מי עושה את זה ממש "מצוין": מלחמת בתי השקעות ופרזנטורים
התחרות בשוק ההון עושה טוב לענף הפרסום וגורמת לאנשי השיווק לעבוד קשה. נדיר למצוא ברייק פרסומות, בכל אחד מהערוצים שאין בו פרסומת אחת לפחות של בית השקעות.
החלוקה הבסיסית בפנייה לקהל הרחב היא מאוד פשוטה; או לפעול בשדה התדמיתי או לדבר על תשואות, מספרים ותוצאות פיננסיות. אחת מהדרכים הנפוצות ליצור תדמית היא להשתמש בפרזנטור מוכר, ודרך ההיכרות של הקהל איתו ליצור את החיבור המותגי, תדמיתי לקהל היעד.
עדי אשכנזי (סטנד-אפיסטית) בישיר בית השקעות; יחזקאל לזרוב (שחקן) באלטשולר שחם; אלון גל (מאמן אישי) בכלל פיננסים, דרור רפאל (שדרן/קומיקאי) במגדל שוקי הון, והרשימה ממשיכה.
איך בוחרים את הפרזנטור המתאים כדי ליצור בידול, ומה עדיף, שיצחיק אותנו או שיתן לנו שיעור על החיים?
Bizportal שאל את סמנכ"לי השיווק של בתי ההשקעות - מה עומד מאחורי הבחירות וההחלטות?
אלטשולר שחם - הפרזנטור: יחזקאל לזרוב
ההוצאה הכוללת לפרסום של אלטשולר שחם ב- 2007: כ- 1.15 מיליון דולר, על-פי יפעת בקרת פרסום.
שמי יעקב, סמנכ"ל השיווק של אלטשולר-שחם: "לגבי הבידול, הגענו למסקנה שהקהל הרחב (להבדיל מהמקצועי) מבולבל ומוצף במספרים, אז החלטנו לנתק עצמנו משדה זה ולבנות את סיפור המותג"
למה יחזקאל לזרוב: "האימאג' שהוא מייצג מתאים ומצויין עבורנו. חיפשנו את הדמות שתשרת את המטרה של סיפור המותג היצירתי והשונה שלנו, ובעצה אחת עם משרד הפרסום שלנו (יהושע) החלטנו לבחור ביחזקאל לטווח ארוך".
"האסטרטגיה שלנו היא לפעול בצורה משולבת. משלבים בין תדמית לכלל הציבור הישראלי ואז גוזרים מתוך זאת את המסר הממוקד לכל קהל שפילחנו".
"העובדה שיחזקאל הוא גבר, ואחד שנראה טוב ומושך, היא כדי לפנות לקול הנשי, שעדיין - גם אם מדובר בשוק ההון, משפיע על ההחלטות המתקבלות במשפחה".
כלל פיננסים -הפרזנטור: אלון גל
ההוצאה הכוללת לפרסום של קבוצת כלל ב -2007: כ- 5.5 מיליון דולר, על-פי יפעת בקרת פרסום.
קובי נבון, מנכ"ל כלל פיננסים: "בידול בשוק ההון הוא בהחלט בעיה. כולם מנסים לגעת בפן התדמיתי כדי ליצור מעורבות רגשית לחברה. מטרתנו היא להעביר לקהל הרחב מסר מותגי שיזוהה איתנו".
לגבי אלון גל, "הכל תלוי בתקציבים. אני יכול לקחת כל דוגמן שבא לי ולהשקיע בו כספים כדי לבנות איתו מותג, אבל מעדיף את הדרך השנייה, הקצרה והטובה לא פחות. במקום להפוך מישהו לא מוכר לסלב, אנחנו לוקחים את אלון גל ודרך הערכים שלו, המוכרות והאמינות - אנחנו משתמשים בהצלחה שלו לטובת המותג".
