סקר בינלאומי חדש קובע: המשכורות של אנשי IT מנוסים בישראל - במקום השמיני בעולם
האם המשכורת שלכם גבוה יותר מהממוצע? על פי סקר בינלאומי שערכה חברת כוח האדם האמריקנית מרסר, עדיף לאנשי IT בכלל, ולמנמ"רים בפרט, לעבוד באירופה: מדינות אירופה - וישראל בתוכן - תופסות את המקומות הראשונים בסקר המשכורות של אנשי ה-IT, שנערך בקרב 6,545 חברות וארגונים מ-35 מדינות. בממצאי הסקר, לישראל נציגות בין עשרת המקומות הראשונים בעולם רק בטבלה העוסקת במשכורות לאנשי מחשבים מנוסים - שם היא מגיעה למקום השמיני. ארה"ב נמצאת במקום השישי - הן בטבלה של משכורות המנהלים והן בטבלת המשכורות של העובדים המנוסים.
מהסקר עולה, כי בשווייץ משולמות המשכורות הנדיבות ביותר לאנשי מחשבים, בכל הקטגוריות. בטבלת המשכורות של מנהלי המיחשוב, אחרי שווייץ - נמצאות דנמרק, בלגיה, בריטניה, אירלנד וארה"ב. בשווייץ זוכה מנהל מיחשוב ממוצע למשכורת שנתית של 140,060 דולרים, בעוד שבארה"ב הגיעה משכורתו ל-107,500 דולרים.
גם בטבלת המשכורות של עובדי המיחשוב המנוסים מובילה שווייץ - ואחריה בלגיה, גרמניה, דנמרק, בריטניה, ארה"ב, אירלנד וישראל. בשווייץ זוכה עובד מיחשוב מנוסה ממוצע, למשכורת שנתית של 101,508 דולרים, בעוד שבארה"ב מגיעה משכורתו ל-60,000 דולרים ובישראל ל-58,721 דולרים - שהם כ-20,000 שקלים בחודש בקירוב.
בווייטנאם, בולגריה, הפיליפינים והודו משכורות מנהלי המיחשוב הן הנמוכות ביותר. מנהל מיחשוב ממוצע בווייטנאם, השתכר השנה 15,470 דולרים, ואילו עובד מיחשוב ממוצע בווייטנאם, קיבל השנה משכורת של 5,574 דולרים בלבד. הודו "מככבת" גם במקום השני בטבלת המדינות בהן המשכורות של עובדי המיחשוב המנוסים הן הנמוכות ביותר.
על פי מרסר, לחברות מארה"ב וממערב אירופה, יש נטיה להוציא עבודות מיחשוב פשוטות למיקור-חוץ אל מדינות בהן המשכורות נמוכות, ואילו את משימות המיחשוב התובעניות והמורכבות יותר הן נוטות להותיר בשוק המקומי.
בישראל: תארים, ניסיון מקצועי, גודל הארגון
בראיון ל-ThePeople אמר ג'ימי שוורצקוף, מייסד ומנכ"ל חברת המחקר והייעוץ STKI, כי "ככלל, ממצאי הסקר נכונים ומדוייקים". לדבריו, יש לערוך כמה אבחנות כאשר באים לבדוק את נושא השכר. האחת בודקת מהי הכשרתו האקדמית של איש ה-IT והמנמ"ר. השניה - מהו ניסיונו המקצועי, באילו תפקידים עסק ובאילו ארגונים. השלישית היא מה הוא גודל הארגון בו הוא עובד בתפקיד הרלוונטי. משמע – אין דין בנק או חברת טלקום כדין ארגון בינוני.
בהתייחסו להשכלה האקדמית, ציין שוורצקוף כי "כיום תואר שני במנהל עסקים ובהתמחות במערכות מידע הפך לסטנדרט בין אם אתה יועץ, ובין אם איש IT. בקרב העובדים הצעירים, התואר השני הוא דרישת מפתח לקבלה לתפקיד".
היבט נוסף בעת קבלת עובדי IT לעבודה, לפי שוורצקוף, הוא הניסיון. "יש לערוך הבחנה ברורה ומשמעותית לגבי גודל הארגון של העובד והארגון ממנו הוא בא. גודל הארגון משפיע על גודל מערך ה-IT, וככזה – על היקף הפרויקטים בו העובד טיפל וכמות האנשים אותה הוא ניהל – אם זה בארגון שלו או בעבודה מול אינטגרטורים וחברות מיקור-חוץ". שני היבטים אלו, ציין, המהווים את המרכיב המרכזי בשקלול שכר עובדי ה-IT בכלל, והמנמ"רים בפרט. על פי היבטים אלו יש דמיון בין השכר בארגונים גדולים בישראל ובארה"ב.
