הדולר ברמות שפל של 9 שנים; נסחר ברמה של 3.8028 שקל
המטבע הישראלי נסחר כעת ביום המסחר האחרון של השבוע בהתחזקות ניכרת אל מול העיקריים. המטבע האמריקני רושם ירידה של 0.92% לרמה של 3.8208 שקל, האירו מאבד 1.17% לרמה של 5.5969 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי המטבע הישראלי ממשיך להפגין שריר כנגד הדולר, שנחלש בעולם, ונסחר בשיא של 5 שבועות. המשקיעים הזרים כמו המשקיעים המקומיים ממשיכים למכור את הדולר על פני השקל.
טווח המסחר עשוי להתנהל סביב הרמות של 3.82 – 3.87 כאשר פריצה מהותית של רמת התמיכה עשויה למשוך את הצמד עד לרמות של 3.785 כבר בטווח הקצר. נזכיר, כי פער הריביות בין ישראל לארה"ב עדיין שלילי ועומד על רבע אחוז לובת הדולר. יחד עם זאת, הערכות לעליות ריבית הבנק המרכזי הישראלי בשל הלחצים האנפציונים במשק המקומי הולכות וגוברת ביחד עם ציפיות השוק להורדת ריבית הפד החודש. מימוש התחזיות יביא ליתרון משמעותי של השטר הישראלי ולתוך במידה ניכרת.
אמש התאפיין המסחר בדולר בירידות אל מול האירו והיין, הנתונים מסקטור העבודה הפרטי אשר פורסמו ביום חמישי בארה"ב היו מתונים יחסית ולכן הפתעה לרעה היום במשרות החדשות ללא המגזר החקלאי עשויות למשוך את הדולר למהלך של ירידות נוספות כנגד המטבע האירופאי והיפני. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4750 אל מול האירו וסביב הרמות של 109.25 אל מול היין.
ביום רביעי, השטר הירוק רשם את הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז חודש מאי 2006 כנגד העיקריים. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים, כי עוד מוגדם מדי לראות בהתאוששות של השטר הירוק, נראה כי בטווח המידי המגמה של הצמד אירו/דולר עדיין דובית. הנתונים החלשים מהמשק האמריקאי לא מותירים ברירה לפדרל רזרב לקצץ בעוד כרבע אחוז את הריבית במשק כבר החודש, נכון להיום ישנם הערכות 1 ל3 להורדה אף חדה יותר של 0.5%.
המטבע היפני צובר רווחים ונסחר בשיא של 5 שבועות אל מול האירו והדולר, הערכות המשקיעים כי ההאטה הכלכלית בארה"ב עשויה להשליך על הזירה הגלובלית כולה. לכן, סוחרי הcarry traders אשר היו לווים את היין בכדי לקנות מטבעות עם ריבית גבוה יותר מוציאים את עצמם החוצה מפוזיציות קניה של אירו או דולר כנגד היין, זאת בשל הסיכון הרב והאי וודאות הגלומה במטבעות הנ"ל. כמו כן, יש לקחת בחשבון את המסחר הדל ביין עקב החגים מתחילת 2008 ביפן, כניסת המשקיעים היפנים עשויה לגרום לתפנית בהתנהגות היין לאחרונה. כעת נסחר היין סביב הרמות של 109.30 אל מול הדולר וסביב הרמות 161.15 אל מול האירו.
היום את מירב תשומת לב המשקיעים ימשכו נתוני המשכנתאות המאושרות בבריטניה בשעה 9:30 (GMT) ובארה"ב המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי אשר יתפרסמו בשעה 13:30 (GMT).
זהב: החוזה העתידי על הזהב עלה אמש ורשם שיא חדש, כאשר נסחר סביב הרמות של 872.90 דולר לאונקיה. המתכת הזהובה מקבלת תמיכה מחששות המשקיעם בנוגעה ללחצים האינפלציונים במשק האמריקאי והעליות במחיר הנפט אשר נסחר בשיא חדש של 100.1 דולר לחבית. כמו כן, המתיחות הגאופוליטית בפקיסטן מהווה גורם משמעותי לעליית הסחורות בכלל והזהב בפרט. רמת ההתנגדות המשמעותית עדיין עומדת על 880.00 דולר לאונקיה. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 868.50 דולר לאוניה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
משק בית בישראל מוציא בממוצע 18 אלף שקלים לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ־41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקלים, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקלים לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב־14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה, תקשורת ומזון, ועולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ־94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ־97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ־52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי שוויון גבוה ופערים ביכולת צריכה
הנתונים מצביעים על פערים עמוקים ומתמשכים בהכנסות בין שכבות האוכלוסייה. העשירון העליון ריכז בשנת 2023 כ־22.1% מההכנסה הכספית נטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שחלקו של העשירון התחתון הסתכם ב־2.6% בלבד, פער שממחיש את רמת הריכוזיות בהכנסות. מדד ג’יני, שעמד על 0.349, משקף רמת אי־שוויון גבוהה יחסית, המעידה כי פירות הצמיחה הכלכלית אינם מתחלקים באופן שווה בין משקי הבית. פערים אלה ניכרים גם ביכולת הצריכה ובנגישות למשאבים, והם מהווים רקע מרכזי להבנת דפוסי ההוצאה והחיים הכלכליים של משקי הבית בישראל.
