הסתיימה יציאת כוחות צה"ל מלבנון
החיילים שבו ארצה: ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון, עמיר פרץ, אישרו אמש את התוכניות ליציאת כוחות צה"ל מלבנון. הכוחות, הפרוסים באזורים שונים, השלימו הלילה את נסיגתם וסגרו את השער בגבול עם לבנון, ללא כל טקס רשמי. לדברי צה"ל, הכוחות נפרסים הבוקר לאורך הקו הכחול, למעט הכפר רג'ר - שם יישארו עד השגת תנאי הסדר המוסכמים.
מוקדם יותר הסביר קצין בכיר בפיקוד הצפון על מהלך היציאה משטח לבנון. "בשטח נמצאים עשרות חיילים בנקודות ספציפיות, ועל פי פקודה הם ינועו ממספר מקומות לשטח ישראל", אמר הקצין. "אין לצה"ל כל כוונה לטפל באירועי הפרת סדר במדינה שכנה". בגלל מחלוקת: היציאה מתעכבת
שר הביטחון עמיר פרץ עידכן כי חוסר הסכמה על נהלי פתיחה באש, תעכב את היציאה מלבנון.
הקצין הבכיר הסביר כי על פי הנחיית הרמטכ"ל לא יתקיים כל טקס סמלי לסגירת השער, ולא נשיאת דגלי ישראל. "מאחר ובאזורים רבים אין גדר, יחזרו החיילים בכלים משוריינים ובאופן רגלי, אך לא ייערך טקס מתואם עם התקשורת, כמו שהיה בשנת 2000", אמר הקצין. "בנוסף, ככל הנראה לא יתאפשרו ראיונות עם חיילים בעניין".
הקצין הבכיר טען כי למרות ההודעות שיצאו מלשכת שר הביטחון, לפיהן הנחה פרץ את צה"ל שלא לאפשר הפגנות מחאה של אזרחים לבנונים או פעילי חיזבאללה על הגדר, אם תהיה הפרת סדר ליד הגדר - הטיפול במקרה יועבר לידי יוניפי"ל. "אלו הן ההנחיות. אין לצה"ל כל כוונה לטפל באירועי הפרת סדר במדינה שכנה", אמר. "אנחנו לא נהיה אלו שיפזרו הפגנות. אם תיפתח לעברנו אש, או חלילה משהו יסכן את כוחותינו, תישקל פתיחה באש ואף כניסה לתוך השטח".
הקצין הוסיף כי "מצופה מיוניפי"ל וצבא לבנון לטפל בסוגיות הללו, גם אם אנו רואים חיזבאללה חמוש. אם לאורך זמן לא יהיה טיפול, כפי שסוכם על ידי יוניפי"ל וצבא לבנון, הדרג המדיני יצטרך לשקול דרכי פעולה חדשות".
מוקדם יותר אתמול התבטא קצין בכיר נוסף בצה"ל בנושא היציאה מלבנון. "דיללנו כוחות בימים האחרונים", אמר הקצין. "הגיוני שנצא מלבנון לפני ערב יום כיפור".
הקצין הבהיר כי בידי צה"ל כבר נמצאת תוכנית סופית ליציאה מלבנון ולהיערכות על הקו הכחול. "הדרג המדיני התכוון לנסות להשפיע על יוניפי"ל וצבא לבנון להפעיל אש נגד חיזבאללה ולפזר הפגנות על הגדר", אמר. "ברגע שהם 'מרחו' אותנו, הגענו למסקנה שכל שיחה נוספת בעניין הזה מיותרת, ויש לצאת החוצה. אנחנו את המטרה שלנו השגנו".
הקצין הבכיר אמר כי נטילת האחריות של צבא לבנון על השטח בדרום, שלא התנהלה לשביעות רצונם של קציני פיקוד הצפון, לא תשפיע על רמת הביטחון בצד הישראלי. "הם לא רוצים להצהיר פומבית מה הם יעשו במדויק, ויש הבנה לכך בצד הישראלי", אמר. "המטרה העיקרית היתה שלבנון, כמדינה, תיקח אחריות על הנעשה בדרום שטחה, ובכל מה שקשור לאזור הצמוד לגדר.
"הבהרנו להם היטב מה יקרה אם יתרחש משהו בניגוד להסכם, ואם תותקף ישראל, והם הבינו טוב מאוד מה יקרה ללבנון כמדינה", הוסיף הקצין. "זה יהיה שונה מבעבר, כי כעת אנו מתדיינים מול מדינה, וכעת נמצא צבא אמיתי בדרום לבנון. בשורה התחתונה, יש דינמיקה מעולה בין הצוותים ששוחחו עד כה".
הקצין נדרש להתייחס לשאלת עיתוי יציאת הכוחות מלבנון. "כולם מסכימים שצריך לצאת מלבנון כמה שיותר מהר", אמר. "יש דרך לעשות זאת. זה אפשרי, אבל זה לא בידינו, אלא בידי הדרג המדיני". מטעם צה"ל נמסרה הודעה כי בשעות הבוקר העביר צה"ל את השטחים שהיו ברשותו בדרום לבנון לידי יוניפי"ל, ובמקביל משלימים הכוחות את פריסתם לאורך הקו הכחול. במרחב הכפר רג'ר ימשיך צה"ל לפעול עד להסדרה המוסכמת בין צה"ל, יוניפי"ל וצבא לבנון בנוגע לתנאים שיתקיימו בכפר. פריסתו המחודשת נעשית בהמשך להחלטת מועצת הביטחון לאחר פריסת כוחות יוניפי"ל המתוגברים וצבא לבנון במרחב דרום לבנון. צה"ל רואה בממשלת לבנון כגורם האחראי לשמירת הביטחון והשקט בשטחה.
שלשום דיווח העיתון הלבנוני "א-נהאר" כי גורמים באו"ם וביוניפי"ל מעריכים כי ישראל תשלים את נסיגתה מלבנון בתוך כמה ימים. לפי הדיווח, מפקד יוניפי"ל, הגנרל אלן פלגריני, אמר ליו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, שבאו"ם מעריכים כי ישראל תיסוג משטחי לבנון עד יום ראשון.
גורמים באו"ם מסרו הערכה דומה. מקורות בארגון אמרו לכתב "א-נהאר" בניו-יורק, שישראל הודיעה לארגון על כוונתה להוציא את כוחותיה מדרום לבנון ביום שני הקרוב. באו"ם טוענים כי נסיגת צה"ל מדרום לבנון לא הושלמה עד כה, בגלל התעקשותה בנושא יישום החלטת 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם בכל הקשור לסמכויות יוניפי"ל.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