מחסור במנמ"רים מקצועיים לארגונים גדולים
"יחסית לגודלה של המדינה", אמר שוורצקוף, "המשכורות של המנמ"רים ואנשי ה-IT הן בסדר גמור. אין מה לעשות, בכל הקשור לגודל המדינה ישראל היא 'מדינת עולם שלישי'. כך בהכרח כמות הארגונים הגדולים היא מועטה, מה שיוצר בעיה עבור מנמ"רים מקצועיים, מוכשרים ומנוסים, אשר אין להם לאן להתקדם. במקביל למחסור בתפקידים נוצר מחסור גם בכוח אדם איכותי, מנוסה ומקצועי, כיוון שאין מספיק משרות פתוחות, מה שגורם לכך שאנשים לא יכולים להתקדם".
שוורצקוף הדגים את דבריו: "אם אתה מנהל תשתיות IT בארגון גדול – מוסד בנקאי או חברת טלקום - עם סיום תפקידך לאחר שלוש או חמש שנים אתה תימצא בבעיה: מיצית את תפקידך הנוכחי אך לא תוכל למצוא במהרה ארגון בינוני שבו תוכל לשמש בתפקיד מנמ"ר על מנת שבעתיד הרחוק יותר תוכל לחזור לארגון הגדול אותו עזבת או ארגון מקביל לו כדי להיות שם מנמ"ר". כך, ציין שוורצקוף, נוצר מעגל קסמים המזין את עצמו ויוצר שתי בעיות: מחסור בכוח אדם מקצועי של אנשי IT מוכשרים ומנוסים ששימשו בתפקידי ניהול במערכי IT בארגונים גדולים, ומנגד מחסור במשרות עבור אותם אנשים.
לדבריו, "למצב זה אין פתרון נראה לעין באופק, מה שפירוש מונע מאנשי ניהול IT מלהתקדם". הוא סיכם את דבריו בהתייחסו לסקר שבוצע באומרו, כי "בסך הכל משכורות אנשי ה-IT בארץ הן סבירות מאד".
מצעד המשכורות
על פי הסקר של מרסר, אלו הן 10 המדינות בהן המשכורות של מנהלי מיחשוב הן הגבוהות ביותר (משכורת שנתית בדולרים של ארה"ב): שווייץ עם 140,960 דולרים, דנמרק - 123,080 דולרים, בלגיה עם 121,170 דולרים, בריטניה עם 118,190 דולרים, אירלנד עם 108,230 דולרים, ארה"ב עם 107,500 דולרים, גרמניה עם 106,730 דולרים, קנדה עם 93,860 דולרים, הונג קונג (סין) עם 90,340 דולרים ואוסטרליה עם 88,850 דולרים.
ב-10 המדינות בהן המשכורות של מנהלי מיחשוב הן הנמוכות ביותר (משכורת שנתית בדולרים של ארה"ב) הראשונה היא וייטנאם עם 15,470 דולרים, אחריה בולגריה עם 22,240 דולרים, פיליפינים עם 22,280 דולרים, הודו עם 25,000 דולרים, אינדונזיה עם 31,720 דולרים, סין (שנגחאי) עם 33,770 דולרים, מלזיה עם 35,260 דולרים, צ'כיה עם 35,880 דולרים, סין (בייג'ינג) עם 36,220 דולרים, וארגנטינה עם 43,180 דולרים.
להלן 10 המדינות בהן המשכורות של עובדי מיחשוב מנוסים הן הגבוהות ביותר (משכורת שנתית בדולרים של ארה"ב):הראשונה היא שווייץ עם 101,508 דולרים, בלגיה עם 75,497 דולרים, גרמניה עם 72,097 דולרים, דנמרק עם 70,300 דולרים, בריטניה עם 64,337 דולרים, ארה"ב עם 60,000 דולרים, אירלנד עם 59,998 דולרים, ישראל עם 58,721 דולרים, קנדה עם 57,982 דולרים ופינלנד עם 54,742 דולרים.
להלן 10 המדינות בהן המשכורות של עובדי מיחשוב מנוסים הן הנמוכות ביותר (משכורת שנתית בדולרים של ארה"ב): וייטנאם עם 5,574 דולרים, פיליפינים עם 8,133 דולרים, הודו עם 9,628 דולרים, אינדונזיה עם 10,048 דולרים, סין (שנגחאי) עם 13,212 דולרים, בולגריה עם 14,241 דולרים, מלזיה עם 14,446 דולרים, ארגנטינה עם 14,700 דולרים, סין (בייג'ינג) עם 16,145 דולרים וצ'כיה עם 17,253 דולרים.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.