10% בלבד מהארגונים בישראל החלו להטמיע את חלונות ויסטה
שנה לאחר שהושקה בקול תרועה גדול, נדמה שהארגונים בישראל מתחילים להטמיע את מערכת ההפעלה חלונות ויסטה, אולם לא בהכרח בקצב בו קיוותה מיקרוסופט. נתונים שמפרסם השבועון האמריקני InformationWeek, המתבססים על סקר שנערך בקרב 546 ארגונים, מעלים כי קצב החדירה של חלונות ויסטה בארגונים בארה"ב עומד על פחות מ-10%, וכי מרבית הארגונים נוקטים בגישה של "נחכה ונראה". בישראל, כך נדמה, הנתונים מעט חיוביים יותר: "להערכתי, רק 10% מהארגונים בישראל נמצאים בשלבי ההטמעה הראשוניים של מערכת ההפעלה", אומר בראיון ל-ThePeople פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, המתמחה בתשתיות מיחשוב. לדבריו, "אני ציפיתי כי קצב החדירה של ויסטה למערכי IT בארגונים בישראל יהיה מהיר יותר".
כהן הסביר, כי "קשה להעריך במדויק את קצב החדירה של מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, כיוון שזו מנפקת מספרים אודות מכירות של רשיונות למערכת ההפעלה, אולם לא ניתן להקיש מהם במדויק, על מועד ההתקנה בפועל של המערכת לאחר רכישתה -פעולה שיכולה לקרות לאחר חודשים לא מעטים", הוא ציין. "אני מעריך, כי 60-70% מהארגונים בישראל נמצאים כיום בשלב הבחינה של המערכת, רובם במצב של בחינה התחלתית".
לדבריו, בשנת 2008 קצב החדירה של ויסטה צפוי להימשך. "כבר כיום הלקוחות רואים את היתרונות של ויסטה -הן בהיבטי אבטחת מידע, בייחוד בתחום של מחשבים ניידים, והן בהיבטי היתרונות שבהפצת תוכנה, השירות ועוד. היתרונות קיימים -ולקוחות מבינים אותם".
למרות זאת, סייג כהן, בתחום מרכזי אחד טרם חל המהפך הצפוי. המדובר, על פי כהן, בתחום היישומים שדורשים ויסטה. כך, הדגים, "אם בעולם הבריאות היו מפתחים יישום שהיה מסייע לצפות בצילומי ברזולוציה גבוהה – עם ממשק של ויסטה, אזי למחרת היום היתה מגיעה דרישה מהשטח, מצד המשתמשים בעולם הבריאות -להטמעת ויסטה בתחנות העבודה שלהם. זאת, כי יישום שכזה היה משפר את הפונקציונליות של העבודה שלהם. אולם, הופעתם של יישומים שכאלה עדיין לא מורגשת בסביבה העסקית בארגונים במגזרים השונים. התמיכה של יצרניות התוכנה, בפיתוח יישומים שמשתמשים בתכונות ייחודיות לוויסטה -טרם קרתה. כאשר היישומים הללו יפותחו, אז תבוא מהשטח הדרישה המסיבית לשימוש בוויסטה, לשם שיפור התפקוד ולא בשביל הפאן".
"בישראל מיקרוסופט יחסית חזקה לעומת העולם, מצד אחד", אמר, "אולם מצד שני, ההטמעה של חומרה בישראל -פעולה הנדרשת בעת שדרוג לוויסטה -יקרה יותר יחסית לעולם. בשל שקלול שני וקטורים מנוגדים אלו, הרי שאני מעריך כי אנו מעט מתקדמים באימוץ ויסטה בישראל, לעומת שאר העולם. בכל מקרה, STKI ממליצה על מעבר של ארגונים לוויסטה, בעיקר לארגונים הנמצאים כיום עם מערכת ההפעלה חלונות 2000, משמע כאלו שכדאי להם לדלג על הטמעת XP".
לדבריו, "מומלץ לעבור בסופו של דבר לוויסטה, אולם יש לבחון בקפדנות את הכדאיות של המעבר הזה. יש לזכור כי תמיכה 'רגילה' ב-XP, המכונה 'מיינסטרים', מסתיימת ביוני 2009, ונתון זה יש לשקלל בעת ההחלטה על המעבר האמור".
כהן הדגיש, כי קצב החדירה של אופיס 2007 – שהושק במקביל למערכת ההפעלה ויסטה -הוא מהיר יותר משמעותית מזה של ויסטה, בעיקר בישראל.
