הקיבוצים נערכים להחרפת המאבק על בתי המגורים
בתחילת החודש פרסמה מועצת מקרקעי ישראל הצעה מחודשת להסדרת זכויותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים בבית המגורים. ההצעה הוכנה על בסיס דו"ח הבר בעקבות הסערה הציבורית שקמה לאחר פרסום דו"ח הבר לפני כשנה. הדו"ח זכה לכינוי "הספר הלבן" של ממ"י, כתזכורת כואבת ל"ספר-הלבן" שפרסמו הבריטים בשנות ה-30 נגד העליה וההתישבות בארץ ישראל.
הועד הציבורי "כאן ביתי" הוקם בעקבות הצורך להגן על זכויות חברי הקיבוצים. במהלך השנה הגישו היועצים המשפטיים של הועד, עורכי הדין רון רוגין וצפריר בן-אור, פניות רבות לשינויים בדו"ח הבר לראש הממשלה אולמרט, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ראש ממ"י יעקב אפרתי, למחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה ולפקידים בכירים נוספים. לרוב הפניות אפילו לא התקבלו תשובות מהותיות ועניניות. כמו כן הוכנו עתירות לבג"ץ, אשר יוגשו אם וכאשר מועצת ממ"י תאשר את דו"ח הבר.
לדברי אלי ארזי (אשדות יעקב מאוחד), חמרכז את פעילות הועד הציבורי "כאן ביתי", הנוסח המחודש של ההמלצות שיובאו למועצת מקרקעי ישראל הוכן כפי הנראה לאחר שבמשרדי הממשלה הבינו שהקיבוצים לא מתכוונים לעבור לסדר היום על אפלייתם לרעה לעומת יתר אזרחי המדינה וכי חלק מהמלצות דו"ח הבר לא יעמדו במבחן בג"צ.
לדברי ארזי, מי שקורא את ההצעה החדשה ולא מתעמק בניסוחיה יכול להתרשם שיש בה הליכה לקראת חלק מתביעותינו המרכזיות (תשלום 3.75% דמי היוון כמו במגזר העירוני, או השארת החלטה 751 לקיבוצים שאושר להם "יום קובע" לפני דו"ח הבר). אולם קריאה מדוקדקת ומעמיקה מגלה בהמשך שגם בהצעה החדשה ידרש חבר הקיבוץ לשלם בסופו של דבר 38% (כולל מע"מ), וכי אין בה הנחות לותק כמו ב-751, אין בה הנחות של אזורי עדיפות לאומית כמו שיש לכל אזרח הגר באזור עדיפות לאומית.
לדברי ארזי, יש בהצעה התערבות גסה בהחלטות חברתיות פנימיות בקהילות הקיבוציות, נגד קליטת בנים וגידול דמוגראפי שהיו עד היום אוטונומיים לחלוטין בכל קיבוץ, וממנה שאבה הקהילה הקיבוצית את חוסנה אשר עמד לה תמיד. וגם במלחמה האחרונה כאשר חברי הקיבוצים לא נטשו את ביתם (כי כאן ביתי!) ויצאו לסייע לפליטים ולנזקקים בערים ובעיירות שנפגעו וננטשו. ובניהם מאיישים את שורות הלוחמים בצה"ל באחוזים הגדולים פי כמה וכמה מחלקם באוכלוסייה. זוהי הקהילה הקיבוצית שצמרת "שלטון הפקידים" מבקשת לפרק ולהמית אותה בגסיסה על יד כך שלא יתנו לקיבוצים להתחדש, לקלוט את בניהם, ולצמוח דמוגרפית. ההמלצות החדשות מנוסחות בתחכום רב המסווה מאחוריו הרבה רעל. ויש בהן עוד "גזרות" רבות.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
