יום שחור בבורסות בעולם: בברזיל ורוסיה הופסק המסחר, בארה"ב ירידות של עד 4.5%, פריז צנחה 9%

מדד MSCI World צונח 6.4% ברקע לסערה בשווקים מסביב לעולם. 'מדד הפחד' (ה-VIX) מזנק לשיא של כל הזמנים. הנפט ירד למחיר 87 דולר לחבית
יונתן גורודישר |

ירידות חדות נרשמו היום בשווקים ברחבי העולם, זאת למרות אישור תוכנית הסיוע של הממשל האמריקני בת ה-700 מיליארד דולרים בסוף השבוע האחרון, ולמרות הצהרות ופעולות חילוץ וסיוע ברחבי אירופה. האירו נחלש היום בעולם ונסחר מול הין ברמה הנמוכה ביותר מאז הונפק. הנפט ירד גם היום, וחצה את מחיר ה-90 דולרים לחבית.

בעקבות החששות מפני האטה עולמית וכניסה למיתון עמוק, המדד העולמי של חברת מורגן סטנלי, ה-MSCI World ירד הערב ב-6.4%, זאת לאחר שהבורסות באירופה צנחו ביותר 7%, והבורסות באסיה סגרו הבוקר את יום המסחר בירידות של כ-4%. מדד הויקס (VIX), המשקף את סטיית התקן הגלומה באופציות על מדד ה-S&P 500, ומכונה , לשיא ב-18 שנות פעולתו.

בתגובה למשבר הפוקד את אירופה, האירו ממשיך להיחלש אל מול הדולר, זה היום השישי ברציפות. האירו רשם היום ירידה של כ-0.9% מול הדולר, לרמה של 1.35 דולר לאירו.

ארצות הברית

הבורסות בניו-יורק פתחו את יום המסחר בירידות תלולות, . מדד הנאסד"ק איבד כ-4.3%, ומדד הדאו ג'ונס ירד יותר מ-3.5%, לאחר שמוקדם נסחר בצניחה של 7.8%, ולראשונה מזה 4 שנים חצה את רף 10,000 הנקודות. הנפילות בניו-יורק משקפות את חששות המשקיעים כי תוכנית הסיוע האמריקנית לא תספיק בשביל לחלץ את הכלכלה האמריקנית ממיתון, שנראה כמעט בלתי נמנע.

בתוך כך, כי הוא ישלם ריבית עבור הרזרבות של הבנקים המסחריים, וירחיב את תוכנית ההלוואות שהוא מעניק לבנקים לסך של 900 מיליארד דולר. כל זאת במטרה לצייד את המוסדות הפיננסים בנזילות, ולהקל את משבר האשראי.

מוקדם יותר היום כתגובה לירידות, אמר הנשיא ג'ורג' בוש בנאום מטקסס כי "יקח זמן להחזיר את הבטחון במערכת הפיננסית", אך הוסיף כי "תוכנית הסיוע היא צעד חשוב בדרך לכך."

אירופה

משבר האשראי ממשיך לגבות קורבנות גם באירופה. לאחר שבסוף השבוע לא הצליחו ממשלות אירופה להגיע להסכמה בדבר הקמת קרן כלל אירופית להצלת מוסדות פיננסים בקשיים, החלו הממשלות לפעול ביוזמות מקומיות. המדדים באירופה סגרו בירידות חדות. הקאק הצרפתי צנח ביותר מ-9% והפוטסי הלונדוני ירד קרוב ל-8%.

ראש ממשלת צרפת, ניקולא סרקוזי במטרה ליישם "רפורמה אמיתית ומלאה של מערכת הבנקאות העולמית", לדבריו. "אנחנו רוצים שיצא מזה עולם חדש", אמר סרקוזי. "אנו רוצים להניח את היסודות לקפיטליזם בשביל יזמים, לא בשביל ספקולנטים."

בתגובה לפסגת סופה"ש הודיע דובר ממשלת גרמניה כי "המדינה לא רואה צורך בהקמת קרן סיוע כלל אירופית.", זאת לאחר שגרמניה הודיעה על בסך 50 מיליארד אירו (68 מיליארד דולר) להיפו ריל אסטייט, חברת הפיננסים למתן אשראי לנדל"ן, בצעד שנועד למנוע השפעה גורפת על המערכת הכלכלית הרחבה בגרמניה.

בבריטניה, בה השתלטה המדינה על חברת השירותים הפיננסיים Bradford & Bingley בשבוע שעבר, שר האוצר הצהיר על תמיכה במערכת הבנקאית, כשאמר כי הממלכה "מוכנה לעשות כל שידרש על-מנת לעזור לבנקים".

שווקים מתעוררים

השווקים המתעוררים רשמו היום את הקריסה החדה ביותר מזה שני עשורים בהובלת המדדים ברוסיה ובברזיל בהם הופסק המסחר. לאחר שמדד ה-RTS נפל מתחת לרמה של 1000 נקודות, לראשונה בשלוש שנים האחרונות. הירידה במחירי הנפט וחוסר הוודאות בנוגע למצבו של מגזר הפיננסים העלו את חששות המשקיעים. מדד בורסת ה-micex ירד ב-18% לעומת השער בו סגר ביום שישי, נפילה שבעקבותיה הופסק המסחר.

בתוך כך, מדד הבווספה הברזילאי צנח היום ב-10% בטרם הופסק המסחר בפעם השנייה היום. השווקים באינדונזיה וערב הסעודית רושמים את הירידות החדות ביותר מזה שש שנים. מדד ה- MSCI לשווקים המתפתחים נופל ב-8.2%.

אסיה

כל השווקים באסיה סגרו היום בירידות, כאשר ביפן, דרום קוריאה, ווייטנאם המדדים צנחו ביותר מ-4%, ובאוסטרליה ירדה הבורסה ב-3.36%. בהונג קונג, מדד האנג סנג ירד ב-4.97% לשפל של כשנתיים. בסין, מדד בורסת שנחאי חזר מחופשה בת שבוע ימים ואיבד 6.76% מערכו. מדד ה-msci אסיה פסיפיק נפל 2.5% בטוקיו לשיא שלילי של 3 שנים.

סחורות

בבורסת הניימקס נסגר המסחר בנפט בירידות, בהמשך למגמה השלילית משבוע שעבר. החוזים העתידיים על הנפט רשמו היום צניחה של 6.07 דולרים, למחיר של 87.81 דולר לחבית. מחירה של חבית כעת משקף ירידה בשיעור של יותר מ-40% ממחיר השיא (147.23 דולר) באמצע ביולי השנה. ירידות חדות נרשמו היום גם בשאר מחירי הסחורות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.