בקרוב אצלכם
אין מחלוקת בקרב האנליסטים, כי בסופו של דבר תפעל מערכת ההפעלה ויסטה בכל המחשבים השולחניים ובכל המחשבים הנישאים שמבוססים על חלונות, אולם סביר להניח שהאימוץ בארגונים, כאמור, יהיה איטי ממה שקיוו במיקרוסופט. זאת, משום שוויסטה מציעה בעיקר שדרוג מתון של ממשק המשתמש, אמצעי האבטחה וביצועי הרשת -תחומים בהם טיפלו כבר בארגונים, באמצעות פתרונות מצד שלישי ופיתוח עצמי. מבין הארגונים שמפעילים תשתיות מיחשוב מורכבות, רק מעטים מסוגלים להצדיק את השדרוג של מחשבי הלקוח, תשתיות השרתים ויישומי התוכנה -כפי שמחייב המעבר למערכת ההפעלה ויסטה.
בחברות קטנות, המעבר לוויסטה יתבצע בהתאם למחזור השדרוגים של החומרה, ומערכת ההפעלה החדשה תותקן רק במחשבים חדשים שתרכוש החברה. בחברות גדולות יותר, מחזורי השדרוג וחישובי הכדאיות מורכבים יותר.
בחברות שמפעילות ציוד חומרה מגוון ויישומים מפיתוח עצמי, בסביבה של חלונות XP, יימשך התהליך -משלב התכנון ועד שיושלם המעבר המלא -18 חודשים עד שנתיים. בארגונים שמפעילים גרסאות קודמות של חלונות, או בארגונים בהם לא נהנה המעבר מגיבוי פוליטי -עשוי התהליך להימשך תקופה ארוכה אף יותר.
ההבטחות של ויסטה
ויסטה מציעה שיפורים רבים בהשוואה לחלונות XP, אך לא ברור עד כמה, אם בכלל, תורמים שיפורים אלה להגברת התפוקה של עובדי המידע. השינוי המוחשי ביותר מתבטא בממשק המשתמש Aero, שמעניק מראה מלוטש ונוצץ, אשר מזכיר מאוד את ממשק המשתמש Aqua של אפל. למרות שמיקרוסופט מציגה את ממשק Aero כמהפכה של ממש, הרי שמבחינת הארגונים, כרוך המעבר אליו בנטל משמעותי - הצורך בהכשרה מחודשת. אולי זו אחת הסיבות לכך ש-49% מבין המשיבים לסקר שערך InformationWeek, ציינו כי הם היו מעדיפים ממשק משתמש פשוט יותר, עם דרישות חומרה צנועות יותר.
יתרון נוסף שמדגישה מיקרוסופט קשור לאבטחה, בזכות הבקרה הפרטנית יותר שמעניק מנגנון User Account Control והתוספת של הכלים Windows Firewall, Windows Defender ו-BitLocker. אולם, רק 19% מבין המשיבים ציינו את האבטחה כסיבה של ממש לשדרוג - משום שברוב הארגונים מפעילים כבר כלי אבטחה מצד שלישי. יתרה מכך, כל מנהלי המיחשוב ששוחחו עמם אנשי השבועון האמריקני, ציינו כי יוסיפו להשתמש בכלי אבטחה מצד שלישי גם לאחר המעבר לוויסטה.
ממבחנים שערך השבועון האמריקני עולה, כי Windows Firewall מבצע עבודה יסודית בכל הקשור לניטור של התעבורה הנכנסת והתעבורה היוצאת, וכן ביחס לחסימת המשאבים של מערכת ההפעלה כשמתגלה התנהגות חריגה שעשויה לרמז על הידבקות במזיקים. הכלי כנגד תוכנות ריגול Windows Defender, מוצע ללא תשלום נוסף גם למשתמשי XP. כלי ההצפנה על בסיס חומרה, BitLocker, אמור לצמצם סיכונים של גניבת נתונים כתוצאה מאובדן, גניבה או סילוק של מחשבים.
תוספות אחרות עשויות לצמצם את מספר השיחות למוקד התמיכה. הבולטת מביניהן היא הכלי Shadow Copy - שמקביל לכלי System Restore של חלונות XP, אך מסוגל לשחזר גם נתונים ולא רק הגדרות מערכת. הכלי מצלם (snapshots) את הקבצים והיישומים תוך כדי עבודה, ומאפשר להחזיר מסמכים למצב קודם ללא צורך במעורבות פעילה של מחלקת המיחשוב. כדי לחסוך נפח אחסון נשמרים רק השינויים המשלימים (incremental changes) בעותקים הנוספים של המסמכים ובגיבויים האוטומטיים שמתבצעים בכוננים משותפים ברשת. כלי Instant Search מכין אינדקסים ומציע יכולות חיפוש משופרות, ונתוני META מסייעים למשתמשים לבצע חיפוש יעיל במחשב המקומי ובתיקיות המשותפות ברשת.
