פאנל סולארי
צילום: Pixbay

המדינה מציעה לכם תשואה של 15%-12% - מי יכול ליהנות וכל מה שצריך לדעת?

בניינים חדשים מחוייבים בהתקנת פאנלים סולאריים, בניינים ישנים צריכים חתימה של 66% מהדיירים - זה משתלם: תשואה טובה על ההשקעה והשבחה של הדירה לצד הפחתת זיהום האוויר

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

המהפכה הסולארית על הגגות: תשואה גבוהה, ביקוש גבוה. התקנות החדשות של משרד האנרגיה מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים, והמדינה מבטיחה תשואה של כ-15%, כשבוחנים את המספרים ואת העלויות שבדרך, מקבלים תשואה של בין 12% ל-15%. לא רע. רק שיש אתגרים בדרך. 


משרד האנרגיה רוצה להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ואחת הדרכים היא לחייב התקנת פאנלים סולאריים על גגות של מבנים חדשים וגם לתת הקלות ואפשרות נוחה יחסית להתקין פאנלים בגגות של בניינים ישנים. 

 התקנות מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים ששטחם מעל 120 מ"ר, וכן על מבנים שאינם למגורים עם גגות בשטח העולה על 250 מ"ר. המהלך צפוי להוביל לתשואה של כ-15% למשקי הבית המתקינים מערכות אלו, אך יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות והתחייבות לטווח ארוך.


שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על התקנת פאנלים סולאריים על הגג




מי מחויב בהתקנת פאנלים סולאריים בהתאם לתקנות החדשות? 

התקנות מחייבות התקנת מערכות סולאריות על כל בית מגורים צמוד קרקע חדש עם שטח גג רציף של 120 מ"ר ומעלה, וכן על כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר.

מה קורה בבניינים קיימים ולא רק בחדשים? 

בעלי דירות בבניינים קיימים יכולים להתקין מערכות סולאריות על הגג, אך ההליך דורש הסכמה של לפחות 66% מהדיירים בבניין משותף. ההתקנה מצריכה אישור רשויות מקומיות ולעיתים שיפורים בתשתיות החשמל בבניין.

האם ישנם סייגים או חריגים לתקנות? 

כן, התקנות מחריגות מקרים כגון סככות, תוספות למבנים לשימור, ומבנים בעלי ערכיות אדריכלית ייחודית. בנוסף, מהנדס העיר רשאי להעניק פטור במקרים מסוימים.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה עולה התקנת מערכת סולארית?

העלות משתנה בהתאם לגודל הגג והמערכת. בגגות פרטיים, ההשקעה עשויה להסתכם בכ-50,000 עד 70,000 ש"ח. בגגות מסחריים בשטח של כ-250 מ"ר, ההשקעה יכולה להגיע ל-5 עד 10 מיליון ש"ח, בהתאם להתאמות הנדרשות במהלך הבנייה.



האם ישנם כלים לבדיקת כדאיות ההתקנה?

כן, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל השיקו כלי מקוון המאפשר לבעלי נכסים לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית מהגג שלהם, כולל הערכת הכנסה שנתית ממכירת החשמל.




מהן העלויות הנסתרות שצריך לקחת בחשבון?

מעבר לעלות המערכת עצמה, ישנם הוצאות נוספות כמו חיבור תלת-פאזי, תיקוני תשתית חשמל, הזזת דודי שמש, ואישורי חברת החשמל, שיכולים להוסיף עשרות אלפי שקלים להוצאה הכוללת.




מהי התשואה הצפויה מהשקעה במערכת סולארית?

משרד האנרגיה מעריך תשואה ממוצעת של כ-15% על ההשקעה במערכת סולארית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות שלא נכללות בעלות ההשקעה וגם את העלויות הנסתרות כאמור בסעיף קודם. וצריך גם לזכור שמדובר במערכת שמדי עם תדרוש תחזוקה והוצאות ואלו יורידו את התשואה על ההשקעה. 


איזה תעריף המדינה מציעה ליצרני חשמל פרטיים?

המדינה מציעה תעריף גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות תוספת לתושבי ערים גדולות. מדובר במחיר גבוה משמעותית לעומת תחנות כוח מסורתיות או שדות סולאריים.




