המשק הישראלי ישקיע 25 מיליארד דולרים ב-IT בחמש השנים הקרובות – גידול של יותר מ-38%
ההוצאה על IT בישראל בחמש השנים הבאות - בין 2008 ל-2012 - צפויה להגיע ליותר מ-25 מיליארד דולרים. זאת, לעומת ההוצאה על IT בחמש השנים האחרונות, שעמדה על כ-18 מיליארד דולרים בלבד - משמע גידול של 38.8%; כך מעריכים אנשי חברת המחקר IDC ישראל, שפרסמו אתמול (ג') את הנתונים במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב. בניגוד להערכת חברות המחקר העולמיות, וביניהן IDC, לפיהן צפויה האטה בשווקי ה-IT בשנה הקרובה בשל ההאטה הכלכלית והחשש מפני מיתון, הרי שבסניף הישראלי של IDC מעריכים כי שוק המיחשוב הישראלי יצמח בשנת 2008 ב-4.5% וההשקעה בו תסתכם ב-4.6 מיליארד דולרים.
במסיבת העיתונאים אמר ל-ThePeople גדעון לופז, מנכ"ל IDC ישראל, כי בחלוקה לפי ענפים, יוביל ענף התוכנה את הצמיחה ב-2008 בשיעור של 8.3% ל-800 מיליון דולרים. "הגידול הצפוי בשוק התוכנה הוא גבוה יותר מאשר שאר ענפי ה-IT", אמר לופז, "ענף התוכנה, המהווה שוק שנתי של כמיליארד דולרים, הוא מוקד ההשקעה של ארגונים". שוק המחשבים האישיים יצמח ב-5.4% על פי IDC ויסתכם בשנה הבאה ב-929 מיליון דולרים. במקום השלישי מבחינת שיעורי הצמיחה, אמר לופז, נמצא שוק השרתים, אשר צפוי לגדול ב-5.1% ולהגיע ל-370 מיליון דולרים. ענף שירותי ה-IT יצמח ב-4.9% ויגיע ל-1.7 מיליארד דולרים. האחסון יגדל ב-2.6% ל-200 מיליון דולרים, ואילו שיעור הצמיחה בענף ציוד העזר למחשבים, צפוי לרשום את הצמיחה הצנועה ביותר: של 1.3% ויגיע ל-243 מיליון דולרים. "תחומי ציוד רבים סובלים משחיקת מחירים עולמית ומחידושים טכנולוגיים המייעלים ניצולת של חומרה", הסביר לופז.
לופז מיפה את מערך ה-IT העסקי בארגונים בארץ. לדבריו, יש בהם 1.3 מיליון תחנות קצה, 145,000 שרתים פיזיים, 44,000 שרתים וירטואליים, 2.5 טלפונים ניידים, 400 מערכות CRM ו-6,000 מערכות ERP. הוא הוסיף, כי סך כל נפח האיחסון הארגוני בארץ מוערך בכ-60 פטה-בייט. לדבריו, סך ייצור של IT לנפש בישראל הסתכם בשנת 2007 ב-600 דולרים לשנה. "מהבחינה הזו מפגרת ישראל אחר מדינות מערביות אחרות כמו אירלנד, שבה הייצור של IT לנפש עומד על כ-830 דולרים", אמר לופז, "גרמניה - 950 דולרים לנפש, בריטניה - 1,400 דולרים לנפש, ארה"ב ושבדיה - 1,150 דולרים לנפש".
הוא הוסיף, כי "מבחינת התרומה של IT לתוצר המקומי, מדורגת ישראל באחד מהמקומות הגבוהים בעולם. יחס ההוצאה על ה-IT בישראל, מהווה 3.2% מהתוצר – וזה יותר מגרמניה, שבה הוא מסתכם בפחות מ-3% אך מעט פחות מארה"ב, בריטניה ושוודיה - שבה עולה התרומה של ענף ה-IT לתוצר הלאומי על 3.5%. ככלל, יש לנו עדיין לאן לשאוף, לא עשינו מספיק". לדברי לופז, בישראל מועסקים בשוק הטכנולוגי בכללו 168,000 עובדים, המהווים 6.3% מכוח העבודה במשק. בתעשיית ההיי-טק עובדים 102,000 איש, במחלקות IT בארגונים 38,000 איש, ובשוק ה-IT – כ-28,000 איש.
העדר אינטגרציה למוצרים עבור SMB
"המשרדים הקטנים בישראל הם פלח שוק מוזנח, המקבל מוצרים פרימטיביים, עם העדר אינטגרציה", אמר לופז והסביר: "שוק העסקים הקטנים והבינוניים, כמו גם המגזר הביתי, ירשמו את הגידול הגבוה ביותר בחמש השנים הבאות בהוצאה על IT. לפיכך, צפויים יצרני ה-IT להעמיק את פעילותם בקרב שני מגזרים אלה". למרות זאת, אמר "אנו צפויים לראות הזנחה מצד הספקיות לגבי שוק זה גם ב-2008, ולמרות שזה שוק המוציא כשני מיליארד דולרים בשנה".
