אירופה עושה צעד קדימה: צרפת תציע הקמת קרן של 300 מיליארד אירו במטרה לייצב השווקים
בעוד שבארה"ב נמשכים הדיונים לקראת הצבעת הסנאט בהמשך היום לאישורה של תוכנית הממשל, ובעוד מתקבלים דיווחים על התקדמות המגעים בין הצדדים להביא את התוכנית לאישור מחדש בבית הנבחרים האמריקני, נראה כי גם הגוש האירופי מתכונן להתערב בשוק על מנת להביא ליציבות, ואולי אף לסיום המשבר.
לפי דיווח של רויטרס, צרפת מתכוונת להציע לאיחוד האירופי להקים קרן להצלת השווקים בסך של 300 מיליארד אירו, בישיבת ראשי ממשלות האיחוד בסוף השבוע הקרוב. בדומה לתוכנית המוצעת בארה"ב, גם במקרה זה מטרת התוכנית תהיה לספק רשת הצלה לבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים.
בראיון שיתפרסם מחר בעיתון 'הנדלסבלט' הגרמני, שואלת שרת האוצר הצרפתית, כריסטין לגרדה: "מה יקרה כאשר חברה קטנה באיחוד האירופי תעמוד בפני איום של קריסת בנקים?". "יתכן ולא יעמדו לרשותה המשאבים הנדרשים להצלתה", הוסיפה. "כאן נכנסת תוכנית ההצלה האירופית, והופכת לאפשרות."
צעד זה של צרפת ואולי אף של האיחוד האירופי, מגיע לאחר מספר פעולות בהן נקטו ממשלות מדינות האיחוד, בנסיון לייצב המצב בשווקים. אתמול ממשלות צרפת ובלגיה הודיעו על
נציין כי המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר היום במגמה מעורבת, מדד הדאס מפרנקפורט השיל 0.42% מערכו, מדד הפטסי הלונדוני טיפס 1.16%, ומדד הקאק הצרפתי לקראת הסגירה שינה מגמה, כשמירידה של כ-0.5%, עבר לעליות, וסגר על תוספת של 0.5%.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