האם התקנת מערכת סולארית מתאימה לכל גג?

לא בהכרח. יש לבחון את גודל הגג, כיוונו, שיפועו, והצללות אפשריות. גגות עם שטח מינימלי של 50 מ"ר נחשבים ליעילים, אך היעילות עולה עם גודל הגג. גג משופע לכיוון דרום הוא האידיאלי ביותר לקליטת שמש.


האם התקנת מערכת סולארית בבנייני דירות אפשרית?

כיום, רק אחוז קטן מבנייני המגורים בישראל מחזיקים במערכות סולאריות, בשל קשיים בהשגת הסכמת הדיירים, גודל גגות קטן והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.


מהן האפשרויות עבור דיירי בניין משותף?

דיירים המעוניינים בכך יכולים להשכיר את הגג ליזם פרטי שיתקין את המערכת במימון שלו, ובתמורה ישלם דמי שכירות או חלק מהרווחים.


האם חיבור המערכת לרשת החשמל מעניק עצמאות אנרגטית?

לא בהכרח. ללא סוללות אגירה, המערכת תלויה ברשת החשמל הארצית, ולא מספקת חשמל בשעות הלילה או בעת הפסקות חשמל.


כמה עולה הוספת סוללות אגירה?

מערכת אגירה מינימלית שתספק 2-4 שעות חשמל תוסיף לעלות הכוללת של המערכת בין 22,000 ל-26,000 ש"ח, וכל סוללה נוספת תעלה בין 10,000 ל-14,000 ש"ח.


האם התקנת מערכת סולארית משפיעה על ערך הנכס?

כן. מערכות סולאריות מעלות את ערך הנכס בשל החיסכון בחשמל והמעבר לאנרגיה ירוקה.


מהם היתרונות הסביבתיים של התקנת פאנלים סולאריים?

התקנת פאנלים סולאריים מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים, מצמצמת פליטת גזי חממה ותורמת לשמירה על איכות הסביבה.


למי זה הכי משתלם?

מערכות סולאריות מתאימות בעיקר לבעלי בתים פרטיים עם גגות פנויים, המוכנים להשקיע סכומים גבוהים מראש ולהתחייב לטווח ארוך. התשואה גבוהה, אך ההחזר אינו מיידי, ויש לקחת בחשבון את הצורך בתחזוקה והעלויות הנלוות.


האם המדינה מציעה סבסוד להתקנה?

נכון להיום, התקנות מחייבות התקנה אך אין מענקי סבסוד ישירים. עם זאת, הממשלה מתכננת מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, וייתכן כי בעתיד יוצעו תמריצים נוספים.





תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 15/03/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    השקעה נמדדת לטווח ארוך. ואני לא רואה כדאיות כלכלית במערכת שהמדינה חפצה בה אבל לא ממש מקדמת אותה. למשל למה צריך לשלם מעמ על ההתקנה והרכישה. המטרה פה זו עוד הכנסות למדינה. ולא ממש דאגה ירוקה. אחרת למה מעלים את המיסוי לרכב ירוק למשל
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    הדברים לא נכונים בבסיסם . עלות המערכות יקרות הרבה ממה שפורסם הכתבה ישנם עלויות לאורך השנים שצריך לקחת בחשבון. לא צויין שהמחיר שמקבלים עבור יצור הוא קבוע ולא צמוד למדד ההשקעה נשחקת שיהיה בהצלחה למי שמתקין מה שבטוח זה שמי שמרווח זאת החברה המתקינה.
  • 3.
    אמיר 07/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    זה לא 5 מליון אלא כ800 אלף
  • 2.
    אנונימי 06/03/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מחלק הכנסה שנתית בהשקעה כי במקרה של דירה שרכשת במליון אתה יכול למכור אותה היא עדיין שווה בערך מליון.פאנלים ברגע שרכשת לא שווים כלום. אין להם שוק יד שניה ולכן יש להם depreciation לאורך תקופה של 20 שנים.תשואה בפועל הינה 44.5% לשנה!
  • נהפוכו ידידי תשואה שלילית מתקזז עם ירידת ערך (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 06/03/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    לא ככ מתפקדתבדיוק סולרי על הגג מעניין אותם! צריך גם לנקות את הפנליםיש כמה שעושים זאת לא רבים! זמינות
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.