הדולר ביום נוסף של ירידות: איבד 0.63%

שערו היציג נקבע על 4.261 שקל; יציבותו של השקל באה כתוצאה מכך שהמשקיעים הזרים מאמינים במשק הישראלי וביציבות הפוליטית
דותן לוי |

המטבע האמריקני ממשיך במסעו דרומה בהתאם למגמה העולמית, השיל 0.63% ושערו היציג 4.261 לשקל. האירו חתם בירידה של 0.12% לשער של 5.4364 לשקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בירידה של כ-0.03% סביב רמה של 1.2760 לדולר.

מחדר העסקאות של גאון טרייד נמסר כי, השקל מתחזק היום אל מול הדולר כהמשך למגמה העולמית, הזוג דולר-שקל נסחר היום סביב הרמה של 4.2670 לשקל. יציבותו של השקל באה כתוצאה מכך שהמשקיעים הזרים מאמינים במשק הישראלי וביציבות הפוליטית נוכח כניסת ליברמן לממשלה.

בנוסף, מספר בתי השקעות פרסמו כי המשק הישראלי מתגבר על השלכות המלחמה וישנה יציבות בשיעור החברות שבסכנת סגירה, מנגד דיווח היום האקונומיסט כי ישנה עלייה בחוסר האמון במנהיגים בישראל עקב ההתנהלות במלחמה והשחיתויות בקרב פקידי ציבור בכירים וכן יהיה קושי בהעברת התקציב לשנת 2007, לאור זאת צופים אנליסטים כי הזוג דולר-שקל ימשיך להיסחר בטווחים צרים סביב הרמות של 4.2600-4.2900 לשקל, כאשר בטווח הבינוני עשוי הזוג להיסחר בעליות ולפרוץ את הרמה של 4.300 לשקל, זאת לאור הערכות כי הריבית בארץ תמשיך לרדת ולעומת זאת הריבית בחו"ל תישאר ברמתה הנוכחית.

אתמול הזוג אירו-דולר נסחר בעליות חדות עקב פרסום הנתונים אתמול בארה"ב, מדד מנהלי הרכש של אזור שיקגו ומדד אמון הצרכנים יצאו נמוכים מהצפי, מה שעשוי להביא להאטה גבוה מהצפי בכלכלה האמריקאית ולהערכות כי לא יהיה שינוי בריבית. עם היוודע הנתונים נחלש הדולר אל מול האירו ב- 90 נק' והזוג הגיע עד לרמה של 1.2780 לדולר.

היום נסחר הזוג ללא שינוי משמעותי סביב הרמה של 1.2765 לדולר, בהמתנה לנתונים שיפורסמו בארה"ב ביניהם דו"ח תעסוקה ADB, הוצאות בניה ומדד מנהלי הרכש כמו כן צפוי הנגיד בארה"ב, בן ברננקה לנאום בנושא מצב הקהילה בארה"ב. תוצאות שונות מהצפי עשויים להשפיע בטווח המיידי על הזוג.

הזהב ממשיך להתחזק לאור היחלשותו של הדולר בעולם וכן הערכות כי הריבית בארה"ב לא תעלה, מה שמביא משקיעים להשקיע בסחורות. כעת נסחר הזהב סביב הרמה של 610 דולר לאונקיה שמהווה מחיר התנגדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.