המדינה מציעה לכם תשואה של 15%-12% - מי יכול ליהנות וכל מה שצריך לדעת?
בניינים חדשים מחוייבים בהתקנת פאנלים סולאריים, בניינים ישנים צריכים חתימה של 66% מהדיירים - זה משתלם: תשואה טובה על ההשקעה והשבחה של הדירה לצד הפחתת זיהום האוויר
המהפכה הסולארית על הגגות: תשואה גבוהה, ביקוש גבוה. התקנות החדשות של משרד האנרגיה מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים, והמדינה מבטיחה תשואה של כ-15%, כשבוחנים את המספרים ואת העלויות שבדרך, מקבלים תשואה של בין 12% ל-15%. לא רע. רק שיש אתגרים בדרך.
משרד האנרגיה רוצה להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ואחת הדרכים היא לחייב התקנת פאנלים סולאריים על גגות של מבנים חדשים וגם לתת הקלות ואפשרות נוחה יחסית להתקין פאנלים בגגות של בניינים ישנים.
התקנות מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים ששטחם מעל 120 מ"ר, וכן על מבנים שאינם למגורים עם גגות בשטח העולה על 250 מ"ר. המהלך צפוי להוביל לתשואה של כ-15% למשקי הבית המתקינים מערכות אלו, אך יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות והתחייבות לטווח ארוך.
שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על התקנת פאנלים סולאריים על הגג
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי מחויב בהתקנת פאנלים סולאריים בהתאם לתקנות החדשות?
התקנות מחייבות התקנת מערכות סולאריות על כל בית מגורים צמוד קרקע חדש עם שטח גג רציף של 120 מ"ר ומעלה, וכן על כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר.
מה קורה בבניינים קיימים ולא רק בחדשים?
בעלי דירות בבניינים קיימים יכולים להתקין מערכות סולאריות על הגג, אך ההליך דורש הסכמה של לפחות 66% מהדיירים בבניין משותף. ההתקנה מצריכה אישור רשויות מקומיות ולעיתים שיפורים בתשתיות החשמל בבניין.
האם ישנם סייגים או חריגים לתקנות?
כן, התקנות מחריגות מקרים כגון סככות, תוספות למבנים לשימור, ומבנים בעלי ערכיות אדריכלית ייחודית. בנוסף, מהנדס העיר רשאי להעניק פטור במקרים מסוימים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
כמה עולה התקנת מערכת סולארית?
העלות משתנה בהתאם לגודל הגג והמערכת. בגגות פרטיים, ההשקעה עשויה להסתכם בכ-50,000 עד 70,000 ש"ח. בגגות מסחריים בשטח של כ-250 מ"ר, ההשקעה יכולה להגיע ל-5 עד 10 מיליון ש"ח, בהתאם להתאמות הנדרשות במהלך הבנייה.
האם ישנם כלים לבדיקת כדאיות ההתקנה?
כן, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל השיקו כלי מקוון המאפשר לבעלי נכסים לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית מהגג שלהם, כולל הערכת הכנסה שנתית ממכירת החשמל.
מהן העלויות הנסתרות שצריך לקחת בחשבון?
מעבר לעלות המערכת עצמה, ישנם הוצאות נוספות כמו חיבור תלת-פאזי, תיקוני תשתית חשמל, הזזת דודי שמש, ואישורי חברת החשמל, שיכולים להוסיף עשרות אלפי שקלים להוצאה הכוללת.
מהי התשואה הצפויה מהשקעה במערכת סולארית?
משרד האנרגיה מעריך תשואה ממוצעת של כ-15% על ההשקעה במערכת סולארית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות שלא נכללות בעלות ההשקעה וגם את העלויות הנסתרות כאמור בסעיף קודם. וצריך גם לזכור שמדובר במערכת שמדי עם תדרוש תחזוקה והוצאות ואלו יורידו את התשואה על ההשקעה.
איזה תעריף המדינה מציעה ליצרני חשמל פרטיים?
המדינה מציעה תעריף גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות תוספת לתושבי ערים גדולות. מדובר במחיר גבוה משמעותית לעומת תחנות כוח מסורתיות או שדות סולאריים.
האם התקנת מערכת סולארית מתאימה לכל גג?