עוד מבטיחה ויסטה לשפר את ביצועי הרשת, באמצעות TCP/IP stack חדש, שמתאים באופן אוטומטי את ביצועי התקשורת לעומס על הרשת ולמהירות התגובה. במבחנים שערך שבועון InformationWeek נמצא, כי במערכת ההפעלה ויסטה, היה קצב ההורדה מ-Windows Server 2003, ברשת LAN מקומית, מהיר פי שניים מאשר בחלונות XP.
אם זה לא מקולקל...
מבחינתם של המשתמשים העסקיים, יש לא מעט סיבות להימנע משדרוג. דרישות החומרה הן אחת הסיבות העיקריות שלא לשדרג, אם כי השיפורים בביצועי המחשבים מקהים את העוקץ. ממשק Aero מעמיד את הדרישות הגבוהות ביותר, אם כי סביר להניח שארגונים רבים יחסמו אותו בכל מקרה.
בעיה נוספת, שזכתה לפרסום רב, קשורה לתמיכה ביישומים. למרות שמרבית (אך לא כל) התוכנות מצד שלישי כבר הותאמו לוויסטה, הרי שבאשר ליישומים מפיתוח עצמי, התמונה שונה. חברות רבות עדיין משתמשות ביישומי לקוח שמותאמים לחלונות 2000, ולא הותאמו כלל ל-XP - שלא לדבר על ויסטה. יתכן בהחלט שיישומים אלה יתגלו כמתאימים אפילו לוויסטה, אך הבדיקות המתחייבות מציבות נטל נוסף.
אולם, המכשול העיקרי בפני המעבר לוויסטה, נובע מכך שארגונים רבים עדיין לא השלימו את המעבר ל-XP. כל הכלים והמדריכים שמציעה מיקרוסופט עצמה נועדו למעבר מ-Windows XP Service Pack 2 או Windows Server 2003. החברה כלל אינה מתייחסות לפלטפורמות שולחניות אחרות או תשתיות שרת אחרות. אולם, מספר חברות מצד שלישי, כבר זיהו את הנישה ומציעות סיוע ללקוחות שמבקשים לעבור.
ככלל, השדרוג לוויסטה אינו זוכה לעדיפות גבוהה בקרב החברות העסקיות. שלושה רבעים ממנהלי המיחשוב ציינו כי הם שוקדים על פרויקטים אחרים, חשובים יותר, ושיעור דומה מבין מנהלי המיחשוב ציינו כי להערכתם, התמורה להשקעה (ROI) בשדרוג תהיה נמוכה.
הצורך בהכשרה מחודשת מציב מכשול נוסף. מאחר וממשק Aero מוצע כאופציה בלתי מחייבת, הרי שבאחד הארגונים שהשיבו לסקר ציינו כי בכוונתם לאמץ את התצורה המינימלית של ויסטה (זיכרון RAM בנפח של 1 ג'יגה-בייט ללא כרטיס גרפי נפרד) על מנת לחסוך את ההכשרה הדרושה לשימוש בממשק Aero. אולם, אנשי התמיכה ייאלצו בכל זאת לרכוש מיומנויות חדשות ולעבור הכשרה מתאימה.
גם האמצעים החדשים שנקטה מיקרוסופט כדי למנוע פיראטיות מרתיעים לקוחות -וזה נכון אפילו ביחס לארגונים גדולים ומסודרים ולא רק לגבי משתמשים פיראטיים. זאת משום שחייבים לבצע הפעלה לכל עותק של ויסטה, אפילו אם רוכשים רשיון לכמויות גדולות. ההפעלה יכולה להתבצע ישירות מול שרתי מיקרוסופט, או בצורה מקומית, בעזרת KMS (ר"ת Key Management Service). השימוש ב-KMS חוסך לארגונים את הצורך בטיפול בקודי הפעלה נפרדים לכל מחשב, ואת הסיכון שקוד ההפעלה של הרשיון לכמויות גדולות ייחשף, אך הוא כרוך בהגברת המורכבות של התשתיות.
