מכונית תופת התפוצצה ברשל"צ - הרקע פלילי
פיצוץ עז אירע היום בסביבות השעה 14:00 במרכז ראשון לציון, ליד היקב בעיר. באירוע נהרג אדם אחד המוכר למשטרה וחמישה נפצעו ופונו לטיפול רפואי, שניים מהפצועים הם שוטרים, שסבלו פגיעות בינוניות. בנוסף, נפצעו קל באירוע שלושה בני-אדם. כוחות משטרה והצלה נמצאים באזור, והפצועים פונו לטיפול רפואי. במשטרה מעריכים שמדובר באירוע פלילי ולא בפיגוע חבלני.
אישה ניצלה בנס ממטען שהתפוצץ מתחת למכוניתה. כעת נבדק קשר פלילי, ביחס לתלונה שהגישה האישה במשטרה.
ניצב דודי כהן, מפקד מחוז מרכז, עדכן שבנוסף על ההרוג, באירוע נפגע אדם אחד קשה ושניים בינוני. כמו כן, חמישה שוטרים שהיו במקום בעת סיור שגרתי הוגדרו כנפגעי הלם לאחר האירוע. הניצב כהן עדכן שמדובר במטען גדול יחסית, במשקל של כמה קילוגרמים. לדבריו, באירוע נמנע אסון גדול, שכן אם הייתה המכונית מתפוצצת בהמשך הרחוב, סמוך למרכז המסחרי.
הערכת המשטרה שמדובר באירוע פלילי התחזקה, לאחר שבזירת הפיגוע לא נמצאו כדוריות מתכת ורסיסים, האופייניים למטענים שהכונו בשטחים והמיועדים לגרום כמה שיותר נפגעים. במשטרה מעריכים, אפוא, שכוונת מניחי המטען הייתה להרוג את נהג הרכב שלגחונו הוצמד המטען.
גם ראש עיריית ראשון לציון, מאיר ניצן, השמיע בסמוך להיוודע דבר הפיצוץ הערכה לפיה מדובר באירוע פלילי. מבדיקה ראשונית, עולה שמטען הנפץ הוצמד לגחון של כלי הרכב שהתפוצץ, עובדה המחזקת את ההשערה שמדובר בתוצאה של סכסוך בין עבריינים. בפיצוץ התרסקה מכונית פרטית, כנראה בשעה בה עמדה ברמזור והתכוונה לפנות לאחד הרחובות הצדדיים.
מעוצמת הפיצוץ רסיסים התעופפו לכל עבר, וכלי רכב מסוג סיאט שעמד בסמוך נפגע קשות. נהג מכונית הסיאט נפצע בינוני. במקום התקהלו אלפי סקרנים, בעוד אנשי הזיהוי פלילי ממשיכים לסרוק את האזור, לאחר שהסתיימו פעולות החילוץ. עדת ראייה, שירי, סיפרה בראיון לגלי צה"ל על המתרחש במקום, ואמרה שבנוסף על הפצועים יש במקום כמה פצועי הלם. "הייתי בבית, שמעתי פיצוץ חזק והמון אנשים רצו. ראיתי את רגל זרוקה על הכביש. היו שם הרבה אנשים, יום שישי בצהריים. זה זמן של קניות, ציר תחבורה ראשי. הכל עובר דרך פה", היא אמרה.
הנוכחים במקום, ששמעו את הפיצוץ, האמינו בתחילה שמדובר בפיגוע חבלני, לאחר שבימים האחרונים נודע בציבור שהתקבלו במערכת הביטחון התרעות ממוקדות לפיגועים בישראל. באותו הקשר, החליט אמש שר הביטחון, עמיר פרץ, להטיל סגר מלא על השטחים, בשל ריבוי ההתרעות על פיגוע.
בשלהי חודש מארס, נפצעו שלושה בני אדם שמוכרים למשטרה ונחשבים למקורבים של משפחת אברג'יל בפיצוץ של כלי רכב במרכז נתניה. אחד מהפצועים פונה לטיפול רפואי במצב קשה, והשניים הנוספים סבלו מפציעות בינוניות וקלות.במשטרה העריכו שמדובר באירוע פלילי, מכיוון שהנפגעים בפיצוץ היו אנשים שקשורים למשפחת הפשע אברג'יל.
הדיווח הראשוני על האירוע התקבל במוקד מד"א ובמשטרה, ודווח בו על פיצוץ עז שנשמע ברחוב בן-צבי בעיר. לרחוב הוזעקו ניידות טיפול נמרץ של מד"א שרון, שאיתרו במקום שלושה נפגעים - אחד קשה, עליו בוצעו פעולות מצילות חיים, ושניים אחרים שנפצעו קל ובינוני. זירת הפיצוץ נסגרה, והשוטרים סרקו את הסביבה בחיפוש אחר מטענים נוספים.
צוותי זיהוי פלילי של המשטרה שהגיעו לזירת האירוע החלו מיד באיסוף ממצאים, בניסיון לגלות מה היה גודלו של המטען וכיצד הורכב. גורם במשטרה מסר כי באירוע נפגעו אנשים שמוכרים למשטרה. שלושה חודשים קודם לכן, החריד פיצוץ עז את נתניה, כאשר טיל לאו נורה לעבר ביתו של העבריין אסי אבוטבול ברחוב הלילך בעיר. במזל, לא היו נפגעים באירוע החריג.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
