פאנל סולארי
צילום: Pixbay

המדינה מציעה לכם תשואה של 15%-12% - מי יכול ליהנות וכל מה שצריך לדעת?

בניינים חדשים מחוייבים בהתקנת פאנלים סולאריים, בניינים ישנים צריכים חתימה של 66% מהדיירים - זה משתלם: תשואה טובה על ההשקעה והשבחה של הדירה לצד הפחתת זיהום האוויר

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

המהפכה הסולארית על הגגות: תשואה גבוהה, ביקוש גבוה. התקנות החדשות של משרד האנרגיה מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים, והמדינה מבטיחה תשואה של כ-15%, כשבוחנים את המספרים ואת העלויות שבדרך, מקבלים תשואה של בין 12% ל-15%. לא רע. רק שיש אתגרים בדרך. 


משרד האנרגיה רוצה להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ואחת הדרכים היא לחייב התקנת פאנלים סולאריים על גגות של מבנים חדשים וגם לתת הקלות ואפשרות נוחה יחסית להתקין פאנלים בגגות של בניינים ישנים. 

 התקנות מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים ששטחם מעל 120 מ"ר, וכן על מבנים שאינם למגורים עם גגות בשטח העולה על 250 מ"ר. המהלך צפוי להוביל לתשואה של כ-15% למשקי הבית המתקינים מערכות אלו, אך יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות והתחייבות לטווח ארוך.


שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על התקנת פאנלים סולאריים על הגג




מי מחויב בהתקנת פאנלים סולאריים בהתאם לתקנות החדשות? 

התקנות מחייבות התקנת מערכות סולאריות על כל בית מגורים צמוד קרקע חדש עם שטח גג רציף של 120 מ"ר ומעלה, וכן על כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר.

מה קורה בבניינים קיימים ולא רק בחדשים? 

בעלי דירות בבניינים קיימים יכולים להתקין מערכות סולאריות על הגג, אך ההליך דורש הסכמה של לפחות 66% מהדיירים בבניין משותף. ההתקנה מצריכה אישור רשויות מקומיות ולעיתים שיפורים בתשתיות החשמל בבניין.

האם ישנם סייגים או חריגים לתקנות? 

כן, התקנות מחריגות מקרים כגון סככות, תוספות למבנים לשימור, ומבנים בעלי ערכיות אדריכלית ייחודית. בנוסף, מהנדס העיר רשאי להעניק פטור במקרים מסוימים.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה עולה התקנת מערכת סולארית?

העלות משתנה בהתאם לגודל הגג והמערכת. בגגות פרטיים, ההשקעה עשויה להסתכם בכ-50,000 עד 70,000 ש"ח. בגגות מסחריים בשטח של כ-250 מ"ר, ההשקעה יכולה להגיע ל-5 עד 10 מיליון ש"ח, בהתאם להתאמות הנדרשות במהלך הבנייה.



האם ישנם כלים לבדיקת כדאיות ההתקנה?

כן, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל השיקו כלי מקוון המאפשר לבעלי נכסים לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית מהגג שלהם, כולל הערכת הכנסה שנתית ממכירת החשמל.




מהן העלויות הנסתרות שצריך לקחת בחשבון?

מעבר לעלות המערכת עצמה, ישנם הוצאות נוספות כמו חיבור תלת-פאזי, תיקוני תשתית חשמל, הזזת דודי שמש, ואישורי חברת החשמל, שיכולים להוסיף עשרות אלפי שקלים להוצאה הכוללת.




מהי התשואה הצפויה מהשקעה במערכת סולארית?

משרד האנרגיה מעריך תשואה ממוצעת של כ-15% על ההשקעה במערכת סולארית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות שלא נכללות בעלות ההשקעה וגם את העלויות הנסתרות כאמור בסעיף קודם. וצריך גם לזכור שמדובר במערכת שמדי עם תדרוש תחזוקה והוצאות ואלו יורידו את התשואה על ההשקעה. 


איזה תעריף המדינה מציעה ליצרני חשמל פרטיים?

המדינה מציעה תעריף גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות תוספת לתושבי ערים גדולות. מדובר במחיר גבוה משמעותית לעומת תחנות כוח מסורתיות או שדות סולאריים.




