המדינה מציעה לכם תשואה של 15%-12% - מי יכול ליהנות וכל מה שצריך לדעת?
בניינים חדשים מחוייבים בהתקנת פאנלים סולאריים, בניינים ישנים צריכים חתימה של 66% מהדיירים - זה משתלם: תשואה טובה על ההשקעה והשבחה של הדירה לצד הפחתת זיהום האוויר
המהפכה הסולארית על הגגות: תשואה גבוהה, ביקוש גבוה. התקנות החדשות של משרד האנרגיה מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים, והמדינה מבטיחה תשואה של כ-15%, כשבוחנים את המספרים ואת העלויות שבדרך, מקבלים תשואה של בין 12% ל-15%. לא רע. רק שיש אתגרים בדרך.
משרד האנרגיה רוצה להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ואחת הדרכים היא לחייב התקנת פאנלים סולאריים על גגות של מבנים חדשים וגם לתת הקלות ואפשרות נוחה יחסית להתקין פאנלים בגגות של בניינים ישנים.
התקנות מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים ששטחם מעל 120 מ"ר, וכן על מבנים שאינם למגורים עם גגות בשטח העולה על 250 מ"ר. המהלך צפוי להוביל לתשואה של כ-15% למשקי הבית המתקינים מערכות אלו, אך יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות והתחייבות לטווח ארוך.
שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על התקנת פאנלים סולאריים על הגג
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי מחויב בהתקנת פאנלים סולאריים בהתאם לתקנות החדשות?
התקנות מחייבות התקנת מערכות סולאריות על כל בית מגורים צמוד קרקע חדש עם שטח גג רציף של 120 מ"ר ומעלה, וכן על כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר.
מה קורה בבניינים קיימים ולא רק בחדשים?
בעלי דירות בבניינים קיימים יכולים להתקין מערכות סולאריות על הגג, אך ההליך דורש הסכמה של לפחות 66% מהדיירים בבניין משותף. ההתקנה מצריכה אישור רשויות מקומיות ולעיתים שיפורים בתשתיות החשמל בבניין.
האם ישנם סייגים או חריגים לתקנות?
כן, התקנות מחריגות מקרים כגון סככות, תוספות למבנים לשימור, ומבנים בעלי ערכיות אדריכלית ייחודית. בנוסף, מהנדס העיר רשאי להעניק פטור במקרים מסוימים.
- מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
- 10 המגדלים הגבוהים בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
כמה עולה התקנת מערכת סולארית?
העלות משתנה בהתאם לגודל הגג והמערכת. בגגות פרטיים, ההשקעה עשויה להסתכם בכ-50,000 עד 70,000 ש"ח. בגגות מסחריים בשטח של כ-250 מ"ר, ההשקעה יכולה להגיע ל-5 עד 10 מיליון ש"ח, בהתאם להתאמות הנדרשות במהלך הבנייה.
האם ישנם כלים לבדיקת כדאיות ההתקנה?
כן, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל השיקו כלי מקוון המאפשר לבעלי נכסים לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית מהגג שלהם, כולל הערכת הכנסה שנתית ממכירת החשמל.
מהן העלויות הנסתרות שצריך לקחת בחשבון?
מעבר לעלות המערכת עצמה, ישנם הוצאות נוספות כמו חיבור תלת-פאזי, תיקוני תשתית חשמל, הזזת דודי שמש, ואישורי חברת החשמל, שיכולים להוסיף עשרות אלפי שקלים להוצאה הכוללת.
מהי התשואה הצפויה מהשקעה במערכת סולארית?
משרד האנרגיה מעריך תשואה ממוצעת של כ-15% על ההשקעה במערכת סולארית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות שלא נכללות בעלות ההשקעה וגם את העלויות הנסתרות כאמור בסעיף קודם. וצריך גם לזכור שמדובר במערכת שמדי עם תדרוש תחזוקה והוצאות ואלו יורידו את התשואה על ההשקעה.
איזה תעריף המדינה מציעה ליצרני חשמל פרטיים?
המדינה מציעה תעריף גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות תוספת לתושבי ערים גדולות. מדובר במחיר גבוה משמעותית לעומת תחנות כוח מסורתיות או שדות סולאריים.
האם התקנת מערכת סולארית מתאימה לכל גג?
לא בהכרח. יש לבחון את גודל הגג, כיוונו, שיפועו, והצללות אפשריות. גגות עם שטח מינימלי של 50 מ"ר נחשבים ליעילים, אך היעילות עולה עם גודל הגג. גג משופע לכיוון דרום הוא האידיאלי ביותר לקליטת שמש.
האם התקנת מערכת סולארית בבנייני דירות אפשרית?
כיום, רק אחוז קטן מבנייני המגורים בישראל מחזיקים במערכות סולאריות, בשל קשיים בהשגת הסכמת הדיירים, גודל גגות קטן והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.
מהן האפשרויות עבור דיירי בניין משותף?
דיירים המעוניינים בכך יכולים להשכיר את הגג ליזם פרטי שיתקין את המערכת במימון שלו, ובתמורה ישלם דמי שכירות או חלק מהרווחים.
האם חיבור המערכת לרשת החשמל מעניק עצמאות אנרגטית?
לא בהכרח. ללא סוללות אגירה, המערכת תלויה ברשת החשמל הארצית, ולא מספקת חשמל בשעות הלילה או בעת הפסקות חשמל.
כמה עולה הוספת סוללות אגירה?
מערכת אגירה מינימלית שתספק 2-4 שעות חשמל תוסיף לעלות הכוללת של המערכת בין 22,000 ל-26,000 ש"ח, וכל סוללה נוספת תעלה בין 10,000 ל-14,000 ש"ח.
האם התקנת מערכת סולארית משפיעה על ערך הנכס?
כן. מערכות סולאריות מעלות את ערך הנכס בשל החיסכון בחשמל והמעבר לאנרגיה ירוקה.
מהם היתרונות הסביבתיים של התקנת פאנלים סולאריים?
התקנת פאנלים סולאריים מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים, מצמצמת פליטת גזי חממה ותורמת לשמירה על איכות הסביבה.
למי זה הכי משתלם?
מערכות סולאריות מתאימות בעיקר לבעלי בתים פרטיים עם גגות פנויים, המוכנים להשקיע סכומים גבוהים מראש ולהתחייב לטווח ארוך. התשואה גבוהה, אך ההחזר אינו מיידי, ויש לקחת בחשבון את הצורך בתחזוקה והעלויות הנלוות.
האם המדינה מציעה סבסוד להתקנה?
נכון להיום, התקנות מחייבות התקנה אך אין מענקי סבסוד ישירים. עם זאת, הממשלה מתכננת מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, וייתכן כי בעתיד יוצעו תמריצים נוספים.
- 5.רון 15/03/2025 15:48הגב לתגובה זוהשקעה נמדדת לטווח ארוך. ואני לא רואה כדאיות כלכלית במערכת שהמדינה חפצה בה אבל לא ממש מקדמת אותה. למשל למה צריך לשלם מעמ על ההתקנה והרכישה. המטרה פה זו עוד הכנסות למדינה. ולא ממש דאגה ירוקה. אחרת למה מעלים את המיסוי לרכב ירוק למשל
- 4.אנונימי 11/03/2025 11:47הגב לתגובה זוהדברים לא נכונים בבסיסם . עלות המערכות יקרות הרבה ממה שפורסם הכתבה ישנם עלויות לאורך השנים שצריך לקחת בחשבון. לא צויין שהמחיר שמקבלים עבור יצור הוא קבוע ולא צמוד למדד ההשקעה נשחקת שיהיה בהצלחה למי שמתקין מה שבטוח זה שמי שמרווח זאת החברה המתקינה.
- 3.אמיר 07/03/2025 08:40הגב לתגובה זוזה לא 5 מליון אלא כ800 אלף
- 2.אנונימי 06/03/2025 13:39הגב לתגובה זואתה לא מחלק הכנסה שנתית בהשקעה כי במקרה של דירה שרכשת במליון אתה יכול למכור אותה היא עדיין שווה בערך מליון.פאנלים ברגע שרכשת לא שווים כלום. אין להם שוק יד שניה ולכן יש להם depreciation לאורך תקופה של 20 שנים.תשואה בפועל הינה 44.5% לשנה!
- נהפוכו ידידי תשואה שלילית מתקזז עם ירידת ערך (ל"ת)אנונימי 06/03/2025 14:56הגב לתגובה זו
- 1.לרון 06/03/2025 09:06הגב לתגובה זולא ככ מתפקדתבדיוק סולרי על הגג מעניין אותם! צריך גם לנקות את הפנליםיש כמה שעושים זאת לא רבים! זמינות
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
