מה חסר לקצב?

מעבר לתשובות "פיקנטיות" אחרות שעלו כשניסיתם לענות על השאלה הזו, עינת מירון שואלת, איזו ייעוץ חסר לנשיא המדינה ומגלה, כי יועצי התקשורת תוהים בקול רם אם בכלל כדאי לקחת את תיק קצב על עצמם?
עינת מירון |

העמודים הראשיים בחדשות מלאים. ככל הנראה יוגש בקרוב כתב אישום נגד נשיא המדינה. סיפור שכזה עוד לא היה לנו ונשאלת השאלה מה עושים. כמו אלי ארוך, כמו קובי אלכסנדר, כמו פרשת רמדיה, כמו פרשות גדולות ומסעירות שמתנהלות באמצעי התקשורת, הגיוני לחשוב ואף להעריך שנשיא המדינה פועל בעצת יועצי תקשורת. השאלה איזה ואם הייעוץ שאכן קיבל עד כה, הולם ונכון. ואם אינו מקבל ייעוץ, כפי שעולה מההתנהלות התקשורתית, ראוי שנשיא המדינה ישכור לו שירותי ייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור ויפה שעה אחת קודם. כאנקדוטה, אפשר לספר שבין אנשי יחסי הציבור עובר לאחרונה באז זמזמני שתוהה אם נכון בכלל לקבל את הטיפול בתיק שכזה ומי יקבל, ואם נכון לקבל, ומה לעשות...

יועץ תקשורת לא חייב להזדהות עם מעשיו של הלקוח שלו. כמו עו"ד הוא מחויב במתן השירות ההולם ביותר, שיאפשר ללקוח שלו שמירה על מעט מהכבוד העצמי שמגיע לו, כבן אדם. אף איש יחסי ציבור, גם לא המשובח שבמשובחים, לא יצליח לשנות את רוע הגזרה, למנוע את הגשת כתב האישום (אם אכן יש כוונה אמיתית שכזאת) ולהציג בתקשורת את הנשיא כטלית שכולה תכלת. אם הנשיא סרח, שיעמוד לדין, יישפט ויקבל את דינו, אבל עד שזה יקרה, צריך איש יחסי הציבור שלו לנהל את המערכה ממש כפי שמנהלים משבר תקשורתי.

משבר תקשורתי לאיש יחסי ציבור, כמו גם לעו"ד או רו"ח (תעיד עו"ד כנרת בראשי, שזכתה בתיק השערורייתי מתוקף תפקידה כמכרה של א') הוא כמו לחם חם וטרי שהרגע יצא מהתנור. הריח לבדו גורם לחושים להתערפל ולמוח לחשוב יצירתי ולתכנן את מיני המטעמים שידחסו לתוכו. אם נבחן אחורה את הסיבות להפיכתם של חלק ממשרדי יחסי הציבור שגורים יותר בפיהם של בכירים בתחום העסקי או בענף התקשורת, נגלה שבעברם טיפול בתפוח אדמה לוהט, משברי שכזה.

במשבר תקשורתי נחשף איש יחסי הציבור לבכירים שבעיתונאים, לעורכים, למגוון התוכניות ברדיו ובטלוויזיה. היוצרות מתהפכות. הפעם הם כולם רוצים אותו. מבקשים מידע, תגובה. הוא מנווט ומחליט מי יראיין, היכן, מתי. זו הזדמנות עבורו ליצור קשרים ולרענן את זיכרונו בהתנהלות תקשורתית עתירת אדרנלין ודינמית.

למרות כל זאת, אסור לו לאיש יחסי הציבור לשכוח את המטרה שלשמה נשכר לתפקיד. אין כאן צודק או טועה. אין כאן נכון ולא נכון. האגו שלו, אם יצליח במשימה או ייכשל, לא חשוב ואף מיותר. יש כאן עבודה שיש לבצע בכלים מקצועיים, שכלתניים בלבד. צריך לקבוע את המסרים שיועברו לתקשורת. לחשוב מה נכון להגיד ומה אסור שייאמר. מה עלול ליצור תגובת נגד. מה יוסיף לרתיעה ולסלידה מהמעשה. במקרה של ייעוץ לנשיא הוא צריך לשקול, בשיתוף עורכי הדין המייצגים מול גורמי אכיפת החוק, את מהלך העניינים מעתה. האם נכון לנשיא להתראיין, היכן? האם כדאי שאימו תציג את עמדתה בראיון עיתונאי? האם נכון שהאח יהיה זה שמופיע במהדורות החדשות? האם המקורבים עושים חסד או שאולי עדיף לוותר על שירותיהם?

תפקידו של יועץ התקשורת במצבי משבר לא קל. הוא האזרח הפשוט שזוכה לשבת כתף אל כתף עם הגורם שמצוי במשבר. הוא זה שצריך להסתכל עמוק בלבן של העין ולומר באופן הישיר ביותר, מה בעצם קורה ומה צריך לעשות. לאדם במשבר יש נטייה לצבוע את הדברים בצבעים שנראים לו. להתכחש למציאות. יועץ התקשורת של נשיא המדינה חייב לשקף באוזניו את המצב לאשורו. הוא חייב להיות חזק ואסרטיבי וליזום עבור הנשיא את המהלכים התקשורתיים ולא להיגרר אחריהם. הוא חייב לנקוט יוזמה, לפעול בשקיפות האפשרית ויחד עם זאת, הוא חייב לדעת מתי אומרים ומה ואיך.

דוגמאות לניהול לקוי של משברים תקשורתיים לא חסרים. מספיק לחשוב על דמותו של אלי ארוך שבתחילה זכה לתשואות על ההישג המשפטי מול אחד הגופים החזקים במשק ובהמשך זכה לכותרות שתוהות אם אין ממש בטענות של חברת כלל שהאשימה אותו באלימות והכל בגלל מספר ראיונות שבהם נתן דרור ללשונו. חברת כ.צ.ט שמזון כלבים שהיא מייבאת לארץ הביא למותם של יותר מ-100 כלבים, עדיין זוכה לקיתונות של רותחין על כל דיווח שלה לתקשורת על מוצר חדש שהיא משווקת. אם היתה בוחרת עם תחילתו של המשבר לגלות אחריות, להודות בטעות, לפעול בשקיפות, היתה מצליחה לסגור מאחוריה את הפרק הקשה הזה ולהמשיך הלאה, כמו חברות אחרות שנקלעו למשבר ולבסוף יצאו ממנו, מבלי שבכלל נזכור שהיה שם משבר.

בעידן שבו הכל מתבצע מעל דפי העיתון ובמהדורות החדשות, נשיא המדינה יכול למזער נזקים, אם רק יבחר בדרך של התנהלות תקשורתית שקולה ונכונה. מומלץ לו שיחשוב על הנושא בהקדם האפשרי וימהר לשכור לימינו איש יחסי ציבור טוב, לפחות כמו עורכי הדין שמלווים אותו.

• הכותבת מנהלת את מירון תקשורת משווקת, המתמחה בייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור לחברות היי-טק ושוק ההון www.meyron-mc.com

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.