על כל 1,000 חשבונות בבנקים בישראל - 25 חסומים
לכל 1,000 תושבים בישראל 26 חשבונות מוגבלים בבנקים בממוצע. כך עולה ממחקר של קבוצת BDI-COFACE שדירג את שיעור הצ'קים החוזרים בערים המרכזיות בישראל בחודש אוגוסט 2006,
נציין, כי לקוח אשר לחשבונו חזרו כ-10 צ'קים ויותר בפרק זמן של בין 15 ימים לשנה מוגדר כחשבון מוגבל.
המשמעות היא שהלקוח אינו רשאי למשוך כסף מחשבון זה, לפתוח חשבון צ'קים או להצטרף כמיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון של לקוח אחר. יתר על כן, כרטיסי האשראי בחשבון זה מבוטלים. שיעור גבוה של צ'קים חוזרים מהווה אינדיקאטור שלילי המעיד על קשיי נזילות קשים של עסק ועלול (בסבירות גבוהה) להוביל לסגירתו. במחקר זה נבדקו כ-85% חשבונות מוגבלים פרטיים וכ-15% חשבונות מוגבלים של בתי עסק.
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BDI-COFACE מציינת, כי מלבד נזקי המלחמה, הניכרים היטב במצבם של ישובי הצפון, תוצאות המחקר מדגישים שוב את הפער הגדול בין הישובים המבוססים מבחינה כלכלית לבין אלה החלשים. לשם המחשה, מהשוואת נתוני המדד עולה, כי הסיכוי להגבלת חשבון בנצרת, בה מספר החשבונות המוגבלים הוא הגבוה ביותר, גבוה פי 5 מהסיכוי להגבלת חשבון ברעננה, בה מספר החשבונות המוגבלים הוא הנמוך ביותר. משמעות הדבר היא כי על כל חשבון מוגבל ברעננה מוגבלים כ-5 חשבונות בנצרת.
ישובי הצפון בראש הדירוג עם שיעור גבוה של צ'קים חוזרים
מבדיקת קבוצת BDI עולה, כי ביישובי הצפון נמצא שיעור הגבוה ביותר של צ'קים חוזרים ולהם מספר החשבונות המוגבלים הגבוה בהרבה מהממוצע הארצי, העומד על 26 חשבונות מוגבלים (לכל 1,000 תושבים). על פי כלכלני BDI, שיעור החשבונות המוגבלים הגבוה ביישובי הצפון בחודש החולף נובע בעיקרו מהמלחמה שהחריפה את המצב הכלכלי באזור.
מבין הערים שנבדקו על ידי BDI-COFACE נמצאה נצרת כעיר עם מספר החשבונות המוגבלים הגבוה ביותר. לכל 1,000 תושבים בעיר נמצא מספר גבוה של 63 חשבונות מוגבלים- מספר הגבוה בשיעור ניכר של כ-140% מן הממוצע הארצי. אחריה מדורגות קריית שמונה עם 62 חשבונות מוגבלים, ראש פינה עם 58, עפולה עם 57 ובטבריה 53 חשבונות מוגבלים.
עוד עולה מהבדיקה, כי רעננה ממוקמת, בפער גדול, בתחתית הדירוג עם 13 חשבונות מוגבלים בלבד, המספר הנמוך ביותר של חשבונות מוגבלים מבין היישובים שנבחנו. מספר החשבונות המוגבלים ברעננה נמוך בשיעור משמעותי של כ- 50% מהממוצע הארצי. אחרי רעננה בדירוג: ראשון לציון וראש העין עם 16 חשבונות מוגבלים, רמת השרון עם 17 וקריית אונו עם ממוצע של 17.5 חשבונות מוגבלים.
למרות שאינה נמנית על ישובי הצפון ולא ניזוקה באופן ישיר מן המלחמה, הציגה ירושלים מספר גבוה של חשבונות מוגבלים ומדורגת יחד עם ישובי הצפון בראש הדירוג. מספר החשבונות המוגבלים בירושלים עומד על 45 חשבונות (לכל 1,000 תושבים), בדומה לצפת- מספר הגבוה מן הממוצע הארצי בשיעור ניכר של כ-73%.
בבחינת מספר החשבונות המוגבלים לפי אזורים נמצא, כי אזור השרון הוא הבטוח והטוב ביותר עם ממוצע של 20 חשבונות מוגבלים בלבד. אזור הצפון, כיום, הוא המסוכן ביותר ומחזיק בממוצע של כ- 52 חשבונות מוגבלים. כלכלני הקבוצה מציינים, כי למרות שבתל אביב גבוה מספר החשבונות המוגבלים מן הממוצע הארצי, ממוצע החשבונות המוגבלים באזור המרכז כולו נמוך מן הממוצע הארצי ועומד על 22 חשבונות מוגבלים בלבד (לכל 1,000 תושבים).
אזור הדרום מחזיק בממוצע של כ-33 חשבונות מוגבלים לכל 1,000 תושבים ובירושלים והסביבה עומד הממוצע על כ-26 בדומה לממוצע הארצי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
