אצבעות שחורות 13.8.10

כותרות

הנה עשינו היסטוריה קטנה. רוצח סדרתי פעל באמריקה והתברר שהוא לא פחות מישראלי תושב רמלה - אליאס אל-עזאם. ומה אומרי השכנים ברמלה? כרגיל: הם בהלם. "הוא היה חנון אבל הסתבך עם עבריינים" (מעריב, שער). בידיעות אומרים קרובי המשפחה שהוא בחור מקסים, שאמא שלו בהלם, שכולנו בהלם. מדובר במשפחה טובה, אנשים משכמם ומעלה. ברור.

אישה לוועדת טירקל? בג"צ מתעקש וידיעות מציע: פרופ' דפנה ברק-ארז טובה שטרסברג-כהן יהודית קרפ פרופ' ארנה בן-נפתלי

דן חלוץ נכנס לפוליטיקה וגייס 400 אלף שקל בשלושה שבועות. טוקבקיסטי הארץ משתוללים. גם אני רוצה! כלומר לא להיכנס. איזה בזבוז כסף על פוליטיקה. יאק.

להארץ יש תחקיר, שיש לו הפניה נכבדה בשער: מאות פליטים עצורים במשך חודשים בניגוד לחוק. מה שמפתיע זה הפריסה בעמודי החדשות: מימי לא ראיתי - ותקנו אותי אם אני טועה - תחקיר חדשותי המשתרע ע"פ כפולה תמימה מעמודי החדשות.

שער אחורי

כמה מטופשת יכולה להיות הידיעה הזו על כך שבנות זוג ירקדו יחד ברוקדים עם כוכבים? כולל פתיח האומר "הומואים ולסביות השתלטו כבר מזמן על הפריים טיים של ערוץ 2, אבל בקרוב הם צפויים לעשות עוד צעד אחד קדימה" (מעריב).

ליאור אלחי מספר בידיעות על אישה בת 30 שניהלה רומן עם האבא של בעלה. מזכיר משהו. אוי, מה זה היה? מה מה מה? אופס, רוני רון ומארי פיזאם ורוז פיזאם.

העיר

הכתבה של עופר מתן על זוהי סדום והיחצנית? עלתה לאתר.

תגובה לסרטון של לאטמה

-

-

מוסף הארץ

ליאור קודנר כתב על הקטלוג של אברקרומבי אנד פיץ', 176 עמודי כרומו מלאים בגברים עירומים. יופי, אבל למה הגברים העירומים כל כך חלקים, ולמה הם מצטלמים באותן תנוחות בהן נשים מצטלמות? איפה הגברים שבהם?

ירון פריד כתב על שינייד אוקונור, שיש לה כבר מיליון ילדים ולא רבע קרחת, אבל גם הכתבה הזו, כמו הקודמת, לא באתר.

דורון חלוץ ראיין את אחד הגברים היפים בישראל, אם לא היפה שבהם, הנרי דוד. לכאורה, כל אחת משלוש הכתבות האלו יכולה הייתה למלא את השער בפריים יפה.

במקום זאת, כנראה כדי ליצור תדמית רצינית, תחקירנית, לאומית, נבחר פריים גרוע, רפרודוקציה מתמונה ביתית, אולי יחידתית, של החייל עמי משולמי, שסיפורו, כך לדברי העורכים, "הוא סיפורה של מדינת ישראל בשנים האחרונות".

לא שמתי לב ששיזוף בצרפת הוא כבר לא באופנה.

השבוע

(עורך: ספי הנדלר)

לא שמתי לב בשבוע שעבר, אבל המוסף הפך לטבלואיד הנראה כמו מוספי ידיעות, מעריב וישראל היום, רק בלי תמונה מלאה בשער. הגימיק - בכל כתבה יש מרקור תכלכל, שמאפשר למעשה לקרוא רק חלקיקים מהעמודים. חיסכון זמן ניכר. ח"ח. ויזואלית נראה הרבה יותר קריא וקליל מאשר הסדינים המוכרים והבלתי צליחים של העיתון עד כה. עיצוב: כנרת לוריא.

עמוס הראל על המסמך המזויף. ומזכיר את דעתו על אשכנזי: "היה משעשע לשמוע כיצד קצינים נוזפים השבוע בעיתונאים שניסו לגשש בדבר מקור הידיעה של אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל, בטענה שהם מגלים 'חוסר קולגיאליות'. וזה בימיו של רמטכ"ל שהצעיד קצינים לפוליגרף על כל בדל ידיעה וקיבל לעתים את סקירת העיתונות היומית בצירוף סימני "מרקר" זוהר על כתבות מטרידות, כשלצדן שמות של מדליפים פוטנציאליים מקרב הקצונה".