לא בהכרח. יש לבחון את גודל הגג, כיוונו, שיפועו, והצללות אפשריות. גגות עם שטח מינימלי של 50 מ"ר נחשבים ליעילים, אך היעילות עולה עם גודל הגג. גג משופע לכיוון דרום הוא האידיאלי ביותר לקליטת שמש.
האם התקנת מערכת סולארית בבנייני דירות אפשרית?
כיום, רק אחוז קטן מבנייני המגורים בישראל מחזיקים במערכות סולאריות, בשל קשיים בהשגת הסכמת הדיירים, גודל גגות קטן והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.
מהן האפשרויות עבור דיירי בניין משותף?
דיירים המעוניינים בכך יכולים להשכיר את הגג ליזם פרטי שיתקין את המערכת במימון שלו, ובתמורה ישלם דמי שכירות או חלק מהרווחים.
האם חיבור המערכת לרשת החשמל מעניק עצמאות אנרגטית?
לא בהכרח. ללא סוללות אגירה, המערכת תלויה ברשת החשמל הארצית, ולא מספקת חשמל בשעות הלילה או בעת הפסקות חשמל.
כמה עולה הוספת סוללות אגירה?
מערכת אגירה מינימלית שתספק 2-4 שעות חשמל תוסיף לעלות הכוללת של המערכת בין 22,000 ל-26,000 ש"ח, וכל סוללה נוספת תעלה בין 10,000 ל-14,000 ש"ח.
האם התקנת מערכת סולארית משפיעה על ערך הנכס?
כן. מערכות סולאריות מעלות את ערך הנכס בשל החיסכון בחשמל והמעבר לאנרגיה ירוקה.
מהם היתרונות הסביבתיים של התקנת פאנלים סולאריים?
התקנת פאנלים סולאריים מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים, מצמצמת פליטת גזי חממה ותורמת לשמירה על איכות הסביבה.
למי זה הכי משתלם?
מערכות סולאריות מתאימות בעיקר לבעלי בתים פרטיים עם גגות פנויים, המוכנים להשקיע סכומים גבוהים מראש ולהתחייב לטווח ארוך. התשואה גבוהה, אך ההחזר אינו מיידי, ויש לקחת בחשבון את הצורך בתחזוקה והעלויות הנלוות.
האם המדינה מציעה סבסוד להתקנה?
נכון להיום, התקנות מחייבות התקנה אך אין מענקי סבסוד ישירים. עם זאת, הממשלה מתכננת מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, וייתכן כי בעתיד יוצעו תמריצים נוספים.
- 5.רון 15/03/2025 15:48הגב לתגובה זוהשקעה נמדדת לטווח ארוך. ואני לא רואה כדאיות כלכלית במערכת שהמדינה חפצה בה אבל לא ממש מקדמת אותה. למשל למה צריך לשלם מעמ על ההתקנה והרכישה. המטרה פה זו עוד הכנסות למדינה. ולא ממש דאגה ירוקה. אחרת למה מעלים את המיסוי לרכב ירוק למשל
- 4.אנונימי 11/03/2025 11:47הגב לתגובה זוהדברים לא נכונים בבסיסם . עלות המערכות יקרות הרבה ממה שפורסם הכתבה ישנם עלויות לאורך השנים שצריך לקחת בחשבון. לא צויין שהמחיר שמקבלים עבור יצור הוא קבוע ולא צמוד למדד ההשקעה נשחקת שיהיה בהצלחה למי שמתקין מה שבטוח זה שמי שמרווח זאת החברה המתקינה.
- 3.אמיר 07/03/2025 08:40הגב לתגובה זוזה לא 5 מליון אלא כ800 אלף
- 2.אנונימי 06/03/2025 13:39הגב לתגובה זואתה לא מחלק הכנסה שנתית בהשקעה כי במקרה של דירה שרכשת במליון אתה יכול למכור אותה היא עדיין שווה בערך מליון.פאנלים ברגע שרכשת לא שווים כלום. אין להם שוק יד שניה ולכן יש להם depreciation לאורך תקופה של 20 שנים.תשואה בפועל הינה 44.5% לשנה!
- נהפוכו ידידי תשואה שלילית מתקזז עם ירידת ערך (ל"ת)אנונימי 06/03/2025 14:56הגב לתגובה זו
- 1.לרון 06/03/2025 09:06הגב לתגובה זולא ככ מתפקדתבדיוק סולרי על הגג מעניין אותם! צריך גם לנקות את הפנליםיש כמה שעושים זאת לא רבים! זמינות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