ערכת KMS מוצעת להורדה חינם, עבור ויסטה, ומיועדת לארגונים שמפעילים 25 לקוחות ויסטה לפחות. בכל מחשב לקוח חייבים לחדש את ההפעלה מדי 210 ימים לכל היותר, אחרת עובר הלקוח למצב מוגבל, בו ניתן להשתמש רק בדפדפן האינטרנט. כברירת מחדל מחודשת - ההפעלה היא מדי 14 ימים. מנהלי התפעול נדרשים לפקוח עין על KMS ולוודא שההפעלה מתבצעת כיאות.
שיקולי עלות
לקוחות ארגוניים שרכשו את תוכנית Software Assurance של מיקרוסופט, אשר כוללת את כל העדכונים, יכולים לשדרג לוויסטה ללא תוספת מחיר. במסגרת תוכנית SA נהנית באופן אוטומטי כל עמדת עבודה עם מערכת XP Professional גם מרשיון ל-Vista Enterprise. רשיון SA כרוך אמנם בתשלום שוטף, אך הוא עדיין מעניק תמורה טובה בהשוואה לרשיון חד פעמי. לעתים קרובות, הפשטות של הרשיון הגורף SA משתלמת, כדי למנוע את הטרדות הכרוכות ברישוי ומעקב בארגונים גדולים.
לטענת מיקרוסופט, מרבית הלקוחות הגדולים משתמשים ברשיון SA, בעוד שרבות מבין החברות הקטנות והבינוניות משתמשות ברשיונות OEM שנלווים למחשבים חדשים. שדרוג רגיל למהדורת Vista Business עולה כ-200 דולרים לכל עמדה בה מותקנת XP. מוסדות חינוך וארגונים שפועלים שלא למטרות רווח זכאים להנחות ברכישה של רשיונות לכמויות גדולות.
אין לזלזל גם בדרישות החומרה המינימליות של ויסטה. למרות שבחלק מהמהדורות, אשר מיועדות למשתמשים ביתיים ולשווקים מתפתחים, ניתן להשתמש גם במחשבים בעלי מפרט בסיסי -הרי שמרבית החברות בארה"ב יעדיפו לאמץ את מהדורות Vista Business או Vista Enterprise. מהדורת Vista Business מקבילה ל-XP Pro ומיועדת לחברות קטנות, בעוד ש-Vista Enterprise מעניקה תכונות נוספות ומוצעת רק במסגרת רשיונות SA. במחשבים שנרכשו בתקופה האחרונה סביר להניח שניתן יהיה להפעיל מהדורות אלה, אך הפעולה לא תהיה בהכרח מיטבית.
כדי לאמוד את ההתאמה של מחשבים לוויסטה, מציעה מיקרוסופט את מדד Windows Experience Index, אשר לוקח בחשבון את מרבית רכיבי המחשב. מיקרוסופט ממליצה להשתמש במחשב שזוכה בציון WEI של 3 לפחות, אך כדי ליהנות ממלוא התפקודים של ויסטה ממליצה מיקרוסופט לבחור במחשב שזוכה לציון WEI של 4 לפחות. בפועל, מרבית המחשבים ששווקו לפני שנת 2007 והוכרזו כ-Vista-ready זכו לציון WEI של 1 או 2 לכל היותר.
הכלים מוצלחים, המניעים חלשים
מיקרוסופט מציעה שלל כלים שאמורים לסייע לארגונים לעבור מ-XP לוויסטה, וכן מגרסאות קודמות של Office ל-Office 2007. למרות שהמעבר דורש מחויבות גבוהה מבחינת הזמן והמאמץ, הרי שכלים אלה יתקבלו בברכה על ידי כל מי שחווה כבר מעבר מחלונות 3.1 לחלונות XP.
למרבה האירוניה, למרות שמוצעים הפעם כלי עזר טובים, הרי שמרבית הלקוחות אינם מוצאים סיבות של ממש למעבר: זאת בעוד שהמעבר המורכב מפלטפורמת חלונות 9x המוגבלת לחלונות 2000 או XP התבצע בקצב מהיר בהרבה מהקצב המתוכנן של המעבר לוויסטה.
מתוצאות הסקר, עולה כי מרבית המשיבים - 77% - עברו ל-XP תוך שנתיים מההשקה, בעוד שרק 24% מתכוונים לעבור לוויסטה בתקופה המקבילה. סוכני השינוי החזקים ביותר הם המניעים העסקיים -או היעדרם -וכן העוצמה הפוליטית של מחלקת המיחשוב בארגון, ולאו דווקא המפרטים הטכניים.

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.