השוורים שלטו בת"א: המעו"ף ות"א 100 בשיאים חדשים

המעו"ף עלה ב-0.6%, ת"א 100 הוסיף 0.76% ותל-טק התחזק ב-1.25%. גילת עלתה ב-4.4%, כיל טיפסה ב-2.5% וטבע הוסיפה 1.4%
אסף מליחי |

המדדים בבורסה התל אביבית העבירו הילוך קדימה, וחתמו יום נוסף בעליות. בתוך כך העפילו המעו"ף ות"א 100 לשיאים חדשים.

לאחר שאתמול חצה מדד המעו"ף לראשונה את מחסום 900 הנקודות, הגיע היום תורו של מדד ת"א 100 לתקוע יתד נוסף בגרף העליות. המדד הצליח לחצות את רמת השיא של 919 הנקודות כשהוא מוסיף 0.7% לרמתו.

המסחר שהתנהל לכל אורכו בטריטוריה החיובית, היה ער מהרגיל והסתכם ב-1.96 מיליון, ובכך סיפק את נחישות המהלך של המדדים במהלך היום.

מדד ת"א 25 עלה ב-0.6% לרמת 913.1 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.67% לרמת 925.14 הנקודות -רמת שיא חדשה, ומדד הטכנולוגיה תל-טק התחזק 1.25% לרמת 380.14 הנקודות.

היום בערב, צפוי שר האוצר אברהם הירשזון להעלות בכנסת את תקציב המדינה 2007 ואת חוק ההסדרים לקריאה ראשונה. העברת התקציב אינה מובטחת בשעה זו למרות הגדלת הקואליציה ל78 חכ"ים. התקציב הכולל עומד על סך של 295 מיליארד שקל. המחלוקות העיקריות נוגעות לתחומים החברתיים, וההתנגדות להקפאת קצבאות הביטוח הלאומי (ילדים, זקנה, נכים וכו') שנועדה לחסוך 1.1 מיליארד שקל, לה שותפות העבודה, ש"ס והגמלאים.

כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון מסרו הבוקר, כי הציפייה להמשך הורדת הריבית מהווה גורם חיובי לשוק האג"ח, אולם השוק כבר מגלם את הציפייה לאינפלציה שלילית בחודשים אוקטובר-נובמבר.

לדבריהם, הסבירות להעברת התקציב עד סוף השנה ללא שינויים של ממש (לאחר הרחבת הממשלה) תגביר את האמינות התקציבית ולכן תומכת באפיקים הארוכים. גירעון נמוך באוקטובר תומך בשוק האג"ח. עוד מסרו הכלכלנים, כי עלייה בתשואות בארה"ב וירידה ב-spread של השחר יקשו על המשך ירידת תשואות בישראל ואפילו תומכות בעלייה מתונה בתשואות הארוכות בישראל.

מט"ח: היום, השקל נסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. הדולר נסחר בעליה של 0.47% ושערו היציג נקבע על רמה של 4.3101 שקל. מנגד, האירו נסחר בירידה של 0.07% לשער של 5.474 לשקל. יצויין, כי הדולר פרץ את רמת ההתנגדות 4.3 לשקל, בהתאם להתחזקותו של הדולר מול שאר המטבעות העיקריים בעולם.

מניות במרכז

את המחזור בגדול בשוק ריכזה מננית הפועלים - 250 מיליון שקל. ברקע, האנליסט חיים ישראל, מבנק ההשקעות מריל לינץ' חזר היום (ב') על המלצת "קנייה" למניית בנק הפועלים ואת מחיר היעד של 25 שקל, גבוה בכ-17% ממחיר השוק של המניה. בשורה התחתונה ציין ישראל, כי המניה נותרה הדרך המועדפת עליהם להשקעה בכלכלה המקומית.

את הדיווחים הכספיים פתחה, אינטרנט זהב (סימול: IGLD) שפרסמה היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2006. ההכנסות ברבעון עמדו על שיא חדש 105.3 מיליון שקל, גידול של 44% לעומת 73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד. החברה הציגה רווח הנקי של 7 מיליון שקל, קפיצה של 327% לעומת רווח נקי של 1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד.

מניית דיסקונט השקעות שזינקה 15% מאז תחילת השבוע שעבר, המשיכה גם היום במומנטום החיובי. נזכיר, אמש פורסם ב"גלובס", כי ההנפקה של סלקום הולכת ומתקרבת והחברה כבר בחרה את חתמיה ואלו הם: דויטשה בנק, גולדמן-זאקס וסיטיבנק כחתמים מובילים (Joint book runners); מריל לינץ', כמנהל מוביל משותף; ובדרג השלישי בית ההשקעות ג'פריס (שותפו של בנק לאומי) וויליאם בלייר.

נזכיר, התוכנית היא להנפיק את סלקום ב-NYSE ולגייס בין 300 ל-400 מיליון דולר, כשרוב הסכום יתקבל באמצעות הצעת מכר של הבעלים, ולא הנפקת מניות חדשות. המטרה היא להנפיק את סלקום לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר.

ענקית הפרמצבטיקה - טבע, ריכזה עניין לקראת (ג') פרסום תוצאותיה הרבעון השלישי של 2006. על פי התחזיות, צפויה טבע להציג רווח של 64 סנט למניה, על הכנסות של 2.35 מיליארד דולר.

בהמשך לדיווחים מהשבוע שעבר על המו"מ בין אזורים ללגנא הולדינגס, זינקה מניית בוימלגרין, בעלת השליטה (64%) באזורים בכ-3.4%. ברקע, הפירסומים לפיהם שעיה בוימלגרין, בעל השליטה בחברת בוימלגרין, מברר על הנפקת חברת הבת של לגנא - אנגל אירופה בלונדון לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל.

חברת אלביט הדמיה בשליטתו של איש העסקים מוטי זיסר הודיעה היום, כי חברת הבת גמידה סל (כ- 25%) קיבלה אישור לשלב השני והשלישי יחדיו של תוכנית הניסויים לאישור שיווק תרופת ה-StemEx לטיפול בסרטן הדם. באישור שניתן על ידי ה-FDA צויין, כי הניסויים המתוכננים של גמידה עונים על יעדי המחקר והם מיועדים לספק את המידע הנחוץ, אשר בהתאם לתוצאותיו, יתמוך במתן רישיון לאפליקציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: