אלכסנדר שוחרר בערבות מהכלא בנמיביה
בית המשפט בנמיביה החליט לשחרר את קובי אלכסנדר בערבות של 10 מיליון דולר נמיביים, השקולים בערכם הכספי לכ-1.5 מיליון דולר. מדובר בתפנית נוספת בסאגת המצוד האמריקני אחר אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל חברת ההי-טק "קומברס" לשעבר, שנחשד בשוחד ובהונאה. האמריקנים ביקשו להסגיר אותו לידיהם, אך בנמיביה קבעו כי הנימוקים אינם מספקים.
על פי דיווחי סוכנויות הידיעות, מנכ''ל קומברס לשעבר אשר היה מבוקש על ידי ה- FBI האמריקאי נתפס ונעצר.
בהחלטתם קבעו השופטים האפריקנים כי אלכסנדר יתייצב פעמיים בשבוע בתחנת משטרה, וכן כי לא יוכל לעזוב את המדינה. השופטים הסבירו כי הטיעונים של האמריקנים, שהובאו באמצעות התביעה המקומית ולפיהם אלכנסדר נתן שוחד לבכיר בחברה, לא מספיקים.
החלטת בית המשפט באה לאחר שמארילין וויליאמס, נציגת ה-FBI האמריקני בדרום אפריקה, סיפרה כי לאחר שהתבררו לאלכסנדר עומק והיקף החשדות הפליליים נגדו, הוא הציע למנהל בכיר בקומברס לקחת עליו את כל התיק בתמורה למיליוני דולרים.
"אלכסנדר הציע למנהל שני מליון דולר אבל הוא סירב לקחת על עצמו את כל ההאשמות", אמרה וויליאמס. "אז הציע לו מר אלכסנדר 5 מליון דולר, אולם גם אז הוא סירב, ואז אמר לו אלכסנדר 'רק תנקוב במחיר שלך'". לדברי החוקרת האמריקנית, אמר אלכסנדר למנהל בקומברס: "אני לא הולך לכלא אמריקני. אם צריך, אני אעזוב את המדינה".
הסוגיה איתה התמודדו הנמיביים היא האם לשחרר את איש העסקים הישראלי, קובי אלכסנדר, או להמתין לבקשת ההסגרה של האמריקנים כלפי מי שנחשב היום מבוקש בסדר גודל של אוסאמה בן לאדן.
אלכסנדר פרסם אתמול לראשונה את גרסתו לאירועים, בתצהיר שמסר לבית המשפט. בניסיון למנוע את הסגרתו לארצות-הברית, צייר עצמו אלכסנדר כפטריוט נמיבי של ממש, שנרדף למרות שאין הסכם הסגרה בין נמיביה לארצות-הברית, וכמי שכנגדו חוקק במהירות הבזק חוק מיוחד בנמיביה, "חוק אלכסנדר".
בתצהיר טוען אלכסנדר כי נמיביה קשרה קשר להסגירו לארצות הברית בכל מחיר. ממשלת נמיביה שינתה תוך 24 שעות את החוק, ופרסמה אותו ברשומות ביום בו נעצר. אלכסנדר טוען כי מעולם לא ברח או נמלט או התחבא בנמיביה. "בזמן שהותי בנמיביה
השתמשתי בשם שלי בצורה פתוחה ופומבית בכל המפגשים והמגעים שלי עם הממשלה ועם אזרחים פרטיים. נכנסתי למדינה בצורה פתוחה וחוקית. בשום אופן לא ניסיתי להסתיר את מקום המצאי מאף אחד", נכתב בתצהיר מטעמו.
אתמול התברר לראשונה, כי גם למדינת ישראל מעורבות בפרשה. ישראל הוציאה צו מעצר נגד אלכסנדר וצו הסגרה לארצות הברית, במסגרת היחסים ההדוקים בין שתי המדינות, ולאור דרישת ה-FBI. "רצו לעצור אותו בישראל אבל זה לא בוצע. ההשערה שלי היא שהוא לא נעצר בישראל רק בגלל שלא מצאו אותו", אמרה נציגת ה-FBI.
לאחר שהוכרז כ"מבוקש" על ידי ה- FBI האמריקאי, נעצר בשבוע שעבר מנכ"ל קומברס לשעבר, קובי אלכסנדר, בנמיביה. כך, על פי סוכנויות הידיעות, מדווח דובר התביעה בברוקלין ארה"ב.
אלכסנדר נחשב עד כה עבריין נמלט, לאחר שנחשד כי הבריח 57 מיליון דולר לישראל, בעקבות התפוצצות פרשת האופציות בחברה במרץ האחרון.
ב-31 ביולי הוציאה האינטרפול צו אדום למציאת אלכסנדר אשר נושא אזרחות כפולה- אמריקאית וישראלית, וה- FBI עיקל לו נכסים בשווי של 45 מיליון דולר בארה"ב.
הרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC) הגישה בחודש יולי לבית-המשפט המחוזי בניו-יורק כתבי אישום חמורים בגין 3 סעיפים של הונאה כנגד 3 המנהלים לשעבר של קומברס, קובי אלכסנדר, וויליאם סורין ודיוויד קריינברג.
בהכנת הידיעה השתתף אור הלר, שליח מעריב לנמיביה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