גלריה

אורי קליין כותב על מות האדמו"ר, ומלין בעיקר על שדמותו של אדם ברוך נותרה מרוחקת

מוספשבת

בן כספית הורג בלי רכות את יואב גלנט. זה נפתח בשער. כספית כותב שכל מה שנכתב זה בנימה אישית, לא משום מקור, שהא חווה הכל על בשרו. תוס', שבת: המדור עלה לאתר ויש אפילו אפשרות להגיב.

הוא מספר על בתוליו של גלנט כמזכיר צבאי של רה"מ, שלמד מאוד את יחסי הכוחות. על פי סיפור ראשון, לפני כמה שנים פוליטיקאי בכיר מאוד התקשר לעורך מעריב וביקש ממנו שיוריד את כספית מסיפור גלנט, שהתעמת אז עם הצמרת הצבאית בעקבות אירועים מסוימים במוקטעה.

לפי הסיפור השני, גלנט נהנה היום מרשת של קשרים בחלונות הכי גבוהים של הפוליטיקה. כספית מודה שכעיתונאי שיתף עם זה פעולה כי הפיתוי להיות מקורב למזכ"צ של- היה גדול מאוד.

אח"כ מסביר כספית שזה תפקיד משחית. ומזכיר שגלעד שליט נחטף "אצל גלנט".

לדבריו, כשפרצה עופרת יצוקה שידר גלנט לכל שהוא מת להיכנס כבר לעזה, אבל כספית קיבל מידע שגלנט נשמע אומר ליד כמה קצינים בשיחת מסדרון ליד לשכת הרמטכ"ל שלא כדאי כי מזג האוויר קשה, והמזל"טים לא יכולים לשמש בגללו, ע"פ ייעודם, כעיניים של צה"ל. כששאל על כך את גלנט הכחיש זאת הלה. גם אבי בניהו הכחיש.

בלילה, עת כתב את המדור התקשר אליו גלנט, השיחה הגיע לטונים גבוהים והוא צעק על כספית שלא ייתן לו לחסלו. לאחר מכן התקשר לכספית העו"ד הבכיר דורי קלגסלבד, שרוב המדינה לא יכולה להרשות לעצמה את שירותיו, וניסה לשכנע את כספית. זה לא עבד, כספית פרסם את ההערה "באותיות קטנטנות בשולי השוליים של הטור" (???) ואיש לא שם לב אליה. למה הכוונה? לאותיות הקטנטנות האלו שהתפרסמו פעם בתחילת מוסף הארץ בקיפול של הדף?

מאז, כך כספית, לא חזרו יחסיהם למסלולם. פה מדלג כספית לאחור ומספר שזמן קצר לפני עופרת יצוקה התערב למען גלנט אצל עורך סופשבוע דאז, שחר אלתרמן, כדי שלא יפרסם תחקיר על הפרות בנייה של משפחת גלנט. כספית מתנצל בפני אלתרמן ובפני הכתב.

אח"כ הוא מזכיר את התצלום הלא רשמי שפורסם בידיעות שבו גלנט קופץ מנגמ"ש בציר פילדלפי. יענו האיש מדברר את עצמו. ואז הוא מספר שבזמן המלחמה, כשנקבע מועד להערכת מצב אצל הרמטכ"ל הוא דחה אותה בכמה שעות כי בילה אצל אישיות כלכלית בכירה. עד כאן תקציר הכתבה/מדור, שאתמול עדיין לא הייתה באתר. הוספתי קישור אליה בראשית הדברים.

יש לי כמה שאלות: כספית כתב בתחילת דבריו שכל מה שהוא כותב זה ידע אישי צמוד נטו. איך ייתכן ששיחת מסדרון של כמה קצינים, שמישהו מהם דיווח לו זה "ידע אישי נטו"? לא חשוב, הלאה. כספית מכה פה על חטא, אומר כשלתי, טעיתי, אני מתנצל, גלנט הוא הרע, אשכנזי הוא הטוב, עשיתי כמה מעשים מכוערים. אם כל זה היה תיאור של משהו שכספית עשה כשהיה פרחח עיתונות בן עשרים - ניחא. אבל לא, כל זה קרה לפני שנים ספורות. ואני שואלת: היום הוא מתנצל על זה. מחר יתנצל על משהו אחר שעשה, לחץ אחר שהפעיל על עורכים במערכת שלו, מאיפה לי לדעת בעד מי מדבר כספית היום, ומתי יהפוך את דעתו עליו? איזה סוג של אתיקה מציג פה כספית, והאם בכל שנה שנתיים הוא יוכל לומר, לא, טעיתי, איקס הוא טינופת למרות שהייתי מוכן להעניק לו את כלייתי לפני דקה וחצי?

