סילבינט צופה חזרה לרמות של 2008: "יש לקחת את תחזיות יצרנית הדשנים הרוסית בעירבון מוגבל"
יצרנית האשלג הגדולה ברוסיה, סילבינט, צופה כי מכירות החברה יחזרו בשנה הבאה לרמות של שנת 2008, בחברה מנמקים את התחזית בריבאונד במחירי הסחורות החקלאיות שצפוי להאיץ את הביקוש בקרב החוואים לדשנים.
אנטולי לומקין, מנכ"ל סילביניט, אמר בראיון לכלי התקשורת ברוסיה ביום חמישי כי "ההתאוששות בביקושים תבוא לידי ביטוי במחירים גבוהים יותר מבחינת הסחורות הרכות".
בתגובה להערכותיו האופטימיות של מנכ"ל סילבינט על שוק הדשנים אומר יואב בורגן, אנליסט מלידר שוקי הון, בשיחה ל-Bizportal כי "אין ספק שבשנת 2010 תירשם התאוששות, אך לא ברור עד כמה חזקה היא תהיה". לדבריו, הצהרות מנכ"ל יצרנית הדשנים הרוסית אופטימיות מדי, "שנת 2008 הייתה שנה יוצאת - ייקח זמן לחזור לרמות ההן".
"צריך לקחת את הצהרות סילבינט בעירבון מוגבל", מדגיש בורגן ומזכיר כי היא הייתה הראשונה לערער את משמעת המחירים בענף שחתמה עם ההודים חוזים לאספקת אשלג במחיר של 460 דולר לטון, מהלך שהכניס את הסקטור לסחרור. "סיליבנט במצב לא קל, היא נמצאת עם הגב לקיר ומחפשת שותף", הוסיף האנליסט.
בורגן מרחיב ומסביר מדוע החיזוי לגבי שנת 2010 הוא כמעט בגדר לוט בערפל. "כמובן שבשנת 2010 תירשם התאוששות שחייבת להגיע אחרי שנת שפל, אך עוצמת ההתאוששות לא ברורה". האנליסט מלידר תולה לא מעט באי הוודאות בסקטור במתרחש בסין.
לדבריו, יש חוסר וודאות בשוק, "אין לאף אחד מושג, חוץ מלסינים עצמם, מה קורה בסין ואז נוצר מצב שבו יש תחזיות סותרות". נציין כי הסינים הם נחשבים לצרכנים האשלג הגדולה בעולם והמשקיעים ממתינים בדריכות לחתימת חוזים לאספקת אשלג למדינה, חוזים שתוכנם עשוי לשפוך אור נוסף על הסקטור.
על ההשלכות על מניית כיל אומר בורגן כי לענקית הדשנים המקומית יש עוד ענפי פעילות, בשונה מחברות רבות בסקטור, הפועל לטובתה ומזכיר כי לעיתים העניין לא מספיק מתומחר.
האנליסט מציין כי כיל פועלת גם בתחום מעכבי הבעירה - עוסקת בשימוש בברום לצורך נטרול של פליטת פחמן של תחנות כוח פחמיות. בורגן מדגיש כי כיל פועלת גם בתחום נוסף שהראה התייצבות כבר השנה ברמת המחירים והכמויות, תחום מוצרי התכלית בענף הפוספט.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףמנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?
