אלון גלזר מלידר שוקי הון ממליץ: קנו מניות בנקים
קנו מניות בנקים. כך פותח אנליסט הבנקים של לידר שוקי הון את סקירתו על מניות הבנקים. להערכת גלזר מניות הבנקים הינן כיום אחד הסקטורים היותר מעניינים בשוק המניות המקומי, כאשר השילוב של צמיחה במשק (התורמת כמובן לבנקים), שיפור משמעותי באיכות תיק האשראי בבנקים, ועדת בכר שהוסיפה לשווי, והרפורמה במס שתורמת מאד לשווי הבנקים כל אלה יתרמו להמשך תהליך השיפור בתוצאות הבנקים בשנים הקרובות.
בלידר מאמינים כי מניות הבנקים חטפו קצת חזק מדי, וכפי שלמדנו בשנים האחרונות הכיוון של המשקיעים (בעיקר הזרים) במניות הבנקים יכול להשתנות במהירות ובחדות. גלזר מאמין כי ברמות מחירים אלה התשואות על ההון הצפויות בבנקים ברבעונים הקרובים מצדיקות את רכישות המניות ברמות הנוכחיות.
אז למה הבנקים יורדים?
גלזר לציין מספר סיבות, כאשר המרכזיות שבהם הינן:
מכירה של גופים זרים: ככל הנראה חלק מהגופים הזרים מקטינים אחזקות במניות הבנקים. הסיבות מגוונות, הסטת כספים ממדינות מתעוררות, היציבות הפוליטית כאן, והמצב הביטחוני והשפעות המלחמה בצפון.
חשש מתוצאות חלשות ברבעון השלישי: ההשפעה של התיסוף בשקל (פגיעה בעיקר ברווחיות הנובעת מהשלוחות בחו"ל) ושל האינפלציה השלילית (פגיעה ברווחי המימון).
לחץ (Over hang) על מניות פועלים ולאומי: בפועלים כתוצאה מהסכסוך בין בעלי המניות והמכירה של הקבוצה האמריקאית, לרבות שמועות על כניסת חלק מהמשקיעים לשורט בגין המניות שמכרו לשרי אריסון. בלאומי כתוצאה מלחץ של שחרור אופציות של העובדים מחסימה ב-1.11. מדובר בכמות מניות של כ-150 מיליון שקל, סכום לא דרמטי במושגי המחזור היומי בלאומי.
העדפת המניות "הסקסיות" הבנקים הפכו למניות הפחות מעניינות בשוק, והיום עדיפה חברת נדל"ן עם סיפור סקסי על פעילות במזרח אירופה, וכנראה שגם משקיעים מקומיים הגדילו חשיפה למניות בסקטורים אחרים על חשבון הבנקים.
בלידר מאמינים, כי הסיבה העיקרית לחולשה של המניות הינם המשקיעים הזרים, שעלולים להמשיך וללחוץ את מניות הבנקים.
קשה לדעת כיצד יפעלו הגופים הזרים, אולם להערכתם העובדה שהבנקים נסחרים היום במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השיא שלהם, ויותר מכך העובדה שקשה למצוא בעולם בנקים הנסחרים במכפילי הון בהם נסחרים הבנקים בישראל, יביאו לכך שהמחירים שהופכים לאטקרטיביים יותר יחזירו את המשקיעים הזרים לצד של הקונים.
נושא ה-Over hang על מניות פועלים ולאומי ותוצאות הרבעון השלישי (לא יהיה נורא כמו החששות) פחות משמעותיים בעינינו.
בלידר מאמינים כי הבנקים נסחרים מתחת לשווים הכלכלי, ויותר מכך, לאחר עליות שערים חדות בסקטורים אחרים, מניות הבנקים הופכות לאטרקטיביות גם בהשוואה לאותם לסקטורים שנהנו מגל העליות של השנה האחרונה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