ועוד דבר קטן, למה כספית כותב "עד שהחל המסע להדחת אשכנזי"? הרי רמטכ"ל מכהן ארבע שנים. מתוך ויקיפדיה: "הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה של שלוש שנים אשר נהוג להאריכה לארבע שנים יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה לשנה נוספת והוא כיהן 5 שנים". אשכנזי מונה ב-14 בפברואר 2007. מתי הפך כספית לכזה פרו אשכנזי?

עיתונאי אחד במעריב, הנוהג לבקר עיתונאים כאלו ואחרים על דרכי העבודה הנלוזות שלהם (חה!) כותב נגד גדעון לוי תחת הכותרת "ניו ז'ורנליזם": "... לגדעון לוי, שהזדהה בפיוטיות עם כאבן של הכבשים הבדואיות, שאחרי הריסת הדיר שלהן 'מחפשות עכשיו מסתור מהשמש הקופחת'. אני לא יודע מה יודעים בתל אביב על כבשים וכבשות, גדעון, אבל גם כשלא הורסים להם את הדיר כבשים לא רועים במיזוג של קניון רמת אביב. כבשים רועים תמיד בשמש הקופחת".

איי איי איי. בהחלט ניו ז'ורנליזם. מתברר שגם העיתונאי, שלא גר לצערי בתל אביב, לא יודע מה קורה עם כבשים. כה אמר המומחה לענייני כבשים: "בגדול, את הכבשים מוציאים (בארץ) למרעה מוקדם בבוקר, חוזרים בצהריים, ובאים עוד פעם לפנות ערב (לזמן קצר יותר). בחום הם מתרכזים בצל ולא אוכלים. הבדואים מחזירים אותם לדיר (במידה והוא קרוב) או למכלאה שנמצאת בשטח".

רותם סלע פגש ארבעה בלוגרים - שני אמריקאים, בריטי וסינית, שהגיעו בעזרת שירי כהן, אחראית על ההסברה באונ' העברית, כדי לראות את ישראל ולהסביר לעולם למה צריך גדר הפרדה. והנה, ארבעה שגרירים חדשים באו לעולם. לא היה מזיק אם היו מצרפים לינקים לבלוגים שלהם באתר. זה היה ממש אקט פרו ישראלי. יואב יצחק פרסם אתמול את שמו של חשוד מרכזי, לטענתו, שעומד להיחקר באזהרה. עדכון: סיפרו לי שבערוץ הראשון דווח שבניהו נחקר במשטרה שלוש פעמים. גלובס פרסם את הידיעה, אבל הוריד אותה חיש מהר. אף כלי תקשורת לא פרסם אותה היום או אתמול. צריך לזכור, בהקשר זה, שאין כלל חקירה סביב המקור והמשטרה לא מחפשת אותו. תוס' ועדכון, שבת: יצחק ממשיך ומדבר על החשוד. ופה הוא מספר שבניהו נחקר.

לעומת זאת, גלובס מפרסם ידיעה (וזו גם כתבת השער בעיתון אמש) על מעורבות משרד ארד בקמפיין הבחירות ללשכת רו"ח. הוא לא עושה קישור ישיר לפרשת מסמך גלנט, אבל אפשר להבין ממנה את דפוס הפעולה של משרד ארד, הדומה לדפוס במסמך גלנט.

אני לא מוצאת את הידיעה (עזרה? מישהו?) בה סיפר אברמוביץ ששינה את צורת הספרור של הסעיפים במסמך, מאחר שהספרור המקורי יכול היה להעיד על המקור שלו. (למה הכוונה? ספרור באותיות? בספרות רומיות?)

לחם עבודה

ynet ממנה לראשונה כתב באירופה - אסף אוני.

התנועה לאיכות השלטון מזהירה את דליה דורנר.

פייסבוק

תוסף יגלה מי הפסיק להיות חבר שלכם בפייסבוק.

