גם מקוב לא יכול באמת לשנות בעידן הפוסט Backdating
בשבוע האחרון, מאז הודעת הפרישה של מנכ"ל טבע , ישראל מקוב, עפו לחלל האוויר עשרות דעות וניתוחים של לא מעט פרשנים, אנליסטים - ולפעמים גם "מקורבים לחברה", שמי יודע - אוליי מצויים רק בדמיונם של כמה עיתונאים. ההודעה הדרמטית נתנה אמנם את אותותיה על המניה, כפי שאפשר היה לצפות, אבל מעבר לכך נדמה, כי רעידת האדמה התקשורתית ותגובות המשקיעים חרגו מעבר לכל פרופורציה. אמירות כמו: "מקוב הלך – לאן הולכת טבע", "אלי הורביץ עשה טעות. טבע עלולה ליפול בעקבות הצעד הזה ולגרור אחריה את כל השוק הישראלי" - מעלות בי, במקרה הטוב, גיחוך קל.
אז על מה כל המהומה בסך הכל?
ישנם משקיעים הסבורים שמנכ"ל מוכשר מוביל לשינוי קל בעלית מחיר המניה. עם זאת, רוב הפעילים הוותיקים איתם תדברו בשוק ההון שלנו תמימי דעים, ומאמינים כי מנכ"ל כושל מוביל לשינוי דרסטי במחיר המניה. במקרה של טבע - הרי מדובר במכונה משומנת הרחוקה מלהיות חברה של אדם אחד. שלמה ינאי, היורש, לא יחולל מהפיכות אלא ילך בדרך של ההנהלה הקיימת. זה לא שינאי לא יכול - זה פשוט מפני שאין לו ברירה. ינאי יפעל כאשר לצידו ימשיכו להוביל אלי הורוביץ, היו"ר שדרכו עובר הכל והמנכ"ל של טבע ארה"ב, ג'ורג בארט האיש שאחראי ליותר מ-50% מהרווח של טבע.
אם אתם שואלים אותי, האם יצליח לטבע עם המנכ"ל החדש? אז התשובה היא - אין לי מושג. אבל דבר אחד בטוח. לעיתונות הכלכלית חלק לא מבוטל בהעצמתם של מנהלי החברות. ברוב המקרים, בעיקר של חברות קטנות ובינוניות, אכן יש למנהלים השפעה ניכרת על התפתחות החברה. אך במקרים של חברות ענק עם מורכבות ארגונית בשילוב עם עמדות ומנהגים כל מנהל יתקשה לבצע שינוי מהותי בחברה.
שוב ושב אנחנו מקבלים הזדמנות לגלות כי מנהלים הם בובה על חוט - הנשלטת על ידי בעלי המניות. אבל יחד עם זאת, עד כמה שיהיו מוכשרים, משקלם בהצלחה או בכישלון הוא קטן. לפיכך, בולטת התגובה הלא רציונלית של המשקיעים סביב סוגיית כסא המנכ"ל. אם משווים את תגובת השוק לתוצאות הרבעון הראשון השני של טבע - לזו שבאה בעקבות הודעת העזיבה של מקוב, הרי שמגלים אבסורד - ברמת האמוציות שהושקעו בעניין השני.
ועוד עניין שכדי להבא לקחת בחשבון - מחיר מניית טבע, מתוקף היותה דואלית, נקבע בניו יורק, ואת הטון קובעים המשקיעים הזרים. במקביל לסערת הרוחות בת"א, קיבלו המשקיעים בניו יורק את עזיבת מקוב באיפוק רב יותר.
בארה"ב של עידן הפוסט backdating כבר מזמן לא מתרגשים מעזיבת מנכ"ל, ושם מתמקדים בתחזיות הביצועים של החברה ובאסטרטגיה העסקית שהיא נוקטת. דוגמא מובהקת לכך היתה HP לאחר שערוריית האופציות ופיטורי היו"ר, פטרישיה דאן. המניה עקפה את תחזיות האנליסטים לרבעון ה-3 ומחיר המניה למרות הכל ניצב בשיא של 6 שנים תוך שהיא מדיחה את מתחרתה הגדולה דל (סימול DELL) מהתואר יצרנית המחשבים האישיים (PC) הגדולה בעולם, לראשונה זה שלוש שנים.
עזבו את הנושא הפרסונאלי - הכלכלה, המשק, המוצר, כוח המכירה ומערך השיווק הם שקובעים עתידן של חברות. העניין האישי במנכ"לים הוא אינו יותר מ"רעש קל" בגרף המניה. ואם אתם רוצים ללמוד על עתידה של טבע - התמקדו בדוחות המפורסמים ב-7.11 בהם תציג החברה את ההכנסות והרווחים יחד עם תחזיות לעתיד, בשוק שהוא מהיותר תחרותיים שיש.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
