סקר: 71% מבעלי העסקים עובדים עם הסלולר גם בחופשה

אבי זיתן, סמנכ"ל השיווק של סמסונג: "אם בעבר חופשה היתה כרוכה בהתנתקות, הרי שהיום בזכות הטכנולוגיה והעלויות הזולות יחסית, ניתן לבחור אם להתנתק או להישאר עם "היד על הדופק"
אסף מליחי |

71% מבעלי העסקים הקטנים בישראל נוהגים לשמור על קשר עם העבודה גם בעת חופשה בארץ או בחו"ל, כך עולה מסקר שנערך על ידי החטיבה העסקית של סמסונג סלולר בקרב בעלי עסקים בישראל.

הסקר נערך באמצעות מכון הגל החדש בקרב בעלי עסקים קטנים ממגוון ענפים. העסקים שהשתתפו בסקר פועלים בשוק בממוצע 18 שנה.

לדברי אבי זיתן, סמנכ"ל השיווק של סמסונג סלולר, הנתונים מעידים על השינוי שחוללו הסלולר והאינטרנט בחיינו בשל האפשרות שהם יצרו למנהלים להמשיך לנהל את עבודתם מכל מקום בו הם נמצאים. "אם בעבר חופשה היתה כרוכה בהתנתקות, שעלולה להיות בעייתית לבעל עסק הרי שהיום בזכות הטכנולוגיה והעלויות הזולות יחסית, ניתן לבחור אם להתנתק או להישאר עם "היד על הדופק", מסביר זיתן.

מהסקר עולה, כי כ-30% אחוז מבעלי העסקים הקטנים נסעו לחו"ל במהלך השנה האחרונה - % 14 מהם נסעו פעם אחת, % 10 - טסו פעמיים, ואחוזים בודדים טסו 3 פעמים ומעלה. עוד עולה מתוך הסקר כי רק % 7 מבעלי עסקים קטנים טסו לחו"ל למטרות עסקיות.

טיפים לתקשורת חכמה בחו"ל

1. לא לשכוח לבדוק שהטלפון שלכם הוא בעל יכולת נדידה ועובד במדינה אליה אתם נוסעים. תוכלו למצוא את המידע באתר האינטרנט או במוקד השירות של היבואן.

2. כדאי לבדוק שהטלפון פתוח לשיחות מחו"ל על ידי המפעיל הסלולרי שלכם (עסקים רבים חוסמים את היכולת לדבר מחו"ל בגלל העלויות שכרוכות בכך).

3. מומלץ להשתמש בשירותי "חיסכון עולמי" של המפעילים הסלולריים שיכולים להוזיל את עלות השיחות עד 70%.

4. כדאי להכניס קוד מיוחד לסינון שיחות כך שהשיחות יתקבלו רק מאנשים רלוונטיים. בכך ניתן לחסוך כסף יקר על שיחות שאינן חיוניות.

5. מומלץ להשאיר הודעה במייל ובתא הקולי שאתם בחופש ולמי אפשר לפנות בהיעדרכם, ולמנות ממלא/י מקום שיטפלו במה שצריך כשאתם לא נמצאים. זה יפחית מאוד את כמות ההפרעות לחופשה וישאיר את השליטה בידכם – מתי להתעדכן ומתי לנוח.

6. אם אין ברירה – להשתדל לעבוד ב-SMS, זה יותר זריז ויעיל, והרבה יותר זול.

7. אם חייבים להתעדכן באופן שוטף – לקבוע עם מי שמנהל את העסק בהיעדרכם מועד קבוע ביום לשיחת עדכון, כך תדעו מראש לפנות את הזמן הזה לשיחה ולא פחות חשוב – תדעו ששאר הזמן פנוי להנאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.