7 ימים

החגים ממשמשים, והמוסף מתגאה: 112 עמודים. תודו שהייתם רוצים לראות את תצלום אמיתי כזה. אבל לא, במקום זה קבלו איור של אופיר בגון של אברהם הירשזון בכלא (ע' למעלה). האמת, איור סבבה, מאוד מחמיא, אין ספק שהירשזון היה קונה אותו. למעשה הוא עדיין יכול לקנות, ולתלות אותו על הקיר בתאו, או בביתו, לכשישתחרר. שוש מולא מתארת את שגרת חייו בכלא של האיש שאמר "לא גנבתי" וקיבל גיבוי מלא מעורך דינו היוקרתי יעקב וינרוט. כותרת הכתבה בשער היא "האסיר מספר 1", אבל יש מצב נניח שקצב יישב בכלא, ואחריו אולמרט, כך שהתואר הזה יכול להילקח ממנו די מהר.

בכתבה עצמה יש תצלום שלו בכניסתו לכלא. אבל לא, עכשיו הוא נראה כנראה הרבה יותר טוב, מאחר שהשיל 20 ק"ג (דיאטת פירות), הוא בחר שלא לעבוד, לומד תורה, ישן הרבה ומתגורר לבד בתא שממנו נשקף נוף גלילי מרהיב. מה רע? גורמים בשב"כ מציינים שהוא מסתדר יפה ולא ביקש הטבות, ושהשינה בחדר פרטי היא זמנית, עד שיגיעו אסירים חדשים. חוץ מזה אין גדולות ונצורות בכתבה. שיחות עם קרוביו, עם משפחתו. חברה שלו לא רצתה להתראיין.

פרק חדש מהספר "המוסד - המבצעים הגדולים" (מיכאל בר-זהר וניסים משעל) בהוצאת ידיעות ספרים. הערה על כך מובאת בסוף הפרק.

לא קראתי כבר על דתיות רווקות שהפכו לאמהות? אה, דווקא כן. פה וגם פה ב-2003, בערוץ 7 ובאתר קולך. ובטוח היו עוד כתבות רבות. אז הנה, עוד כתבה (גילית חומסקי).

מכתב מעולה מתפרסם במכתבים למערכת, של "רווקה שוויתרה", שהזכירה לבעל הטור שדיבר סרה בה (ובשכמותה) בשבוע שעבר את עברו. היא מסכמת: "...עם הגיל באה התבונה, ומאז שאני בת 40 ויתרתי: על דייטים לא ראויים עם אנשים לא ראויים, על התדיינות פומבית, לפעמים בפני זרים גמורים, על אודות מצבי האישי. אולי לאחרים מהצד זה נראה שוויתרתי, כי אני לא מדברת על זה. אבל לא, פשוט ויתרתי על כל האנרגיות השליליות".

7 לילות

רז שכניק כותב על מדינת ישראל הרודפת את מייקל לואיס על שלא היה בצבא. שכניק עצמו כתב על דעיכתו לפני שנה ושלושה חודשים.

עמוס הראל הזכיר את הקמפייןן של ידיעות נגד המשתמטים ב-2007.

האם ידיעות מכה על חטא רדיפת הסלבז הלא מתגייסים?

לואיס מספר שהגיש טפסים ללשכת הגיוס, כמתנדב, ומחכה שיקראו לו. לשכה לשכה, האם שומעת? נערו את תיבת הטפסים.

אחרי שבתחילת השבוע אמרו לי שג'ירפות זו להקה לילדים קטנים, ובסופו קיבלתי את הדיסק החדש, יש היום ראיון (גון בן ארי) איתם. שורה תחתונה: "ביבי יותר מפחיד מאיראן" ו"אולמרט היה יותר מסוכן מכולם". ועוד אחת: אל.אס.די זה רע. וגם: קהל זה סם. טוב, יש עוד הרבה, אני לא יכולה לשבת ולהעתיק. עדיף להקשיב לאין כניסה לפילים.

צרות בכותרות

באמת מזמן לא ראיתי את הכותרת מציאות נושכת. התגעגעתי. הנה היא בישראל שישבת בכתבה על דמדומים. וזו גם הכותרת בכתבה ב-G של גלובס על מקס לבקובסקי (מי?) כוכב הישרדות.

רכילות

נתקעתי במדור הרכילות של ישר"ה במשפט "מכירים את אורי הוכמן"? גם אנחנו לא. ב-ynet דווקא מכירים.

לפני פיזור

מחר תסתדרו לבד, נכון?