ההוצאה של מגזר המשרדים הקטנים שבהם 1-10 עובדים, תרשום בחמש השנים הבאות צמיחה שנתית ממוצעת של 6.7% ותגיע ל-2.2 מיליארד דולרים. ההוצאה של המגזר הביתי תגדל ב-6.3% ל-2.6 מיליארד דולרים. ההוצאה בקרב מגזר העסקים הקטנים שבהם מועסקים בין 10-99 עובדים, תרשום גידול שנתי ממוצע של 5.1%, ותגיע ל-3.3 מיליארד דולרים. לדברי לופז, סך ההוצאה במגזר העסקים הבינוניים צפוי לגדול ב-4.9% ולהגיע ל-4.4 מיליארד דולרים בחמש השנים הקרובות, ואילו מגזר העסקים שבהם מועסקים יותר מעל 500 עובדים, ירשום את הגידול השנתי הממוצע הקטן ביותר - של 3.9% ל-12.4 מיליארד דולרים בחמש השנים הבאות.
אילו מגמות נוספות בשוק ה-IT הישראלי?
"לגבי תחום הווירטואליזציה, לכולם ברור כי פתרון וירטואליזציה אכן יקל על פעילות מינהל ומערך המחשוב – הן על ידי יכולות ניהול משופרות, גיבוי טוב יותר ורמת שרידות גבוהה יותר. אולם התבוננות מעמיקה יותר, מגלה כי מנהלי המיחשוב עדיין נתקלים במכשולים רבים, כאשר חלק גדול מהם מתקשה ב'מכירת' הפרויקט להנהלת החברה. זאת, בשל חוסר היכולת להוכיח החזר על השקעה. בשל כך, מנהלי מיחשוב רבים מעדיפים להמתין עם פרויקט הווירטואליזציה, עד לסבב רענון השרתים הבא.
לגבי קוד פתוח: הפופולריות של תוכנות קוד פתוח ובמיוחד מערכות הפעלה לינוקס - ממשיכה לגבור. כשליש מהארגונים מתכוונים להשקיע בקוד פתוח במהלך שנת 2008. שרת לינוקס כלשהו מותקן ביותר ממחצית מהארגונים בישראל - ארגונים עם יותר מ-50 תחנות קצה. מנהלי ה-IT מרוצים מהטמעות קוד פתוח, אולם מרביתם עדיין מעדיפים לבחון את הפתרון בסביבת בדיקה לפני המעבר לסביבה קריטית".
ומה לגבי DRP בארגונים?
"למרות כל ההתקדמות בתחום זה, ארגונים לא מוכנים ליום האסון. ליותר מ-50% מארגוני האנטרפרייז אין אתר DRP, אין תפיסה ניהולית של המשכיות עסקית וכל מה שיש להם הוא גיבוי באופנים שונים. ארגונים עדיין חוששים מאובדן של מידע מגובה, ותהליכי האחזור שלהם עדיין לא בדוקים ולא מוכחים. חלון זמן ההתאוששות הוא ארוך מאוד".
מה בין המגמות הטכנולוגיות הצפויות בעולם ובין השוק הישראלי?
"מגמות טכנולוגיות שמתהוות בתעשיית ה-IT העולמית, יובילו בשנים הבאות למהפכה באופן היצירה, השימוש וההפצה של תוכנה - בקרב ארגונים וצרכנים פרטיים. תפיסות טכנולוגיות חדשות, ביניהן תוכנה כשירות (SaaS) ו-Web 2.0, יביאו בשנים הבאות לשינוי ביחסי הכוחות המסורתיים בתעשיית ה-IT: החברות הגדולות תמשכנה לבסס את שליטתן בתחום התשתיות הטכנולוגיות באמצעות מיזוגים ורכישות, כאשר במקביל - שוק היישומים יהפוך למבוזר יותר ויאפשר למגוון רחב של חברות קטנות להציע פתרונות מתמחים לקהלי מטרה ממוקדים".
"לאור התחרות המסתמנת בתחום תשתיות ה-IT, אשר נחשב למוקד פעילות עיקרי עבור חברות היי-טק ישראליות, ולנוכח הגידול בהיקף פעילויות הפיתוח הטכנולוגי והפיתוח העסקי המקומי של חברות ה-IT הגדולות - צפויה האצה של מגמת הרכישות ושיתופי הפעולה בינן לבין חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום התוכנה. בהתאם, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות – אשר בשנים האחרונות צמצמו במידה משמעותית את היקף השקעותיהן בחברות הפועלות בשוק התוכנה הארגונית, צפויות להגביר מחדש את השקעותיהן בתחום בארץ ובעולם".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.