הרשות לניירות ערך החלה לפני ימים אחדים בפיילוט למערכת ממוחשבת, אשר מאפשרת להעביר בדוא"ל מאובטח לגופים המפוקחים על ידה מסמכים, הוראות ודרישות שונות. המערכת, המכונה "יעל", תתבסס על חוק חתימה אלקטרונית, משמע קבלת אישור מהמערכת על הגעת המסמך לתיבת הדואר של חברה, תהווה אישור חוקי לכך שהוא הגיע לידיה. בראיון ל-ThePeople אמר נתן הרשקוביץ, מנמ"ר הרשות לניירות ערך, כי "אנו ערוכים מבחינה טכנולוגית למעבר משלב הפיילוט למימוש מלא באוויר, והמערכת תעלה לאוויר לאחר שינוי החקיקה הנדרש, שצפוי לקרות במהלך 2008".

לדברי הרשקוביץ, מערכת הדואר האלקטרוני המאובטח "יעל" תתבסס גם היא – כמו המגנא - על חוק חתימה אלקטרונית, ועקרונותיה יהיו עקרונות דומים למערכת הדיווח מגנא. זו הוקמה לפני ארבע שנים, והיא מאפשרת לחברות, לקרנות נאמנות ולשאר הגופים המפוקחים על ידי הרשות, להעביר לרשות ולבורסה מסמכים אלקטרונים, עם חתימה אלקטרונית והפצה מהירה ושוויונית, תוך טיפול בהיבטי אבטחת מידע ומיידיות. הטמעת המערכת, שמבוססת על תשתיות תהיל"ה הממשלתיות, נעשתה על ידי אנשי ה-IT של הרשות ואנשי יבמ ישראל.

"לאחר צבירת ניסיון של ארבע שנים בדיווח האלקטרוני באמצעות המגנא, ובעקבות ביסוסה של המערכת בשוק ההון ושל הדיווחים באמצעותה - ככלי היעיל והמרכזי בהפצת המידע, הוחלט ברשות שיש מקום להמשיך ולהתייעל, גם בכיוון 'ההפוך' של שליחת דואר אלקטרוני מהרשות - אל הגופים המפוקחים על ידה", אמר הרשקוביץ.

לדבריו, "המערכת הזו היא ראשונה מסוגה בישראל, והיא מושתתת על הטכנולוגיות העדכניות והמתקדמות ביותר הקיימות בשוק. היא מספקת פתרונות טכנולוגיים לשאלות סבוכות, כולל זיהוי חד ערכי של מורשי הגישה לתיבות הדואר, אבטחת המידע וטיפול בחתימה האלקטרונית". כך, אמר הרשקוביץ, המערכת משתלבת בפרויקט "הכספת הממשלתית", אשר נבנתה ומתוחזקת על ידי תהיל"ה שבמשרד האוצר. "מטרת הכספת הממשלתית היא לאפשר לגופי הממשלה להעביר דואר רשום ואחר לגופים אחרים בצורה אלקטרונית - מאובטחת, קלה וזולה", הוסיף.

מה המשמעות של הטמעת המערכת?

"עד כה המסמכים יצאו בפאקס או בדוא"ל לא מאובטח. כעת תישלחנה הנחיות של הרשות, הוראות, או בקשות, כאשר נשתמש בחתימה אלקטרונית וזו תהווה אישור קבלה. עקרונית, מדובר בפלטפורמה אשר מתבססת על עקרונות חוק חתימה אלקטרונית. אלו מבטיחים ודאות בקבלת המסמך כפי שנשלח, ודאות בהגעת המסמך לתיבת הדואר של הנמען הרצוי, וכן ודאות לגבי אי הגעתו לגורמים אחרים מהנמען הרצוי. מנגנון דומה לזה, קיים כבר עתה בתקנות סדר הדין האזרחי, ביחס להמצאת מסמכים לבתי המשפט.

ההסדר המוצע בחוק לגבי מערכת יעל הוא מקיף ומלא יותר, והוא מחייב את ציבור הנמענים שהוגדר בו לעשות שימוש בפלטפורמה זו, כלומר - להיכנס בתדירות שתקבע בהסדר לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח, ולבדוק אם התקבלו באמצעותה מסמכים מהרשות. חיוב שכזה מאפשר לנו לוודא באופן חזק יותר כי המסמך אכן התקבל על ידי הנמען".

למי מיועדת המערכת?

"המדובר באלפי נמענים – חברות וארגונים שונים. המערכת מיועדת לפניה לגופים שכבר עתה משתמשים בפלטפורמת המגנא, בעת המגעים שהם עורכים עם הרשות ועם הציבור: חברות מדווחות, חברות רישום כפול, חברות הפונות לרשות בבקשה להתיר להן להציע ניירות ערך לציבור, מציעים בהצעות רכש, חתמים ונאמנים לתעודות התחייבות. ההסדר יחול גם על חברות בעלות רשיון לפי חוק הייעוץ ועל מנהלי קרנות ונאמנים לקרנות, לפי חוק קרנות הנאמנות.

ציבור הנמענים של הרשות הוא ציבור של חברות גדולות יחסית - להבדיל מאנשים פרטיים, אשר מכיר את דרך ההתקשרות האלקטרונית ומורגל אליה, לאור החובה הקיימת מזה כמה שנים, לבצע את כל הדיווחים באמצעות המגנא.

יתרון נוסף הוא בעלויות הנמוכות שהוא מחייב את הנמענים לשאת, לשם הצורך שלהם לקיים את חובתם לקבל דואר אלקטרוני מהרשות. למעשה, העלות העיקרית שעל הנמען לשאת בה, היא עלות קבלת הרשאה למורשה גישה מטעמו לתיבת דואר חדשה. עלות רכישת אמצעי חתימה (Token) ותעודה אלקטרונית מתאימה לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח, מסתכמת במאות שקלים בודדים. נמען שימנה את מורשה החתימה האלקטרונית שלו – המחזיק ברשותו אמצעי חתימה ותעודה אלקטרונית בתוקף, אשר משמשים לצורך הדיווח במגנא – לשמש כמורשה גישה מטעמו למערכת הדואר האלקטרוני המאובטח, יהיה פטור אף מעלות זו".