"לא משנה מה יגידו, חשוב לזכור שההצלחה של פרסומת כזו או אחרת, היא לא בגלל הפרזנטור או איכות הפרסומת, אלא בעיקר תלויה ברפיטיציה ובתדירות - זה שם המשחק".
"כלל, להבדיל מגופים קטנים, לא מעוניינים בפניות לפלח קטן ומצומצם - מטרתנו היא להיות גדולים ומובילים, ולכן הפנייה היא רחבה יותר. יש כל מיני אסטרטגיות שיווקיות, לכניסה לשוק של גופים מסוימים - לטווח הקצר זה אולי יעיל אבל בטווח הארוך הם ימצאו עצמם בבעיה".
אקסלנס נשואה - הפרזנטור: אלירן כספי (דוגמן/שחקן)
ההוצאה הכוללת לפרסום של אקסלנס נשואה ב -2007: כ-5 מיליון דולר, על-פי יפעת בקרת פרסום.
ערן יניב, סמנכ"ל השיווק של אקסלנס: "הכל מתחיל באסטרטגיה. אנחנו יצרנו פנים ודמות לעולם שהיה כולו וירטואלי. במקרה שלנו כבית השקעות שלא היה מוכר חיפשנו בידול שיעזור לנו לבנות אופי מסוים שאי-אפשר לקנות בחוץ דרך אף פרזנטור".
"הבחירה בפרזנטור לא מוכר (כספי) הייתה במטרה שבאמת יאמינו שזהו האיש של אקסלנס ולא מישהו מוכר ששילמו לו כסף כדי שיבוא וידבר על המותג".
"בסופו של דבר, המהלך שלנו היה נכון והצליח. אנחנו הזכורים ביותר בפער אדיר על המקום ה-2. יש כאלו ששפכו פי 3 כסף מאתנו והשיגו רק אחוזים בודדים בזכירות".
"להבדיל מבתי השקעות שקוראים לעצמם חכמים, או יצירתיים, החלטנו לא לדבר במספרים כי עם ישראל פשוט לא מבין ולא מעורה בנושא, ולכן זה חבל ושגוי".
לגבי האסטרטגיה, "לדעתי השימוש בהומור בפרסום בשוק ההון הוא פשוט טעות ומי שמשתמש בו שוגה. אי אפשר להשתמש בצחוק בלי להיות מקושר עניינית לנעשה בשוק ההון. אנחנו אמנם מדברים בסוג של ציניות, אבל תמיד יש התייחסות לנתונים ותשואות מוכחות".
מגדל שוקי הון - הפרזנטור: דרור רפאל ("שי ודרור")
אורי שמואלי, סמנכ"ל השיווק של מגדל שוקי הון: "הבידול הוא בהחלט שאלה שאנחנו מתחבטים בה - ומאוד קשה לייצר אותו. המוצרים מאוד דומים וכל הפרסומות בסופו של דבר נראות אותו הדבר".
"העקרונות החשובים ביותר מבחינתנו, בשוק הזה הם שלושה: הראשון, והכי חשוב היא הרפיטיציה, שמכריעה את התחרות. השני - הוא פיזור מדיה אינטיליגנטי שמכיל בתוכו את המדיה, המוצר ואת קהל המטרה - ברגע שזה מתנהל בצורה חכמה, אנחנו יוצרים חשיפה נכונה ומדויקת מול קהל המטרה, והשלישי - הוא לייצר פרסומת טובה, שלא תקדיש את מירב תשומת הלב למספרים, אלא להיפך, לויז'ואל המעניין".
"לגבי דרור רפאל - אנחנו כמובן משתמשים במי שנמצא בשוק, ולא פועלים מתוך איזו תבנית נוקשה של כללים והגדרות. דרור מתאים לנו ומעביר את המסרים שלנו כמו שחיפשנו - גם בערכי הפשטות וגם במוכרות שלו ובאיכות המשחק. למרות זאת, מעולם לא הכרזנו עליו כפרזנטור הבית הבלעדי, אלא פרזנטור לטובת קמפיין ומטרה".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
