד מאד מתרגשים ומצפים וחרדים ותוהים. טבעת החנק של העיתונאים והצלמים, סביב ההורים היא אחד הדברים המיותרים והמביכים!

אחרי כל אירוע מתוקשר מתכנסים להם בכירי העורכים והכתבים בתיק תקשורת או באחד מעמודי הדעות ומגנים את עצמם לדעת. מאשימים את עצמם בעיוורון, בחוסר כבוד. מבטיחים להפיק לקחים ו... עד האירוע המתוקשר הבא, שבו הם מתנהגים בדיוק כמו שהתנהגו, ואולי אפילו מעלים מעט את הרף. תקשורת יקרה, זהו! עכשיו מתקיים מבחן הבגרות שלך. ולא, אל תגידי שטויות, יהיה מועד ב. תצליחי בו כבר עכשיו.

התקשורת שיחקה תפקיד מכריע בקמפיין הציבורי להשבת גלעד שליט הביתה ועכשיו היא דורשת לפרוע את השטר. "היינו בשבילכם בכל האירועים התקשורתיים שיצרתם במיוחד למעננו ועכשיו אנחנו דורשים מקום בשורה הראשונה. בעצם לא בשורה הראשונה, אלא ממש בצמוד לאביבה ונועם".

אז עורכים, כתבים ומגישים נכבדים ויקרים, זהו יום המבחן שלכם. יש לכם כמה שעות לחשוב טוב טוב אם מצור אלים ושאלות בנאליות הם באמת ה-דבר שצריך לבלוט ביום חזרתו של גלעד. אם ההתנפלות האלימה והבוטה בגיבוי גישת ה"מגיע לנו" היא הדבר שצריך להאפיל על היופי והשמחה שעם חזרתו הצפויה. יש לכם זמן קצר לחשוב טוב טוב איך מסקרים את האירוע הכל כך חשוב הזה ואיך מעבירים את התחושות והרגשות מבלי להיות הסיפור עצמו.

זו הזדמנות פז עבור התקשורת הישראלית לתקן עוולות גדולות ובראשן את זו שנגרמה לרונה רמון. זו הזדמנות לתכנן ולהיערך כבר מעכשיו כיצד לספק ולתעד את חזרתו של גלעד במינימום רמיסה של כבוד האדם, הפרטיות והשקט שמגיע לו ולמשפחתו.

אחרי שדובר צה"ל ולשכת העיתונות הממשלתית יסיימו את תפקידם הרשמי, כשהמשפחה המאוחדת תחזור למצפה הילה, אז תידרשו להפגין בגרות של ממש. מבחינתי, אם אתם שואלים אותי - בואו נהיה כנים, אין באמת צורך בעשרות מיקרופונים שיוצמדו להורים ולגלעד. למען האמת זה הדבר האחרון שצריך הבחור הזה שלא ברור מה מצבו הנפשי והפיזי. אז מה דעתכם לאחד כוחות? אתם מסוגלים לוותר על האגו והכבוד והיוקרה? אולי תעשו פול? תבחרו כתב אחד ואחדו שידור בין כל התחנות וכל הרשתות וכל הערוצים. סקרו את החזרה הביתה אבל גלו קצת רגישות. אל תתחבאו מאחורי תירוצי "תפקידנו לספר את הסיפור". את הסיפור הזה אפשר לספר פעם אחת, סימולטנית, גם בלי ליצור טבעת חנק סביב המשפחה הזו.