בלאומי מעריכים: "חוקי הכלכלה לא יהיו הגורם המכריע בהתנהגות השווקים"
בעוד שעיני המשקיעים בעולם מופנות לגבעת הקפיטול בוושינגטון לקראת ההצבעה בבית הנבחרים, בנסיון שני לאשר את תוכנית ההצלה של הממשל האמריקני, בבנק לאומי אומרים כי לא בטוח שיהיה בתוכנית די על-מנת להוציא את המשק האמריקני ממיתון.
"גם אם תאושר תוכנית סיוע בארה"ב, תוצאותיו של המשבר רחוקות מלהסתיים והיציאה מהמיתון לא תבוא מפעולה חד פעמית. בנוסף, "יארך זמן עד שאמון המשקיעים יחזור, דבר שיקשה על השוק להתרומם", כך כותבים כלכלני בנק לאומי בסקירתם השבועית.
שוק המניות
"המשקיעים בשוק המקומי, שבתקופה האחרונה נטה להיות שלילי יותר מהשווקים מעבר לים, נהנו מהחג ומהפסקת המסחר הארוכה" מציינים בלאומי, ומוסיפים שלולא החג, השפעתה של דחיית תוכנית הממשל בבית הנבחרים האמריקני ביום שני הייתה מורגשת עוד יותר: "לקראת סיום המסחר ביום ראשון, ירדו המדדים המובילים, אך ירידות מתונות אלו היו כאין וכאפס לעומת מה שהיה מתרחש כנראה, ללא ההפסקה החגיגית."
בלאומי הוסיפו כי "בטווח הקצר צפוי המסחר בשוק המקומי להתאפיין בתנודתיות תוך קורלציה גבוהה עם השווקים הבינלאומיים". "חוקי הכלכלה לא יהיו הגורם המכריע בהתנהגות השווקים והאלמנט הפסיכולוגי יקבל משנה חשיבות." לנוכח קביעתם זו, ממליצים בלאומי "לשמור עדיין על חשיפה נמוכה למניות."
שוק האג"ח
לפי לאומי, אגרות החוב של חברות הנדל"ן ימשיכו לרכז עניין, ש"כתוצאה מהתגברות החששות מהחרפת מחנק האשראי, ועל רקע דחיית תוכנית ההצלה של הממשל בארה"ב רשמו אגרות החוב של ענף הנדל"ן המאופיין במינוף גבוה ירידות שערים חדות. העדר מידע חדש מצד בעלי השליטה בחלק מענקיות הנדל"ן והורדות הדירוג התכופות מגבירים את תחושות הפחד בקרב המשקיעים, ואלו מתורגמים לעלייה בפרמיית הסיכון."
בהסתכלות קדימה ממליצים בלאומי לתת עדיפות להשקעה באגרות חוב ממשלתיות שקליות לטווח בינוני-ארוך. "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם ובשל ההאטה הצפויה בצמיחה המקומית העלולים לפגוע בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת כיום עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני אלו הקונצרניות", מציינים. כמו-כן מוסיפים כי "כיום קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד."
שוק המט"ח
ההתפתחויות בנוגע לתוכנית החילוץ של הממשל האמריקני, טוענים בלאומי, היא שקבעה השבוע, וכנראה תמשיך לקבוע גם בעתיד הקרוב, את מגמת המסחר של הדולר בעולם. "ההערכות כי תוכנית החילוץ האמריקאית תאושר בסופו של דבר ע"י בית הנבחרים הביאה להתחזקותו של השטר הירוק."
הדולר התחזק השבוע בכ-5.6% מול האירו, ובכ-2.9% מול השקל. בלאומי מעריכים כי "אישורה של תוכנית זו יתרום להתחזקותו של הדולר, לפחות באופן זמני."

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.