פאנל סולארי
צילום: Pixbay

המדינה מציעה לכם תשואה של 15%-12% - מי יכול ליהנות וכל מה שצריך לדעת?

בניינים חדשים מחוייבים בהתקנת פאנלים סולאריים, בניינים ישנים צריכים חתימה של 66% מהדיירים - זה משתלם: תשואה טובה על ההשקעה והשבחה של הדירה לצד הפחתת זיהום האוויר

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

המהפכה הסולארית על הגגות: תשואה גבוהה, ביקוש גבוה. התקנות החדשות של משרד האנרגיה מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים חדשים, והמדינה מבטיחה תשואה של כ-15%, כשבוחנים את המספרים ואת העלויות שבדרך, מקבלים תשואה של בין 12% ל-15%. לא רע. רק שיש אתגרים בדרך. 


משרד האנרגיה רוצה להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל ואחת הדרכים היא לחייב התקנת פאנלים סולאריים על גגות של מבנים חדשים וגם לתת הקלות ואפשרות נוחה יחסית להתקין פאנלים בגגות של בניינים ישנים. 

 התקנות מחייבות התקנת פאנלים סולאריים על גגות של בתים פרטיים חדשים ששטחם מעל 120 מ"ר, וכן על מבנים שאינם למגורים עם גגות בשטח העולה על 250 מ"ר. המהלך צפוי להוביל לתשואה של כ-15% למשקי הבית המתקינים מערכות אלו, אך יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות והתחייבות לטווח ארוך.


שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על התקנת פאנלים סולאריים על הגג




מי מחויב בהתקנת פאנלים סולאריים בהתאם לתקנות החדשות? 

התקנות מחייבות התקנת מערכות סולאריות על כל בית מגורים צמוד קרקע חדש עם שטח גג רציף של 120 מ"ר ומעלה, וכן על כל מבנה חדש שאינו למגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר.

מה קורה בבניינים קיימים ולא רק בחדשים? 

בעלי דירות בבניינים קיימים יכולים להתקין מערכות סולאריות על הגג, אך ההליך דורש הסכמה של לפחות 66% מהדיירים בבניין משותף. ההתקנה מצריכה אישור רשויות מקומיות ולעיתים שיפורים בתשתיות החשמל בבניין.

האם ישנם סייגים או חריגים לתקנות? 

כן, התקנות מחריגות מקרים כגון סככות, תוספות למבנים לשימור, ומבנים בעלי ערכיות אדריכלית ייחודית. בנוסף, מהנדס העיר רשאי להעניק פטור במקרים מסוימים.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה עולה התקנת מערכת סולארית?

העלות משתנה בהתאם לגודל הגג והמערכת. בגגות פרטיים, ההשקעה עשויה להסתכם בכ-50,000 עד 70,000 ש"ח. בגגות מסחריים בשטח של כ-250 מ"ר, ההשקעה יכולה להגיע ל-5 עד 10 מיליון ש"ח, בהתאם להתאמות הנדרשות במהלך הבנייה.



האם ישנם כלים לבדיקת כדאיות ההתקנה?

כן, משרד האנרגיה והמרכז למיפוי ישראל השיקו כלי מקוון המאפשר לבעלי נכסים לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית מהגג שלהם, כולל הערכת הכנסה שנתית ממכירת החשמל.




מהן העלויות הנסתרות שצריך לקחת בחשבון?

מעבר לעלות המערכת עצמה, ישנם הוצאות נוספות כמו חיבור תלת-פאזי, תיקוני תשתית חשמל, הזזת דודי שמש, ואישורי חברת החשמל, שיכולים להוסיף עשרות אלפי שקלים להוצאה הכוללת.




מהי התשואה הצפויה מהשקעה במערכת סולארית?

משרד האנרגיה מעריך תשואה ממוצעת של כ-15% על ההשקעה במערכת סולארית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את העלויות הראשוניות שלא נכללות בעלות ההשקעה וגם את העלויות הנסתרות כאמור בסעיף קודם. וצריך גם לזכור שמדובר במערכת שמדי עם תדרוש תחזוקה והוצאות ואלו יורידו את התשואה על ההשקעה. 


איזה תעריף המדינה מציעה ליצרני חשמל פרטיים?

המדינה מציעה תעריף גבוה במיוחד של 48 אגורות לקוט"ש, ועוד 6 אגורות תוספת לתושבי ערים גדולות. מדובר במחיר גבוה משמעותית לעומת תחנות כוח מסורתיות או שדות סולאריים.




