רון קופמן לא יפוצה על פרסום מאמריו באינטרנט
העיתונאי/פובליציסט רון קופמן הגיש תביעה נגד וואלה תקשורת. בתביעתו טען כי בין השנים 2000 ל-2005, פורסמו מאמריו באתר האינטרנט של וואלה ללא שנתבקש אישורו לכך, וללא שנתקבל על כך תשלום. המדובר במאמרים של קופמן שפורסמו בעיתון "הארץ", בו עבד כשכיר, והועתקו, בהסכמת העיתון, באופן יומיומי על ידי וואלה לאתר האינטרנט שלה.
קופמן טען כי על פי סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות יוצרים, יש לו זכות קניינית שמעמדה כזכות יוצרים, המקנה לו זכות לתבוע פיצויים בעת הפרתה. סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכויות יוצרים מקנה למחבר היצירה זכות "למנוע את פרסום היצירה..."
בית המשפט קבע כי הזכות למנוע את הפרסום אינה מקנה זכות פוזיטיבית. זכות היוצרים רחבה בהרבה מן הזכות המוגבלת הקבועה בסעיף 5 (1) (ב) ואין לומר כי זכות הוטו, מעמדה כמעמדה של זכות יוצרים.
לו נתקבלה טענת קופמן כי זכות "הוטו" היא זכות קניינית, הרי כמוה כטענה כי קיים הסדר מיוחד לגבי עיתונאים שכירים, שלפיו זכויות היוצרים בעבודתם נשארות בידם, בניגוד לשאר סוגי העובדים השכירים, שזכויות היוצרים ביצירותיהם עוברות למעסיקיהם.
אין חוק זכויות יוצרים קובע קביעה מיוחדת לגבי יצירות עיתונאיות. זכויות היוצרים שמורות למעביד – העיתון. העיתונאי השכיר מקבל רק "זכות וטו" שאיננה זכות קניינית, המאפשרת לו אך למנוע את הפרסום מחוץ לעיתון של המעביד.
עוד נקבע כי בהעדר זכות קניינית או מען קניינית, אין להעניק לו את סעד גם לפי דיני עשיית עושר. טובת ההנאה שהנתבעת זכתה בה, איננה על חשבון התובע, שאין לו זכות קניינית במאמרים.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
