הכנסת אישרה את התיקון לחוק הביטוח הלאומי. אחרי חודשים של דיונים סוערים ותזכירים שהסתובבו במסדרונות הממשלה, הכנסת אישרה את תיקון חוק הביטוח הלאומי, שמביא עמו עלייה משמעותית בדמי הביטוח הלאומי והבריאות. המהלך, שנועד להבטיח את היציבות התקציבית של המוסד לביטוח לאומי, מגיע על רקע גירעון ממשלתי הולך וגדל וצורך דחוף של האוצר להגדיל הכנסות. אבל מה זה אומר עבור השכירים, העצמאים והמעסיקים? האם נצטרך לשלם גם על חודשים שכבר עברו מתחילת השנה? וכמה בדיוק זה יהיה? .

הרקע: למה זה קורה עכשיו?

הרעיון להעלות את דמי הביטוח הלאומי והבריאות אינו חדש. כבר בנובמבר, משרד האוצר פרסם תזכיר חוק במסגרת תקציב 2025, שהציג שורת צעדים להגדלת הכנסות המדינה: מהעלאת מע"מ ועד קיצוץ בימי הבראה. בין השאר, הוצע תיקון לחוק הביטוח הלאומי שכלל שינויים דרמטיים בגביית דמי הביטוח – עלייה בשיעורים, שינוי ההצמדה של מדרגת התשלום המופחתת, והקטנת ההשתתפות של האוצר בתקציב הביטוח הלאומי.  

המוסד לביטוח לאומי, שממומן בעיקר מדמי הביטוח שמשלמים העובדים והמעסיקים, נמצא תחת לחץ תקציבי כבר שנים. הוצאותיו על קצבאות – מאבטלה ועד זקנה וילדים – גדלו בעקבות עליית יוקר המחיה והזדקנות האוכלוסייה, בעוד ההכנסות לא עמדו בקצב. תוסיפו לכך את הקיצוץ המתוכנן בהקצבות האוצר (17% ב-2025, עד 24.5% ב-2028), ותקבלו מתכון למשבר שדורש פתרון מיידי. התיקון שאושר בכנסת הוא התגובה של הממשלה: העלאת התשלומים כדי לסגור את הפער.

איך זה יעבוד: השינויים המרכזיים

התיקון לחוק הביטוח הלאומי כולל כמה שינויים עיקריים שישפיעו על כל מי שמשלם דמי ביטוח – שכירים, עצמאים ומעסיקים.

• קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עלייה בשיעורי דמי הביטוח המופחתים:  

עד 2024, הכנסה עד 7,522 ש"ח (60% מהשכר הממוצע במשק) חויבה בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת של 0.4%.  החל מאפריל 2025, השיעור הזה יעלה ל-1.2% – פי שלושה מהמצב הקודם.  דמי ביטוח הבריאות המופחתים יעלו במקביל מ-3.1% ל-3.5%.

שינוי ההצמדה של המדרגה המופחתת:  

בעבר, מדרגת התשלום המופחתת (7,522 ש"ח ב-2024) הוצמדה ל-60% מהשכר הממוצע במשק, שעולה בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן.  כעת, המדרגה תוצמד למדד המחירים בלבד, שצפוי לגדול בקצב איטי יותר (כ-2%-3% בשנה לעומת 5%-6% לשכר הממוצע). המשמעות? המדרגה תישאר נמוכה יחסית, ויותר הכנסות יחויבו בשיעור המלא (7% לביטוח לאומי ו-5% לבריאות). זה יגדיל את תשלומי הביטוח הלאומי בעתיד.

עלייה בשיעור המלא:  

השיעור המלא של דמי ביטוח לאומי לעובדים (מעל המדרגה המופחתת) יעלה מ-7% ל-7.2%, והמעסיקים יראו עלייה מ-7.6% ל-7.8%.  דמי ביטוח בריאות בשיעור המלא יעלו מ-5% ל-5.2%.

• לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
• לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

עצמאים ומבוטחים שאינם עובדים:  

עצמאים יחוו עלייה חדה יותר – שיעור דמי הביטוח שלהם יעלה מ-5% ל-6.5% על ההכנסה עד התקרה (כ-45,000 ש"ח ב-2025).  מבוטחים שאינם עובדים (למשל, תושבים בחו"ל המועסקים על ידי מעסיק זר) ישלמו 6.92% לעומת 4.61% כיום.

האם זה רטרואקטיבי?

התיקון אינו רטרואקטיבי. על פי ההחלטה הסופית של הכנסת, העלייה בדמי הביטוח לא תחול על הכנסות מינואר עד מרץ. התשלומים יעלו רק החל מאפריל, והחישוב יבוצע על בסיס ההכנסות החודשיות מאותו חודש ואילך. המוסד לביטוח לאומי כבר הודיע כי המערכות שלו עוברות שדרוג כדי להתאים את הגבייה למועד החדש, כך שלא צפויות הפתעות לא נעימות של חיובים למפרע.

עם זאת, כדאי לשים לב: עצמאים שמשלמים מקדמות חודשיות על בסיס הערכות הכנסה עשויים לראות התאמות בתשלומים שלהם בסוף השנה, אם ההערכות שלהם לא יתאימו לשיעורים החדשים. זה לא רטרואקטיבי במובן הקלאסי, אלא תיקון טכני שגרתי.

כמה זה יעלה לנו? מספרים והדגמות

כדי להבין את ההשפעה האמיתית, בואו ניקח כמה דוגמאות:   

שכיר בשכר של 13,000 ש"ח לחודש: 

לפני התיקון (2024): 
עד 7,522 ש"ח:  ביטוח לאומי: 0.4% × 7,522 = 30 ש"ח. ביטוח בריאות: 3.1% × 7,522 = 233 ש"ח. 
סה"כ: 263 ש"ח.
על היתרה (13,000 - 7,522 = 5,478 ש"ח): 
ביטוח לאומי: 7% × 5,478 = 383 ש"ח. 
ביטוח בריאות: 5% × 5,478 = 274 ש"ח. 
סה"כ: 657 ש"ח.
סה"כ חודשי: 263 + 657 = 920 ש"ח. 
סה"כ שנתי: 920 × 12 = 11,040 ש"ח.

אחרי התיקון (2025): 
עד 7,522 ש"ח:  ביטוח לאומי: 1.2% × 7,522 = 90 ש"ח. 
ביטוח בריאות: 3.5% × 7,522 = 263 ש"ח. 
סה"כ: 353 ש"ח.
על היתרה (5,478 ש"ח): 
ביטוח לאומי: 7.2% × 5,478 = 394 ש"ח. 
ביטוח בריאות: 5.2% × 5,478 = 285 ש"ח. 
סה"כ: 679 ש"ח.
סה"כ חודשי: 353 + 679 = 1,032 ש"ח. 
סה"כ שנתי: 1,032 × 12 = 12,384 ש"ח.
תוספת חודשית: 1,032 - 920 = 112 ש"ח. 
תוספת שנתית: 12,384 - 11,040 = 1,344 ש"ח.

שכיר בשכר של 20,000 ש"ח לחודש

לפני התיקון (2024): 
עד 7,522 ש"ח:  ביטוח לאומי: 0.4% × 7,522 = 30 ש"ח.  ביטוח בריאות: 3.1% × 7,522 = 233 ש"ח. 
סה"כ: 263 ש"ח.
על היתרה (20,000 - 7,522 = 12,478 ש"ח): 
ביטוח לאומי: 7% × 12,478 = 873 ש"ח. 
ביטוח בריאות: 5% × 12,478 = 624 ש"ח. 
סה"כ: 1,497 ש"ח.
סה"כ חודשי: 263 + 1,497 = 1,760 ש"ח. 
סה"כ שנתי: 1,760 × 12 = 21,120 ש"ח.

