משתלם לעבוד בעיריית ת"א: השכר הממוצע לעובד הגיע לכ-13 אלף שקל בחודש

כך על פי דירוג הרשויות המקומיות של דן אנד ברדסטריט. עיריית ראשל"צ מובילה מבין העיריות עם עודף בתקציב של כ-29 מיליוני שקלים
איתי זהוראי |

רבות כבר דובר על 'מדינת תל אביב' שספגה ביקורת חדשות לבקרים ותוארה כעיר המכילה ריכוז גבוה של 'יושבי בית הקפה' המנותקים לגמרי משאר ערי הארץ הפשוטות. לא בטוח כמה הסטריאוטיפ הזה נכון - מה שבטוח בהחלט הוא שעיריית ת"א מנותקת משאר העיריות בארץ, לפחות בכל הנוגע לשכר העובדים.

מנתונים שהוציאה היום (ה') חברת דן אנד ברדסטריט המפרסמת אחת לשנה את דירוג הרשויות המקומיות הנקבע לפי ביצוע תקציב הרשות, עולה כי השכר השנתי הממוצע של עובדי עיריית תל-אביב-יפו עלה בשנת 2008 ל-12,833 שקלים - השכר הגבוה ביותר מבין העיריות בארץ.

לשם השוואה בעיריית ירושלים, שדורגה שנייה ברשימת הערים המובילות, עמד השכר הממוצע לעובד על 10,750 שקלים בחודש ובחיפה, שדורגה שלישית, השתכר עובד עירייה ממוצע בחודש כ-10,833 שקלים.

עוד עולה מנתוני הדירוג כי נרשמה ירידה של 92% בגרעון התקציבי של 15 הרשויות המובילות בדירוג. הגרעון התקציבי של העיריות המובילות ירד ב-2008 ל-12.2 מיליוני שקלים, זאת לעומת גרעון של 153.4 מיליוני שקלים בשנה הקודמת.

בעיריית ראשל"צ יכולים לטפוח לעצמם על השכם, זאת לאחר שסיימו את שנת 2008 כעירייה עם העודף הגבוה ביותר שעמד על 28.7 מיליון שקל. אחריה ניצבות באופן לא מפתיע, תל אביב עם עודף של 20.7 מיליון שקל והרצליה עם 14.4 מיליון שקל.

מהצד השני עומדת עיריית בני ברק, שכאחת מהערים העניות ביותר בישראל צברה גרעון תקציבי הנאמד בכ-26 מיליון שקל. גם רחובות ובאר שבע צברו גירעון דו-ספרתי של 22.5 ו-16.3 מיליוני שקלים בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.