גרטנר: משבר האנרגיה העולמי מגיע לענף טכנ' המידע
ארגונים מוצאים עצמם תחת לחץ גובר לפתח גישות
"ירוקות" יותר לגבי טכנולוגיית המידע (IT), ומנהלי מערכות מידע (CIO’s) צריכים להתעורר ולטפל בנושאים של צריכת חשמל ואיכות הסביבה, אומרת גרטנר, חברת המחקר והייעוץ המובילה בעולם לתחומי טכנולוגית מידע ותקשורת. למרות שהטכנולוגיה יכולה לסייע בהפחתת השפעתן של בעיות איכות סביבה מסוימות, פוטנציאל הנזק שלה מושך תשומת לב גוברת מהדוגלים באיכות הסביבה וקובעי מדיניות.
על פי גרטנר, שני גורמים במיוחד מטרידים את קובעי מדיניות איכות הסביבה: הנושא הישיר של בזבוז חשמל וההשפעה הפוטנציאלית - שנגרמת מצריכת החשמל של המחשבים – על התחממות כדור הארץ. "עידן התמימות של ה-IT מתקרב לקיצו", אומר סטיב פרנטיק, אנליסט בכיר ומנהל מחקר בגרטנר. "הדימוי הנקי והידידותי של 'צריכה חסרת משקל' מאותגרת כעת על ידי טביעת הרגל הגדלה של ה-IT על איכות הסביבה. בעוד עליה במספר החוקים כבר מגדילה את עלויות ההשבתה של ציוד IT, כעת צריך ה-IT להתמודד גם עם החששות הגוברים לגבי צריכת החשמל".
הגידול במרכזי נתונים "רעבים" לאנרגיה, יחד עם העלייה במחירי החשמל, ממקדים את תשומת הלב באנרגיה, ומספקים לעסקים מניע כפול להפחית את פליטת הפחמן. לדברי ראקש קומאר, סגן נשיא למחקר בגרטנר, במהלך 12 החודשים שחלפו, הייתה עליה משמעותית בפריסה של שרתים בעלי צפיפות גבוהה (high-density servers), המובילה לבעיות משמעותיות באספקת כוח וקירור למרכזי נתונים.
קומאר: "ההספק הנדרש לכונן שרת בעל צפיפות גבוהה יכול לנוע בין 10-15 קצבים מהירים יותר מאשר ההספק הנדרש לסביבת שרת מסורתית. מרבית מרכזי הנתונים שנבנו לפני 15-20 שנה, אינם עומדים בדרישה זאת. במקביל, כמות דומה של הספק נוסף תידרש על מנת לנטרל את הכמות הענקית של החום המופק ממכונות חדשות אלו. אם המכונות אינן מקוררות מספיק, הן נכבות, ולכך יש השלכות מזיקות על השירות ברמה העסקית ועל השליטה ב-IT".
גרטנר אומרת, כי הספק החשמל הדרוש למרכזי נתונים, אינו הנושא היחיד. ההספק נחוץ גם לטכנולוגיות כמו אמצעי אחסון, בקרי רשת, ספקי כוח ממושך ומיזוג אוויר. הערכה ריאלית כוללת של צריכת החשמל במרכזי נתונים היא אם כך לפחות כפולה מזאת שבשימוש השרתים לבד.
קומאר מזהיר כי לבזבוז יתר של הספק עשויה להיות השפעה משמעותית על היכולת של חטיבות IT לגדול ולעמוד בדרישות עסקיות עתידיות. לדבריו, "כיום, עלויות האנרגיה בדרך כלל מהוות פחות מ-10% מתקציב ה-IT הכולל. יחד עם זאת, נתון זה יכול לעלות ליותר מ-50% בשנים הקרובות. השורה התחתונה היא, שיהיה קשה לתרץ את מחיר ההספק בקנה מידה זה, פשוט כגידול בתקציב , ומרבית מנהלי מערכות המידע יצטרכו להיאבק כדי להצדיק את המצב למנהלי החברה".
גרטנר אומרת כי ארגונים חייבים לנקוט בגישה עקבית הוליסטית לפיתוח הדור הבא של מרכזי נתונים 'ירוקים' יותר, וכי היצרנים חייבים לשחק תפקיד מפתח באפשרם לארגונים לפתח מערכות שמסוגלות לפעול במסגרת מוגבלת של כוח וחום. רוב הארגונים חשים כי אינם מסוגלים לשלוט במגמות ההספק והקירור של התעשייה, אולם גרטנר סבורה כי זה לא לחלוטין נכון.
כל עוד ארגונים ישלטו בתקציביהם, הם יכולים להשפיע על התנהגות היצרן והם חייבים להמשיך ליצור לחץ על כל היצרנים בכל הרמות.
כיום, ארגונים מגיעים למצב בו עלות האנרגיה וההוצאות הסביבתיות מגיעות לאחוז כה משמעותי מההוצאה הכוללת ל- IT שהנושא הופך להיות משמעותי (כלכלית) לארגון כולו,
ולכן גרטנר הקימה צוות מחקר ויעוץ, אשר מספק מתודולוגיה ומפת דרכים למשתמשי IT גדולים.
"התשובה הטובה ביותר לנושאי ההספק והקירור הוא מיקוד רב יותר בתכנון ברמת הרכיב, יחד עם היכולת לנהל הספק ברמה גבוהה", אמר קומאר. "בסופו של דבר זה יהיה אפשרי לפתח מערכות שיכולות לפעול במגבלות חום וקירור, למרות שרבים מהרכיבים שיאפשרו ניהול הספק כזה, לא יגיעו לשוק בחמש השנים הקרובות".
. ארגונים צריכים לחפש באופן אקטיבי מוצרים בעלי הספק יעיל ולעשות שימוש יעיל בטכנולוגיות קיימות כמו איזון עומסי עבודה ו-וירטואליזציה, כדי לאזן את הדרישה הגוברת לכוח מחשוב מהארגון כנגד העלייה במחירי האנרגיה.
"אם הם צריכים להשתמש בשרתים המתקדמים ביותר, הם צריכים להעריך את דרישות האנרגיה ולראות אם מרכזי הנתונים הקיימים שלהם יכולים להתמודד עמן", אומר קומאר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