אחרי התיקון (2025):  

עד 7,522 ש"ח:  ביטוח לאומי: 1.2% × 7,522 = 90 ש"ח.  ביטוח בריאות: 3.5% × 7,522 = 263 ש"ח. 
סה"כ: 353 ש"ח.
על היתרה (12,478 ש"ח): 
ביטוח לאומי: 7.2% × 12,478 = 898 ש"ח. 
ביטוח בריאות: 5.2% × 12,478 = 649 ש"ח. 
סה"כ: 1,547 ש"ח.
סה"כ חודשי: 353 + 1,547 = 1,900 ש"ח. 
סה"כ שנתי: 1,900 × 12 = 22,800 ש"ח.
תוספת חודשית: 1,900 - 1,760 = 140 ש"ח. 
תוספת שנתית: 22,800 - 21,120 = 1,680 ש"ח.

שכיר בשכר נמוך (7,500 ש"ח לחודש):  

לפני: 0.4% לביטוח לאומי (30 ש"ח) + 3.1% לבריאות (233 ש"ח) = 263 ש"ח לחודש (3,156 ש"ח בשנה).  

אחרי: 1.2% לביטוח לאומי (90 ש"ח) + 3.5% לבריאות (263 ש"ח) = 353 ש"ח לחודש (4,236 ש"ח בשנה).  

תוספת שנתית: כ-1,080 ש"ח (כ-90 ש"ח לחודש).

עצמאי בהכנסה בינונית (20,000 ש"ח לחודש):  

לפני: 5% על כל ההכנסה עד התקרה (כ-45,000 ש"ח) = 1,000 ש"ח לחודש (12,000 ש"ח בשנה).  

אחרי: 6.5% על אותה הכנסה = 1,300 ש"ח לחודש (15,600 ש"ח בשנה).  

תוספת שנתית: 3,600 ש"ח (300 ש"ח לחודש).

המעסיקים ישלמו גם הם יותר – כ-50-60 ש"ח נוספים לחודש עבור שכיר ממוצע – כך שהנטו של העובדים יקטן, והעלות הכוללת למעסיקים תגדל.

ההשלכות: מה זה אומר למשק ולנו?

העלייה בדמי הביטוח היא חרב פיפיות. מצד אחד, היא מבטיחה את המשך תפקודו של המוסד לביטוח לאומי, שמספק רשת ביטחון חיונית למיליוני ישראלים – מקצבאות זקנה ועד תמיכה בנכים ובמובטלים. מצד שני, היא מכבידה על משקי הבית בתקופה שבה יוקר המחיה כבר נמצא בשיא, והנטו של השכירים והעצמאים ממשיך להישחק.  לשכירים בשכר ממוצע מדובר בתוספת של 110 שקל בחודש. זאת לא נשמעת אולי תוספת דרמטית, אבל כשמוסיפים לכך עליית מע"מ (מ-17% ל-18%), הקפאת מדרגות מס הכנסה והתייקרות התחבורה הציבורית ועוד גזרות,, מדובר בפגיעה מצטברת של מעל 800 קל בחודש למשפחה ממוצעת.   

לעצמאים: העלייה החדה בדמי הביטוח (עד 300 ש"ח לחודש לדוגמה שלנו) עלולה לדחוף רבים לחפש דרכים "יצירתיות" להקטין את ההכנסה המדווחת, או להעלות מחירים ללקוחות – מה שיתדלק את האינפלציה.  

למשק: הגדלת ההכנסות של הביטוח הלאומי (המוערכת בכ-10 מיליארד ש"ח בשנה) לא תתורגם לעלייה בקצבאות, שחלקן (כמו קצבאות ילדים) אף יוקפאו ב-2025. הכסף ישמש בעיקר לסגירת גירעונות, מה שמעורר ביקורת על כך שהציבור משלם יותר – אבל לא בהכרח מקבל יותר.