הראל: חמש מניות היתר שמגלמות פוטנציאל כלכלי

האנליסטית נגה יניב סבורה, כי דווקא החסרונות יכולים להצמיח שורשים ולטעת עץ שאת פירותיו נקטוף בעתיד
ליאור גוטליב |

כ-600 מניות קטנות נסחרות במדורי היתר של הבורסה בתל-אביב ומאחורי כל מניה קטנה מתחבא חלום, משאת נפש, משאלה והשאלה העיקרית היא איזה סיפור יגשים את חלומו ויהפוך לסיפור ההצלחה הבא?

האנליסטית נגה יניב מהראל בית השקעות מסרה היום (ג'), כי על אף הסיכונים הטמונים במניות הללו (חוסר נזילות, תנודתיות גבוהה), היא חושבת שדווקא החסרונות יכולים להצמיח שורשים ולטעת עץ שאת פירותיו נקטוף בעתיד.

ראשית מסרה יניב, סיקורן דליל ואף כמעט ולא קיים ולכן ניתן להשיג יתרון באמצעות ניהול נכון של מערכת איסוף וניתוח מידע. שנית, אין וויכוח שמניות המעו"ף הן המחוזרות ביותר הן על-ידי המשקיעים המקומיים והזרים כאחד והן על-ידי בתי ההשקעות הגדולים והאנליסטים השונים.

כתוצאה מכך קשה למצוא חברות אשר נסחרות מתחת לשוויון האמיתי או אשר מגלמות פוטנציאל צמיחה אדיר. אי לכך במניות היתר, נוצר חלל עצום לבין השווי האמיתי של החברה לבין השווי בו היא נסחרת ולכן האחרונות מגלמות פוטנציאל עליות גבוהה יותר.

יניב ציינה חמש מניות מהיתר אשר לעניות דעתה, מגלמות פוטנציאל כלכלי.

נטו : החברה הציגה שיעורי צמיחה גבוהים ביחס לשיעור הצמיחה המקובל בענף המזון וזאת לאחר מספר מהלכים אסטרטגיים הכוללים את "עסקת מילמיט" (העוסקת בייצור מוצרי בשר ועוף בהכשרים מהודרים) והפעלת תוכנית התייעלות לכל אורך ורוחב הקבוצה אשר נתנו את פירותיהם ברבעון הנוכחי.

יניב מאמינה שמגוון המוצרים הרחב אותו משווקת החברה מחזק את מעמדה בקרב על המדף וזאת בנוסף לאיתנותה הפיננסית והאפשרות שלה לנצל הזדמנויות בשווקים לצורך הנפקות חברות בנות תוך חשיפת ערך-חבוי למשקיעים.

אילקס מדיקל : לחברה הסכם לחמש שנים עם בנק הדם בדרום אפריקה ולאור תוצאותיה המצוינות הרחיבה קיירון את זיכיונה למדינות נוספות כדוגמת: טורקיה, רוסיה, במדינות חבר העמים כחצי מיליארד איש.

סבורה, כי החברה עומדת בפני פריצה עסקית תוך חדירה לשווקים חדשים באמצעות קבלת זיכיונות למדינות חדשות המבוססים על אספקת מכשירים וערכות המאפשרות בדיקות דם בשיטה של ביולוגיה מולקולארית מתוצרת קיירון.

כן פייט ביופרמה אותה מנהלת כיום פנינה פישמן (בתמונה): למרות הסיכון הטמון בחברות מתחום מדעי-החיים בהן הליך הפיתוח הינו מורכב הדורש מימון וזמן רב, יניב מאמינה כי קיים בחברה פוטנציאל משמעותי שכן שווקי המחלות הדלקתיות וכן מחלות הסרטן הינם שווקים בעלי היקפים נרחבים ביותר שבהם ביקוש רב לתרופות חדשות.

כידוע, קיימות תרופות רבות לטיפול בסרטן, אך רוב התרופות הנפוצות הינן תרופות כימותרפיות אשר פוגעות בתאים הסרטניים אך גם בתאים בריאים בגוף ופעילים. פגיעה זו מביאה לכך שגם אם תרופות אלו יעילות כנגד הסרטן הן גורמות לתופעות לוואי קשות ביותר. הייחודיות בחברה שהיא מציעה טיפול זול, נוח וללא תופעות לוואי וכאן חבויה סגולתה של החברה.

יואל : החברה זוכה לתנופה משולבת: האחת נובעת מהצמיחה בשוק הנדל"ן והאחרת נובעת מהגידול בביקוש העולמי לאנרגיה ומהצורך ההולך וגובר בעולם למציאת מאגרי נפט מחד ותחליפים מאידך.

לחברה מספר פרויקטים להשבחה עתידיים אשר לטענת יניב יספקו ערך מוסף לחברה ויתרמו להצפת ערך משמעותית וזאת בצירוף מספר פרויקטים בתחום הנפט והגז הטבעי אשר עדיין אינם מייצרים הכנסות עשויים להביא לחשיפת ערך למשקיעים.

ישאל : החברה נמנית עם קבוצת קמן אחזקות (73%) והיא מחזיקה, בין היתר, ברשת ניו-פארם (100%) ובמצברי שנפ (50%). בנוסף, החברה פועלת בתחומי התעשייה, המסחר, הנדל"ן ושוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.