האם התקנת מערכת סולארית מתאימה לכל גג?

לא בהכרח. יש לבחון את גודל הגג, כיוונו, שיפועו, והצללות אפשריות. גגות עם שטח מינימלי של 50 מ"ר נחשבים ליעילים, אך היעילות עולה עם גודל הגג. גג משופע לכיוון דרום הוא האידיאלי ביותר לקליטת שמש.


האם התקנת מערכת סולארית בבנייני דירות אפשרית?

כיום, רק אחוז קטן מבנייני המגורים בישראל מחזיקים במערכות סולאריות, בשל קשיים בהשגת הסכמת הדיירים, גודל גגות קטן והתמודדות עם מכשולים רגולטוריים.


מהן האפשרויות עבור דיירי בניין משותף?

דיירים המעוניינים בכך יכולים להשכיר את הגג ליזם פרטי שיתקין את המערכת במימון שלו, ובתמורה ישלם דמי שכירות או חלק מהרווחים.


האם חיבור המערכת לרשת החשמל מעניק עצמאות אנרגטית?

לא בהכרח. ללא סוללות אגירה, המערכת תלויה ברשת החשמל הארצית, ולא מספקת חשמל בשעות הלילה או בעת הפסקות חשמל.


כמה עולה הוספת סוללות אגירה?

מערכת אגירה מינימלית שתספק 2-4 שעות חשמל תוסיף לעלות הכוללת של המערכת בין 22,000 ל-26,000 ש"ח, וכל סוללה נוספת תעלה בין 10,000 ל-14,000 ש"ח.


האם התקנת מערכת סולארית משפיעה על ערך הנכס?

כן. מערכות סולאריות מעלות את ערך הנכס בשל החיסכון בחשמל והמעבר לאנרגיה ירוקה.


מהם היתרונות הסביבתיים של התקנת פאנלים סולאריים?

התקנת פאנלים סולאריים מפחיתה את התלות בדלקים פוסיליים, מצמצמת פליטת גזי חממה ותורמת לשמירה על איכות הסביבה.


למי זה הכי משתלם?

מערכות סולאריות מתאימות בעיקר לבעלי בתים פרטיים עם גגות פנויים, המוכנים להשקיע סכומים גבוהים מראש ולהתחייב לטווח ארוך. התשואה גבוהה, אך ההחזר אינו מיידי, ויש לקחת בחשבון את הצורך בתחזוקה והעלויות הנלוות.


האם המדינה מציעה סבסוד להתקנה?

נכון להיום, התקנות מחייבות התקנה אך אין מענקי סבסוד ישירים. עם זאת, הממשלה מתכננת מסלולים נוספים שיאפשרו החזר השקעה מהיר יותר, וייתכן כי בעתיד יוצעו תמריצים נוספים.





תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 15/03/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    השקעה נמדדת לטווח ארוך. ואני לא רואה כדאיות כלכלית במערכת שהמדינה חפצה בה אבל לא ממש מקדמת אותה. למשל למה צריך לשלם מעמ על ההתקנה והרכישה. המטרה פה זו עוד הכנסות למדינה. ולא ממש דאגה ירוקה. אחרת למה מעלים את המיסוי לרכב ירוק למשל
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
    הדברים לא נכונים בבסיסם . עלות המערכות יקרות הרבה ממה שפורסם הכתבה ישנם עלויות לאורך השנים שצריך לקחת בחשבון. לא צויין שהמחיר שמקבלים עבור יצור הוא קבוע ולא צמוד למדד ההשקעה נשחקת שיהיה בהצלחה למי שמתקין מה שבטוח זה שמי שמרווח זאת החברה המתקינה.
  • 3.
    אמיר 07/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
    זה לא 5 מליון אלא כ800 אלף
  • 2.
    אנונימי 06/03/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מחלק הכנסה שנתית בהשקעה כי במקרה של דירה שרכשת במליון אתה יכול למכור אותה היא עדיין שווה בערך מליון.פאנלים ברגע שרכשת לא שווים כלום. אין להם שוק יד שניה ולכן יש להם depreciation לאורך תקופה של 20 שנים.תשואה בפועל הינה 44.5% לשנה!
  • נהפוכו ידידי תשואה שלילית מתקזז עם ירידת ערך (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 06/03/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    לא ככ מתפקדתבדיוק סולרי על הגג מעניין אותם! צריך גם לנקות את הפנליםיש כמה שעושים זאת לא רבים! זמינות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?