צו המניעה בוטל: המיזוג בין הבנקים וולס פארגו וואקוביה ייצא לפועל

(עדכון) החלטת בית המשפט לערעורים הפכה את החלטה קודמת להוציא צו מניעה למיזוג, שבקשה סיטיגרופ. מוולס פארגו נמסר: "נמשיך לעבוד לקראת השלמת המיזוג, לפי ההסכם עם וואקוביה." ה'פד' מתווך בין סיטי לוולס פארגו, מנסה לקדם פשרה
יונתן גורודישר |

הבנק וולס פארגו הודיע כי הסיכום למיזוג עם וואקוביה ייצא לפועל, זאת לאחר שבית המשפט לערעורים הפך את החלטה קודמת להוציא צו מניעה לרכישה לבקשת סיטיגרופ, כשהאחרונה טענה לבלעדיות במו"מ לרכישת וואקוביה, כך נמסר מוולס פארגו.

צו המניעה בוטל – המיזוג יצא לפועל

וולס פארגו הודיע הבוקר כי "אנו מרוצים שהצו הלא מבוסס מאתמול בוטל." בהתייחסות לתהליך ההשתלטות על וואקוביה נמסר כי "וולס פארגו ימשיך לעבוד לקראת השלמת המיזוג, לפי ההסכם עם וואקוביה."

בראשון בבוקר (שעון ישראל) הודיעה סיטיגרופ (סימול: C) שבית המשפט העליון בניו-יורק הוציא צו מניעה בתגובה להצעת בת ה-15 מיליארד דולרים של וולס פארגו (סימול: WFC) לרכישת הבנק הרביעי בגודלו בארה"ב, וואקוביה (סימול: WB). סיטי טענה שהסכם הבלעדיות שחתמה עם וואקוביה אינו מאפשר לגורמים אחרים להעלות הצעות רכש או מיזוג עם וואקוביה.

ההסכם, לפיו לסיטיגרופ יש בלעדיות בניהול מו"מ לרכישת וואקוביה, נחתם בין הצדדים עוד ביום שני בשבוע שעבר. עם זאת, ביום חמישי נודע כי וואקוביה קיבל הצעת רכש מצידו של הבנק וולס פארגו, תמורת 15 מיליארד דולרים. כתגובה להודעה זו טענו בסיטי לבלעדיות, וכי לפי ההסכם ביניהם וואקוביה לא הייתה רשאית לנהל משא ומתן עם גורמים אחרים.

בתוך כך, סיטי הודיעה בשבת בלילה כי השופט צ'ארלס ראמוס מבית המשפט העליון בניו-יורק הוציא צו מניעה המאריך את הסכם הבלעדיות בין סיטי וואקוביה, וכפועל יוצא מכך, על הקפאת המיזוג בין וואקוביה לוולס פארגו. בהצהרה של סיטיגרופ נמסר כי הסכם הבלעדיות "מונע מוואקוביה מלנהל מו"מ או להיכנס להסכמי רכישה/מיזוג עם כל גורם מלבד סיטי."

ה'פד' מחפש פשרה - מציע לפצל את וואקוביה

בעוד שבית המשפט לערעורים ביטל את צו המניעה, הוול סטריט ג'ורנל דיווח אתמול כי הפדרל ריזרב האמריקני מנסה לתווך בין שני המחזרים המתחרים, סיטי וולס פארגו, ולהביא לפשרה לפיה כל צד ירכוש חלק מהבנק הכושל וואקוביה, כשיחלקו ביניהם את 3,346 סניפי הבנק.

בניגוד להסכמה הקודמת בין סיטי לממשל, לפיה תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי (FDIC) יממן מיליארדים של דולרים בהלוואות לסיטי, בתוכנית שנידונה אתמול אין זכר לתמיכה פדרלית באחד מהמתמודדים על הרכישה, כך לפי הדיווח.

"סיטי חופשייה להציע לוואקוביה הצעה טובה יותר."

"וואקוביה מאמינה כי ההסכם עם וולס פארגו הולם, תקין, ומייצג הכי טוב את האינטרס של בעלי המניות, העובדים וציבור משלמי המיסים האמריקני", כך אמרה אתמול קריסטי בראון, דוברת מטעם וואקוביה. "לפי ההסכם, סיטי חופשייה להציע לוואקוביה הצעה טובה יותר."

"משלם המיסים לא משלם סנט" בעסקה של וולס פארגו, אמר ביום שישי יו"ר וואלס פארגו, ריצ'ארד קובצביץ' בראיון ביום שישי. עוד הוסיף כי ההצעה של וולס פארגו טובה יותר לא רק בגלל המחיר, אלא גם כי לשני הבנקים "תרבות וערכים דומים."

בעקבות ההודעה על הצעת הרכישה בת ה-15 מיליארד דולרים, הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס שהיא מנמיכה את אופק הדירוג של וולס פארגו וחברות הבת של התאגיד, מ'יציב' ל'שלילי'. בהודעתה פירטה מודי'ס כי הצעתה של וולס פארגו לקנות את וואקוביה מראה על עלייה בסיכון שהבנק לוקח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.