האם התקנת מערכת סולארית מתאימה לכל גג?

לא בהכרח. יש לבחון את גודל הגג, כיוונו, שיפועו, והצללות אפשריות. גגות עם שטח מינימלי של 50 מ"ר נחשבים ליעילים, אך היעילות עולה עם גודל הגג. גג משופע לכיוון דרום הוא האידיאלי ביותר לקליטת שמש.


האם התקנת מערכת סולארית בבנייני דירות אפשרית?

כיום, רק אחוז קטן מבנייני המגורים בישראל מחזיקים במערכות סולאריות, בשל קשיים בהשגת הסכמת הדיירים, גודל גגות קטן והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.


מהן האפשרויות עבור דיירי בניין משותף?

דיירים המעוניינים בכך יכולים להשכיר את הגג ליזם פרטי שיתקין את המערכת במימון שלו, ובתמורה ישלם דמי שכירות או חלק מהרווחים.


האם חיבור המערכת לרשת החשמל מעניק עצמאות אנרגטית?

לא בהכרח. ללא סוללות אגירה, המערכת תלויה ברשת החשמל הארצית, ולא מספקת חשמל בשעות הלילה או בעת הפסקות חשמל.


כמה עולה הוספת סוללות אגירה?

מערכת אגירה מינימלית שתספק 2-4 שעות חשמל תוסיף לעלות הכוללת של המערכת בין 22,000 ל-26,000 ש"ח, וכל סוללה נוספת תעלה בין 10,000 ל-14,000 ש"ח.


האם התקנת מערכת סולארית משפיעה על ערך הנכס?

כן. מערכות סולאריות מעלות את ערך הנכס בשל החיסכון בחשמל והמעבר לאנרגיה ירוקה.


מהם היתרונות הסביבתיים של התקנת פאנלים סולאריים?

התקנת פאנלים סולאריים מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים, מצמצמת פליטת גזי חממה ותורמת לשמירה על איכות הסביבה.


למי זה הכי משתלם?

מערכות סולאריות מתאימות בעיקר לבעלי בתים פרטיים עם גגות פנויים, המוכנים להשקיע סכומים גבוהים מראש ולהתחייב לטווח ארוך. התשואה גבוהה, אך ההחזר אינו מיידי, ויש לקחת בחשבון את הצורך בתחזוקה והעלויות הנלוות.


האם המדינה מציעה סבסוד להתקנה?

נכון להיום, התקנות מחייבות התקנה אך אין מענקי סבסוד ישירים. עם זאת, הממשלה מתכננת מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, וייתכן כי בעתיד יוצעו תמריצים נוספים.





תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 15/03/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    השקעה נמדדת לטווח ארוך. ואני לא רואה כדאיות כלכלית במערכת שהמדינה חפצה בה אבל לא ממש מקדמת אותה. למשל למה צריך לשלם מעמ על ההתקנה והרכישה. המטרה פה זו עוד הכנסות למדינה. ולא ממש דאגה ירוקה. אחרת למה מעלים את המיסוי לרכב ירוק למשל
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    הדברים לא נכונים בבסיסם . עלות המערכות יקרות הרבה ממה שפורסם הכתבה ישנם עלויות לאורך השנים שצריך לקחת בחשבון. לא צויין שהמחיר שמקבלים עבור יצור הוא קבוע ולא צמוד למדד ההשקעה נשחקת שיהיה בהצלחה למי שמתקין מה שבטוח זה שמי שמרווח זאת החברה המתקינה.
  • 3.
    אמיר 07/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    זה לא 5 מליון אלא כ800 אלף
  • 2.
    אנונימי 06/03/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מחלק הכנסה שנתית בהשקעה כי במקרה של דירה שרכשת במליון אתה יכול למכור אותה היא עדיין שווה בערך מליון.פאנלים ברגע שרכשת לא שווים כלום. אין להם שוק יד שניה ולכן יש להם depreciation לאורך תקופה של 20 שנים.תשואה בפועל הינה 44.5% לשנה!
  • נהפוכו ידידי תשואה שלילית מתקזז עם ירידת ערך (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 06/03/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    לא ככ מתפקדתבדיוק סולרי על הגג מעניין אותם! צריך גם לנקות את הפנליםיש כמה שעושים זאת לא רבים! זמינות
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.