הנזק הכספי שנגרם לסוני כתוצאה מפרשת הסוללות מוערך בכחצי מיליארד דולרים
אחרי שסוני בעצמה קראה להחזרה של למעלה מ-90,000 סוללות למחשבי ה-Vaio הניידים שלה ביפן ובסין, אנליסטים מעריכים שכמות הסוללות שהוחזרו מאז אוגוסט 2006 כבר הגיעה לקו ה-8 מליון. אם בהתחלה דיברו האנליסטים על כך שהחברה תצטרך להוציא מכיסה כ-300 מליון דולרים בגלל סיפור הסוללות התקולות, ההערכה השבוע כבר הגיעה לחצי מיליארד דולרים הוצאות בגין החלפת הסוללות הצפויה, כשיש כאלה שמעריכים שסוני תצטרך להתמודד גם עם דרישות לתשלום פיצויים לחברות השונות שהוציאו קריאות החזר, בגין פגיעה במוניטין ובעסקים, בסכום של חצי מיליארד דולרים נוספים.
במהלך השבוע האחרון הרחיבה פוג'יטסו את קריאת האחזור ב-51,000 סוללות נוספות, והגיעה בסך הכל ל-338,000 סוללות, ואל התמונה הצטרפה גם שארפ עם קריאת אחזור קטנה יחסית בשיעור של כ-28,000 סוללות. תהליך החלפת הסוללות כבר גורם לכך שבשווקים מסוימים מורגש חוסר מסוים בסוללות בשלושת החודשים האחרונים, דבר שמוביל לעליית מחירים מסוימת.
פרשת הסוללות הכתה בסוני בעת ההכנות להשקתה של קונסולות המשחקים מהדור השלישי שלה, ה-PlayStation 3. למרות הכחשות גורפות של החברה במהלך החודשים האחרונים, האנליסטים מעריכים שסוני תצטרך בסופו של דבר לשווק את המכשיר החדש במחיר נמוך יותר מכפי שרצתה, בגלל נזקי הסוללות. בנוסף לכך, בסוני צפו ירידה של כ-43 בהכנסות לעומת השנה שעברה עוד לפני פרשת הסוללות.
מעבר לנזק הכספי, ניזוקה גם תדמיתה של סוני. ראיה לכך ניתן למצוא בציטוט של אצוטשי נישידה נשיא טושיבה: "אנחנו זקוקים למאגר של 830,000 סוללות חדשות מהר ככל האפשר בכדי להגיב לדרישות ההחלפה של לקוחותינו בזמן סביר. השאלה היא האם סוני יכולה לספק לנו מספיק סוללות כדי לאפשר לנו להיענות באופן ראוי לדרישות לקוחותינו... נראה לנו שזה יהיה די קשה".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
