המשק הישראלי ישקיע 25 מיליארד דולרים ב-IT בחמש השנים הקרובות – גידול של יותר מ-38%
ההוצאה על IT בישראל בחמש השנים הבאות - בין 2008 ל-2012 - צפויה להגיע ליותר מ-25 מיליארד דולרים. זאת, לעומת ההוצאה על IT בחמש השנים האחרונות, שעמדה על כ-18 מיליארד דולרים בלבד - משמע גידול של 38.8%; כך מעריכים אנשי חברת המחקר IDC ישראל, שפרסמו אתמול (ג') את הנתונים במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב. בניגוד להערכת חברות המחקר העולמיות, וביניהן IDC, לפיהן צפויה האטה בשווקי ה-IT בשנה הקרובה בשל ההאטה הכלכלית והחשש מפני מיתון, הרי שבסניף הישראלי של IDC מעריכים כי שוק המיחשוב הישראלי יצמח בשנת 2008 ב-4.5% וההשקעה בו תסתכם ב-4.6 מיליארד דולרים. במסיבת העיתונאים אמר ל-ThePeople גדעון לופז, מנכ"ל IDC ישראל, כי בחלוקה לפי ענפים, יוביל ענף התוכנה את הצמיחה ב-2008 בשיעור של 8.3% ל-800 מיליון דולרים. "הגידול הצפוי בשוק התוכנה הוא גבוה יותר מאשר שאר ענפי ה-IT", אמר לופז, "ענף התוכנה, המהווה שוק שנתי של כמיליארד דולרים, הוא מוקד ההשקעה של ארגונים". שוק המחשבים האישיים יצמח ב-5.4% על פי IDC ויסתכם בשנה הבאה ב-929 מיליון דולרים. במקום השלישי מבחינת שיעורי הצמיחה, אמר לופז, נמצא שוק השרתים, אשר צפוי לגדול ב-5.1% ולהגיע ל-370 מיליון דולרים. ענף שירותי ה-IT יצמח ב-4.9% ויגיע ל-1.7 מיליארד דולרים. האחסון יגדל ב-2.6% ל-200 מיליון דולרים, ואילו שיעור הצמיחה בענף ציוד העזר למחשבים, צפוי לרשום את הצמיחה הצנועה ביותר: של 1.3% ויגיע ל-243 מיליון דולרים. "תחומי ציוד רבים סובלים משחיקת מחירים עולמית ומחידושים טכנולוגיים המייעלים ניצולת של חומרה", הסביר לופז. לופז מיפה את מערך ה-IT העסקי בארגונים בארץ. לדבריו, יש בהם 1.3 מיליון תחנות קצה, 145,000 שרתים פיזיים, 44,000 שרתים וירטואליים, 2.5 טלפונים ניידים, 400 מערכות CRM ו-6,000 מערכות ERP. הוא הוסיף, כי סך כל נפח האיחסון הארגוני בארץ מוערך בכ-60 פטה-בייט. לדבריו, סך ייצור של IT לנפש בישראל הסתכם בשנת 2007 ב-600 דולרים לשנה. "מהבחינה הזו מפגרת ישראל אחר מדינות מערביות אחרות כמו אירלנד, שבה הייצור של IT לנפש עומד על כ-830 דולרים", אמר לופז, "גרמניה - 950 דולרים לנפש, בריטניה - 1,400 דולרים לנפש, ארה"ב ושבדיה - 1,150 דולרים לנפש". הוא הוסיף, כי "מבחינת התרומה של IT לתוצר המקומי, מדורגת ישראל באחד מהמקומות הגבוהים בעולם. יחס ההוצאה על ה-IT בישראל, מהווה 3.2% מהתוצר – וזה יותר מגרמניה, שבה הוא מסתכם בפחות מ-3% אך מעט פחות מארה"ב, בריטניה ושוודיה - שבה עולה התרומה של ענף ה-IT לתוצר הלאומי על 3.5%. ככלל, יש לנו עדיין לאן לשאוף, לא עשינו מספיק". לדברי לופז, בישראל מועסקים בשוק הטכנולוגי בכללו 168,000 עובדים, המהווים 6.3% מכוח העבודה במשק. בתעשיית ההיי-טק עובדים 102,000 איש, במחלקות IT בארגונים 38,000 איש, ובשוק ה-IT – כ-28,000 איש. העדר אינטגרציה למוצרים עבור SMB "המשרדים הקטנים בישראל הם פלח שוק מוזנח, המקבל מוצרים פרימטיביים, עם העדר אינטגרציה", אמר לופז והסביר: "שוק העסקים הקטנים והבינוניים, כמו גם המגזר הביתי, ירשמו את הגידול הגבוה ביותר בחמש השנים הבאות בהוצאה על IT. לפיכך, צפויים יצרני ה-IT להעמיק את פעילותם בקרב שני מגזרים אלה". למרות זאת, אמר "אנו צפויים לראות הזנחה מצד הספקיות לגבי שוק זה גם ב-2008, ולמרות שזה שוק המוציא כשני מיליארד דולרים בשנה". ההוצאה של מגזר המשרדים הקטנים שבהם 1-10 עובדים, תרשום בחמש השנים הבאות צמיחה שנתית ממוצעת של 6.7% ותגיע ל-2.2 מיליארד דולרים. ההוצאה של המגזר הביתי תגדל ב-6.3% ל-2.6 מיליארד דולרים. ההוצאה בקרב מגזר העסקים הקטנים שבהם מועסקים בין 10-99 עובדים, תרשום גידול שנתי ממוצע של 5.1%, ותגיע ל-3.3 מיליארד דולרים. לדברי לופז, סך ההוצאה במגזר העסקים הבינוניים צפוי לגדול ב-4.9% ולהגיע ל-4.4 מיליארד דולרים בחמש השנים הקרובות, ואילו מגזר העסקים שבהם מועסקים יותר מעל 500 עובדים, ירשום את הגידול השנתי הממוצע הקטן ביותר - של 3.9% ל-12.4 מיליארד דולרים בחמש השנים הבאות. אילו מגמות נוספות בשוק ה-IT הישראלי? "לגבי תחום הווירטואליזציה, לכולם ברור כי פתרון וירטואליזציה אכן יקל על פעילות מינהל ומערך המחשוב – הן על ידי יכולות ניהול משופרות, גיבוי טוב יותר ורמת שרידות גבוהה יותר. אולם התבוננות מעמיקה יותר, מגלה כי מנהלי המיחשוב עדיין נתקלים במכשולים רבים, כאשר חלק גדול מהם מתקשה ב'מכירת' הפרויקט להנהלת החברה. זאת, בשל חוסר היכולת להוכיח החזר על השקעה. בשל כך, מנהלי מיחשוב רבים מעדיפים להמתין עם פרויקט הווירטואליזציה, עד לסבב רענון השרתים הבא. לגבי קוד פתוח: הפופולריות של תוכנות קוד פתוח ובמיוחד מערכות הפעלה לינוקס - ממשיכה לגבור. כשליש מהארגונים מתכוונים להשקיע בקוד פתוח במהלך שנת 2008. שרת לינוקס כלשהו מותקן ביותר ממחצית מהארגונים בישראל - ארגונים עם יותר מ-50 תחנות קצה. מנהלי ה-IT מרוצים מהטמעות קוד פתוח, אולם מרביתם עדיין מעדיפים לבחון את הפתרון בסביבת בדיקה לפני המעבר לסביבה קריטית". ומה לגבי DRP בארגונים? "למרות כל ההתקדמות בתחום זה, ארגונים לא מוכנים ליום האסון. ליותר מ-50% מארגוני האנטרפרייז אין אתר DRP, אין תפיסה ניהולית של המשכיות עסקית וכל מה שיש להם הוא גיבוי באופנים שונים. ארגונים עדיין חוששים מאובדן של מידע מגובה, ותהליכי האחזור שלהם עדיין לא בדוקים ולא מוכחים. חלון זמן ההתאוששות הוא ארוך מאוד". מה בין המגמות הטכנולוגיות הצפויות בעולם ובין השוק הישראלי? "מגמות טכנולוגיות שמתהוות בתעשיית ה-IT העולמית, יובילו בשנים הבאות למהפכה באופן היצירה, השימוש וההפצה של תוכנה - בקרב ארגונים וצרכנים פרטיים. תפיסות טכנולוגיות חדשות, ביניהן תוכנה כשירות (SaaS) ו-Web 2.0, יביאו בשנים הבאות לשינוי ביחסי הכוחות המסורתיים בתעשיית ה-IT: החברות הגדולות תמשכנה לבסס את שליטתן בתחום התשתיות הטכנולוגיות באמצעות מיזוגים ורכישות, כאשר במקביל - שוק היישומים יהפוך למבוזר יותר ויאפשר למגוון רחב של חברות קטנות להציע פתרונות מתמחים לקהלי מטרה ממוקדים". "לאור התחרות המסתמנת בתחום תשתיות ה-IT, אשר נחשב למוקד פעילות עיקרי עבור חברות היי-טק ישראליות, ולנוכח הגידול בהיקף פעילויות הפיתוח הטכנולוגי והפיתוח העסקי המקומי של חברות ה-IT הגדולות - צפויה האצה של מגמת הרכישות ושיתופי הפעולה בינן לבין חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום התוכנה. בהתאם, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות – אשר בשנים האחרונות צמצמו במידה משמעותית את היקף השקעותיהן בחברות הפועלות בשוק התוכנה הארגונית, צפויות להגביר מחדש את השקעותיהן בתחום בארץ ובעולם".

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק
רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".
הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על
נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.
מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.
איך מגישים?
את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים
הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.
בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים
במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.