הדאו שבר את שיא כל הזמנים ומשאיר את המשבר מאחור
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר הראשון של הרבעון הרביעי בעליות שערים חדות. מדד הדאו ג'ונס שבר היום את שיא כל הזמנים כאשר שבר היום שוב את קו 14,000 הנקודות ובכך השאיר את משבר האשראי שפקד את הכלכלה הגדולה בעולם מאחורה. זאת על אף האזהרות הכבדות שהגיעו מכיוון ענקית הפיננסים סיטיגרופ שהודיעה היום כי היא צופה ירידה של כ-60% ברווח הרבעוני בעקבות משבר האשראי בשווקים. עוד נמסר מהחברה כי היא צפויה לרשום מחיקה של 1.4 מיליארד דולר בהתחייבויות הפיננסיות, כמו כן לרשום סכום של כ-1.3 מיליארד דולר הפסדים בעקבות המשבר בשוק המשכנתאות.
סקטור הפיננסים האמריקני בלט היום גם על רקע מקרה נוסף, הבנק הגדול באירופה, UBS דיווח כי הוא צפוי לעבור להפסד של כ-687 מיליון דולר ברבעון השלישי כתואה ממחיקה של מיליארדים הקשורים במשבר ה-subprime.
המשקיעים המשיכו להתייחס היום גם להתבטאיותיו של אלן גרינספאן, נגיד הפד לשעבר, אשר ממשיך לקדם את ספרו החדש ואומר היום כי מחירי הדירות בארה"ב ימשיכו לרדת למשך תקופה, כמו כן אמר ביום שישי האחרון כי הוא מאמין שהסיכוי שכלכלת ארה"ב תכנס למיתון עולה, אם כי נשאר מתחת ל-50%.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בעליות של 1.46% ברמת 2,740 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר את יום המסחר בעליות שערים של 1.38% ברמת 14,087 הנקודות.
החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש נובמבר, נסחרים כעת בירידה של 1.61 דולר ברמת 80.05 הדולר לחבית.
מאקרו
מדד מנהלי הרכש האמריקני לחודש ספטמבר פורסם היום כאשר הוא יורד לרמתו הנמוכה ביותר מזה 6 חודשים אל 52%, מדובר בירידה השלישית הרצופה בחודשים האחרונים. נזכיר כי בחודש אוגוסט עמד המדד על 52.9%.
הירידהלא הייתה צפוייה, קונסנזוס תחזיות האנליסטים של MarketWatch עמד על עליה ל-53%. טווח הערכות האנליסטים נע בין 51% ל-54%.
אמריקניות במרכז
ענקית הטלקומיוניקציה (סימול: NOK), חברת נוקיה, נסחרה היום ברקע להודעתה כי קנתה את יצרנית המפות האלקטרוניות לרכבים, Navteq Corp עבור 8.1 מיליארד דולר במזומן.
סקטור הפיננסים מושך היום תשומת לב רבה על רקע הדיווחים של סיטי גרופ ו-UBS.
ישראליות במרכז
גילת (חו"ל) הנסחרת בנאסדק (סימול: gilt) ובתל אביב, מרחיבה פעילותה בארה"ב, חברת הבת של גילת, ספייסנט, זכתה בחוזה, יחד עם ענקית התקשורת ורייזן (verizon) לאספקת רשת לשירותי לווין מסוג skyedge, הכוללת למעלה מ-5,000 תחנות vsat לשירות הדואר האמריקאי (usps). היקפו הכולל של הפרוייקט נאמד בכ-25 מיליון דולר, ההערכות בשוק הן כי חלקה של גילת הוא למעלה מ-10 מיליון דולר.
מניית רדוויז'ן ריכזה היום עניין ורשמה ירידות חדות לאחר שהחברה דיווחה על אזהרת הכנסות. בתאריך ה-24 ביולי דיווחה החברה על צפי להכנסות של 25 מיליון דולר ברבעון השלישי, ואילו היום מעדכנת החברה את תחזיותיה לרמה של 20.5 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי. נציין, כי החברה תפרסם את תוצאותיה הכספיות בתאריך ה-1 בנובמבר. בועז רביב, יו"ר החברה, מסר - "אנחנו בהחלט מאוכזבים מתוצאות הרבעון השלישי אך באותו הזמן גם בטוחים לחלוטין באסטרטגיה שלנו, במיקומנו בשוק, כמו גם באשר לתחזית צמיחת השוק בו אנו פועלים (videoconferencing).
נייס מערכות הודיעה היום (ב') כי חתמה על חוזה על סך 9 מליון דולר מעיריית ניו-יורק, עבור משטרת ניו-יורק (nypd) , לרכישת nice inform , לניהול מולטימדיה של מידע מאירועים, עבור הדור הבא של מוקדי החירום 911. הכנסות מהעיסקה צפויות לתרום לתוצאות החברה בשנת 2008.
מניית קומברס נסחרה ברקע למספר הודעות מצד החברה. הבוקר הודיעה קומברס כי חברת Digitel, מפעילה סלולארית מוונצואלה, תרחיב את השימוש בפתרונות החיוב של קומברס. בנוסף הודיעה קומברס, כי חברת התקשורת העולמית Cable & Wireless תשיק את פתרון הבילינג בזמן אמת של קומברס בקריביים. עוד הודיעה החברה כי ספקית האינטרנט המובילה בקנדה, משיקה שירותי קול באמצעות פתרונות קומברס. השירות יכלול טווח רחב של שירותי טלפוניה למנויים פרטיים ועסקיים. כמו כן יאפשרו פתרונות ה VoIP של קומברס ל Pathway להעביר שירותי Turnkey לספקי שירותים וירטואליים (VSP) שיוכלו להציע באופן מיידי מערך מלא של שירותי מידע וקול למנויים תחת המותג שלהם.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
