Archos 404
התכונה הבולטת ביותר של ה-Archos 404, היא דווקא גודלו. אורכו של המכשיר
כ-100 מ"מ בלבד, וזה אומר שהוא לא גדול בהרבה ממסך ה-3.5 אינץ' שלו - התוספת היחידה בחזית המכשיר היא שורת הכפתורים בצד ימין. עוד נקודה בולטת מבחינה חיצונית היא הדמיון הכמעט מושלם לדגם ה-604. ההבדל היחיד, למרות שהוא כמובן משמעותי, הוא שה-604 מצויד במסך 4.3 אינץ'. כך או כך, מדובר במכשיר נאה לעין, שקל להחזיק ביד (הוא שוקל 190 גרם בלבד).
מצד שני, מי שרוכש את ה-404 מקבל מכשיר שאי אפשר לחבר אליו כרטיסי הרחבה חיצוניים, כך שלא ניתן למשל להעביר אליו ישירות תמונות מכרטיס זיכרון של מצלמה, אלא רק דרך המחשב בלבד. כמובן שאת הפער הזה ניתן לסגור באמצעות רכישת מתאם מיוחד, אבל מדובר בחיסרון לא קטן, לפחות בתחום התכונות של המכשיר. הנגן מבית Archos מגיע נטול עריסה (החברה מכנה את התוספת הזו DVR Station, וכמובן שהיא דורשת תוספת תשלום משמעותית תמורתה).
מערכת השליטה של המכשיר בנויה מחמישה כפתורים עיקריים שמצויים בצד הימני של המכשיר, ומעוד שניים בצד השמאלי (כפתור ההפעלה/כיבוי וכפתור שבוחר בין ניתוב התצוגה למסך ה-LCD של המכשיר או למסך הטלוויזיה), מתחת לשני הכפתורים האלה נמצאת יציאת חיבור האוזניות, ואנחנו כבר מספרים לכם שכדאי מאוד שבמקרה של המכשיר הזה לא תסמכו על הרמקולים הפנימיים, מאחר והם לא מספיק חזקים. כפתורי השליטה העיקריים הם כפתורים
דו-שימושיים, וזה אומר שלחיצה על הצד הימני של הכפתור מבצעת פעולה מסוימת, ואילו לחיצה על הצד השמאלי מבצעת פעולה אחרת. לוקח זמן להתרגל לשיטת העבודה הזו, לעומת שימוש בידית שליטה דמויית ג'ויסטיק, אבל בסופו של דבר מתגברים במהירות על עקומת הלימוד.
ההגדרה הדו-מצבית של כל כפתור הכרחית כדי להגיע לכל הפעולות האפשרויות שיש למכשיר להציע: כך למשל לחיצה על הצד השמאלי של הכפתור התחתון (כפתור ה-Menu) משנה את מצב העבודה הראשי של נגן ה-:MP4 במקום להציג את תיקיות הסרטים והמוזיקה וכדומה, מוצג מסך ההגדרות של המכשיר שכולל לא מעט אפשרויות. אחת מהן למשל מאפשרת לקבוע מה קורה בעת חיבור כבל ה-USB למכשיר: האם הוא מתחבר לצורך טעינה בלבד, או כדי לבצע סנכרון מול הקבצים ברשימות שבנגן המחשב, או שמא מדובר במצב בו מכשיר ה-MP4 משמש על תקן כונן חיצוני, כך שניתן להעתיק קבצים אליו וממנו.
התפריט הראשי על מסך המחשב עשיר באינפורמציה: כך למשל, בצד הימני התחתון ניתן להבחין בכל האפשרויות שכלולות בתפריט הרגיש להקשר (למשל מחיקת תיקייה/קובץ). חוץ מזה, ניתן להציג לצד רשימת הקבצים תיאור מוקדם של כל קובץ (כולל פרטים מלאים שלו). מדובר בתכונה פשוט נהדרת שמאפשרת לכם לדעת הכל על הקובץ שאתם עומדים לנגן. עוד תכונה נהדרת היא האפשרות ליצור ולערוך רשימת שירים במכשיר עצמו.
ה-404 שקיבלנו לבדיקה היה מצויד בכונן קשיח יחסית קטן, בנפח של 30 ג"ב בלבד, אבל מבחינת מהירות עבודה הוא פועל לא רע בכלל. כשהעברנו 1 ג"ב של קבצים למכשיר הוא סיים את ההעברה בקצב של 0.904 ג"ב לדקה. למרות זמן גישה איטי של 20.9 אלפיות השניה הוא הגיע לקצב העברה ממוצע של 13.2 מ"ב לשנייה במבחני HD Tune, ול-15.4 תחת HD Tach.
בשורה התחתונה, מדובר במכשיר מעוצב היטב שמצוייד במערכת הפעלה לא רעה בכלל, אבל גם בכונן קשיח קטן יחסית שפוגע בנוחות השימוש.
תכונות: 7
ביצועים: 9
תמורה: 8
ציון כללי: 8
מחיר 1,900 ש"ח נפח 30 ג"ב
אתר יצרן www.archos.com
ספק תדרים תקשורת
מידות 78x100x15 מ"מ
משקל 190 גרם
גודל תצוגה 3.5 אינץ'

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".