מטיס קפיטל: חתמה על הסכם זיכיון עם חברת Europcar
חברת מטיס קפיטל העוסקת בהשקעות, בהן מחצית מ"יפנאוטו"-יבואנית "סובארו" הדיעה היום (א'), כי בשותפות חברת טרייד מוביל בע"מ (50%), חתמה על הסכם זיכיון עם חברת ההשכרה הבינלאומית Europcar.
במסגרת ההסכם, תוקם חברת בת בשליטת מטיס קפיטל (50%) וטרייד מוביל (50%), אשר תעסוק בתחום ההשכרה וליסינג של רכבים בהתאם לזיכיון של חברת Europcar.
מבנה החברה יכלול 3 חטיבות עיקריות:
מתן שירותי ליסינג - החכרת כלי רכב לקהל לקוחות בעיקר מהמגזר העסקי למשך תקופות משתנות (לרוב 3 שנים) תמורת תשלום חודשי קבוע.
השכרת כלי רכב לטווח קצר ולטווח ארוך - השכרת כלי רכב לקהל לקוחות ישראלי וכן תיירים, למשך תקופות משתנות (עד שנה).
קישור לקוחות להשכרת רכבים לחול (OUT GOING) - מכירת שוברים להשכרת כלי רכב מתחנות Europcar ברחבי העולם באמצעות מוקד הזמנות, סניפיה בארץ, סוכני נסיעות ואינטרנט.
איציק כהן, מנכ"ל מטיס קפיטל מסר עם פרסום ההודעה, כי הוא "שמח שחברת מטיס קפיטל תהיה בעלת שליטה בגוף מוביל נוסף בתחום הרכב שיהווה סינרגיה לפעילותה הנוכחית בתחום הרכב".
כהן הוסיף, כי ב"כוונת החברה להקים, תוך 3 שנים, סניפים ברחבי הארץ בפריסה ארצית ולהחזיק אלפי כלי רכב בתחום ההשכרה והליסינג".
נציין, כי הכנסות החברה ממכירת רכבים וחלקי חילוף הסתכמו במחצית הראשונה של שנת 2006 ב-225.5 מיליון שקל המהווים 50% מן המכירות של יפנאוטו בתקופה זו. סכום זה גבוה ב-45% לעומת 50% מהכנסות קבוצת יפנאוטו במחצית הראשונה של 2005, תקופה שקדמה למועד רכישת יפנאוטו על ידי החברה ועל כן אין היא כלולה בדוחותיה הכספיים.
ההכנסות מדמי שכירות הסתכמו במחצית הראשונה של השנה בסך של 3.67 מיליון שקל לעומת 2.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת 6.3 מיליון שקל בשנת 2005 כולה.
הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-8.2 מיליון שקל, לעומת רוח של 2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד והפסד בסך 3.83 מיליון שקל בשנת 2005 כולה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
