האם חברת החשמל דוחפת החרדים שוב למשבר קואליציוני?
העברת שנאים גדולים של חברת החשמל אינו אירוע חריג, והוא מתבצע מפעם לפעם. אבל לא בטוח שמישהו העריך כי הפרוצדורה הזאת עלולה לטרוף את הקלפים בניסיון של אולמרט לצרף את יהדות התורה לקואליציה, לה כבר הבטיח את תיק הרווחה. השנאי הועבר במהלך ערב השבת מצומת מורשה לאשקלון, כדי לא ליצור עומסי תנועה בימי חול, שבהם הכבישים עמוסים.
"ברגע שיש לנו העברה, אנחנו פונים למשטרה והיא זו שמחליטה מתי ואיך היא תעבור", נמסר ל-nrg מעריב מחברת החשמל. "ההעברה היא באחריות חברת ההובלות "תעבורה", וצריך לפנות למשטרה כדי לתאם אותה. מדובר במשהו במשקל 220 טון ולכן המשטרה היא זו שקובעת מתי ואיפה זה עובר. זה לא דבר חד פעמי, זה כבר קרה בעבר וזה גם יקרה בעתיד", אמרו בחברת החשמל.
ממשטרת התנועה הארצית נמסר בתגובה, כי אחת לכמה חודשים מעבירה חברת החשמל שנאים בסדר גודל כזה במהלך סוף השבוע, ולא מדובר באירוע לא שגרתי. בנוסף, מסרו ממשטרת התנועה הארצית שבשל משקלו וגודלו של השנאי, ובשל החשש כי יתקע הוחלט להעבירו בימים ובשעות בהם התנועה בכבישים דלילה, מתוך התחשבות בציבור הנהגים.
תחילת הסוף של ממשלת ברק
בעקבות ההעברה דומה בשנת 2000 החלה הקואליציה של אהוד ברק להתפורר. מיד לאחר הבחירות הצליח ברק להקים ממשלה רחבה יחסית עם מפלגות רבות: מפלגת המרכז, יהדות התורה, מרצ, ש"ס, ישראל בעליה והמפד"ל. אולם עד מהרה התגלו קשיים ניכרים בקואליציה.
ב־9 במארס 2000 פרשה יהדות התורה מהקואליציה וזאת בשל פרשת העברת המשחן (חלק מטורבינה של חברת החשמל) בשבת. בעיה משמעותית יותר החלה במרץ 2000, כאשר הקואליציה התפוררה למעשה, תוך שרבים מחבריה הפורמלים מצביעים בניגוד למשמעת הקואליציונית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
