היעדר מערכות IT, מערכות שתפקדו באופן חלקי, מערכות מידע בין גופים שונים שלא "דיברו" ביניהם, ומערכות שהנתונים שלהם לא היו מעודכנים - זו תמונת המצב העולה מעיון בדו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בנושא היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה. הדו"ח, אשר הותר לפרסום אתמול (ד'), מעלה תמונת מצב קשה לגבי תפקוד ה-IT במסגרות הציבוריות השונות - משרדי הממשלה, שירותי הבריאות וההצלה, וכן גופים מקומיים שונים.

כך, בפרק הדן בתפקוד הרשויות המקומיות, קובע המבקר כי חלק מהרשויות המקומיות בצפון לא הכינו תיקי מודיעין אוכלוסייה ובהם נתונים מפולחים לפי חתכים שונים. כמו כן, לא הוכנו מסדי נתונים שיאפשרו לשלוף ממערכות ה-IT מידע על אזורים או אוכלוסיות, בהן אירע פיגוע ונדרש לסייע להן.

"לרשויות המקומיות לא היו מערכות שליטה ובקרה, שביכולתן לספק תמונת מצב עדכנית על מספר התושבים ברשויות המקומיות ועל מצבם. על הרשויות המקומיות לקיים מעקב אחר האוכלוסייה שבתחום שיפוטן בעתות חירום ולקבל מידע עדכני על מצבה, כדי שיהיה ביכולתה לתת מענה הולם לצורכי האוכלוסייה, ובייחוד לצורכי האוכלוסיות המיוחדות", ציין המבקר, "מן הראוי לקיים מערכות מידע מתקדמות, אשר תאפשרנה מתן הנחיות לציבור ומסירת מידע שוטף בנוגע לאספקת השירותים". הוא קובע כי כמה רשויות לא השתמשו במירב הערוצים העומדים לרשותן, לרבות טלפונים, SMS ואינטרנט, על מנת לעדכן את הציבור במידע חיוני.

בעיות בנוגע לזרימת המידע

בפרק הדן בתפקוד שירותי הבריאות קובע הדו"ח, כי "כדי להחליט בצורה מושכלת יש צורך במידע מעודכן בנושאים השונים. בפרט, יש חשיבות למידע שגוף אחד מפיק, ומעביר לגוף אחר המקבל החלטות. בפועל, בעת המלחמה, עלו בעיות אחדות בנוגע לזרימת המידע בין הגופים השונים". לדברי המבקר, בעת המלחמה, פעולת מערכות ה-IT בבתי החולים הואטה, בתי החולים התלוננו שגופים רבים דרשו לקבל מהם מידע, אולם לא היה גורם אחד אשר אסף מבתי החולים את המידע הגולמי והעבירו בחתכים הרצויים לשאר הגופים. כך, מציין הדו"ח, יחידת ר"מ 2 לא הצליחה להעביר תמונת מצב של נפגעים לפיקוד הצפון ולכן נאלצה להציב חיילים מטעמה בבתי החולים.

בהמשך הפרק בנושא בריאות, הדן בוויסות נפגעים בעת חירום, קובע הדו"ח כי ויסות הנפגעים נעשה כדי להבטיח שכל פצוע יקבל טיפול רפואי מיטבי, ועל כן חיוני לבצעו בצורה מושכלת ומקצועית. "כדי לקבל החלטות מושכלות על ויסות נפגעים", צוין, "הן מאירועים בעורף, הן מהחזית, והן מבית חולים אחד למשנהו - נדרש לדעת תמונת מצב בכל רגע נתון בבתי החולים. לפיכך, צריך שיהיה בידי הגורמים הקובעים את יעדי הפינוי של הנפגעים, כלי אמין ומדוייק שיאפשר לדעת מהי רמת העומס ביחידות הקריטיות בבתי החולים בכל רגע נתון. מבקר המדינה כבר הצביע בעבר על מהימנות נמוכה של מערכת הנתונים, בשל היעדר קישור למערכות המידע של בתי החולים".

עוד מציין המבקר, כי ממצאי התחקיר של קצין רפואה ראשי העלו כי היחידה הנמצאת בבתי החולים ומטפלת בחיילים הנפגעים לא שלטה בדו"ח תמונת המצב, הדו"ח שהפיקה לא היה מהימן, וחוסר השליטה הלך והחמיר עם העלייה בכמות הפצועים.

צוות הפקת הלקחים מהמלחמה בתחום ניהול המידע, המליץ בין השאר על סוגי נתונים שונים שבתי החולים ידווחו עליהם, "למערכת מידע שתשודרג". המבקר מציין כי יש לפעול ברמה הלאומית בין גורמי ההצלה והבריאות השונים, לפעול לגיבוש כלי דיווח ישים, שייתן מידע רלוונטי בתהליך קבלת ההחלטות בנושא ויסות הנפגעים ופוטנציאל הקליטה שלהם. זאת, כדי לשנות את המצב כיום, בו המידע מועבר באמצעות פקס, ולממש העברת המידע בצורה מקוונת בזמן אמת.

לגבי המידע הנמצא בבתי החולים, קובע המבקר כי יש לשפר את נהלי העברת המידע מצה"ל, ולהסדיר נהלים אלו. "היערכות למלחמה כוללת גם היערכות לוויסות נפגעים יעיל", מציין המבקר, "על מקרפ"ר, פיקוד העורף, והאגף לשעת חירום - לבחון הכלים הקיימים בנודע לוויסות נפגעים ולשפר את מערכות המידע".

עוד מציין המבקר כי בבתי החולים משתמשים במערכת IT בשם "אדם", באמצעותה ניתן לספק לאוכלוסייה מידע על הימצאות הנפגעים בבית חולים זה או אחר. לדברי המבקר, פעילות מערכת זו, כמו גם של מערכת נמ"ר - הואטה במלחמה עקב אי חלוקה מתאימה לאירועים השונים במהלכה.

המבקר ממליץ, לאור ריבוי הגורמים שאספו מידע, והדרישות לקבלתו מצד גורמים שונים, כי ראוי שגוף מטה אחד יאסוף את המידע ויפיץ אותו, תוך קביעה באילו כלים ותוכנות להשתמש.

כיוון שפרויקט רשומה רפואית לאומית טרם מומש, מציין המבקר, לא ניתן היה לקבל תיקים של חולים בחלק מהמרפאות שפעלו בקו העימות. סיבה נוספת לכך, היא חוסר התקשורת בין קופות החולים השונות.

הוא מסכם את הפרק הדן בפעילות שירותי הבריאות בקביעה כי "יש להבטיח זרימת מידע תקינה בין בתי החולים, פיקוד העורף, מפקדת קצין רפואה ראשית, והרשות העליונה לאשפוז – ולגבש תוכניות עבודה לגדי מהות מערכת ה-IT הנדרשת".

"למשרדי הרווחה והבריאות אין נתונים אחודים, שלמים ומרוכזים"

בפרק הדן בתפקוד שירותי הרווחה, מציין המבקר כי "נתונים זמינים, שלמים ומעודכנים על היקף האוכלוסייה – חשובים לניהול העורף בשעת חירום, הם מסייעים בין היתר לקביעת מדיניות מושכלת, לשליטה ולבקרה, לתכנון חלוקת ערכות המגן, להדרכת אוכלוסיות, ולתכנון פעולות החילוץ וההצלה". אולם, מציין המבקר, "למשרדי הרווחה והבריאות אין נתונים אחודים, שלמים ומרוכזים על האוכלוסיות המיוחדות ברמת המסגרת הבודדת, ברמת היישוב או האזור. הוא מוסיף ומותח ביקורת, לפיו, "בידי הנהלת משרד הרווחה לא היה בסיס נתונים אמין לגבי מספר המסגרות ומספר החוסים בהן, במחוז חיפה והצפון".

משרד המבקר בדק בצורה אקראית את שלמות המידע האגור במערכת "תמונת עורף", ואת עדכניות הנתונים שבו ברשויות מקומיות בצפון. נמצא כי חלק מהנתונים שהיו בידי פיקוד העורף היו לא שלמים ולא עדכניים. המבקר ממליץ על הקמת ממאגר מידע אחוד, בעל ממשק לגופים השונים – פיקוד העורף, מטה מל"ח, משרדי הממשלה ומרכז השלטון המקומי - כדי לייעל את הטיפול בנושא.

תגובת משרד ראש הממשלה

בהערות משרד ראש הממשלה אשר מתייחסות להיבטי ה-IT המוזכרים בדו"ח, נכתב כי "במדינת ישראל אין גוף המסוגל לספק תמונת מצב לאומית המתבססת על מצבה של כל רשות ורשות, ונעזרת בנתונים תומכי החלטה". לכן, צוין, הוקם מרכז ניהול לאומי, מנ"ל, במהלך המלחמה, ביולי, שהתבסס על תשתיות מיחשוב במשרד ראש הממשלה. המנ"ל, כך נכתב, יצר תמונת מצב אזרחית כוללת של הגורמים, המשרדים והרשויות - בהיבט העורף. עוד צוין כי הושקעו 20 מיליון שקלים לשדרוג ולהשלמת מרכזי השליטה בערים ובמועצות האזוריות, וכי עד סוף השנה צפויה השלמת הפערים בתחום.

"אין מקומה של מניפולציה תקשורתית במוסד מבקר המדינה", עונה משרד ראש הממשלה בהערות לטיוטת הדו"ח, "בעיות העורף מלוות את ישראל זה למעלה מעשור. אותם ליקויים בדיוק שנחשפו במהלך המלחמה, צפו בדו"חות הביקורת החל משנת 1994. במהלך השנה האחרונה עסק משרד ראש הממשלה באינטנסיביות רבה בתיקון הליקויים ובטיפול בבעיות שנתגלו. מאז שוך הקרבות וגם במהלכם, בזמן אמת, הופקו לקחים אופרטיביים... מלאכת תיקון הליקויים לא תמה".